סיפורה של "שבת שירה" בקהילות ישראל, וביצוע מיוחד של משה לוק

פרשות השבוע האחרונות מספרות ברצף את סיפורם המרתק של עם ישראל במצרים, וממנה לארץ ישראל. אחד מרגעי השיא בכל הסיפור הזה הוא רגע "קריעת ים סוף", נס שבשונה מכל הניסים גרם לכל עם ישראל לשיר את השירה הנפלאה אותה אנו שרים בכל יום, ממשה רבנו ועד מרים הנביאה.

את הנס הזה שרה כל עדה ולחניה, כל מקום ומנהגיו סביבה. עדות קטנה לרגע המשמעותי הזה ניתן ללמוד מהנאמר במכילתא - "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי".

השבת בפרשת 'בשלח' נקרא את סיפור יציאת בני ישראל ממצריים והגעתם לרגע הזה. ולגודל הנס, השירה והשמחה, נקבעה שבת זו כ"שבת שירה". זו הייתה השירה הראשונה של עם ישראל, ולא של קבוצה אחת בעם, כולם שרו שם, גברים, נשים, צעירים ומבוגרים, וכולם היללו ושמחו על הנסים והנפלאות שעשה עמם ה' עד לרגע השיא בקריעת ים סוף.

עם השנים והתקופות המונח "שבת שירה" קרם עור וגידים לכדי תעשייה שלמה של שירה וחזנות, פיוט וזמרה, עד שכיום בכל חלקי הארץ, מתקיימות שבתות חגיגיות, עם גדולי החזנים, הזמרים, הפייטנים ואוהבי השירה (בכל סגנון). פיוטים רבים נכתבו, וקטעי מוסיקה רבים הולחנו עבור קטעי התפילה העוסקים ב"שירת הים", בכל העדות, ובכל הסגנונות.

אחת המסורות הבולטות, היא דווקא זו של יהדות מרוקו.

כידוע "שירת הבקשות" ששרים בכל שבתות החורף (משבת בראשית עד שבת הגדול, ואצל המרוקאים עד שבת זכור), מתחלקים לשני נוסחים, נוסח חלב שהטקסטים והלחנים זהים בכל השבתות, ונוסח מרוקו, שבו הטקסטים משתנים בין שבת לשבת, וכמו"כ חלק מהלחנים.

בחרתי לסיום לשתף אתכם בקטע קצר בו מבוצע הפיוט "יפה ותמה" (קסיד'א של פרשת בשלח) ולאחריו קטע מתוך שירת הבקשות הייחודית לפרשת בשלח "אל עליון שוכן מעונים".

שניהם מבוצעים כאן על ידי הפייטן משה לוק, שבשנים האחרונות בהחלט אפשר לומר שהוא חי את ה"שבת שירה" משבת לשבת, ומשמחה לרעותה.

שבת שלום ומבורך, וחג ט"ו בשבט שמח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!