ט"ו בשבט בפתח: הסגולות שאתם חייבים להכיר

מהותו של יום ט"ו בשבט לא הוזכר במשנה או בברייתא כיום חג, אבל הראשונים כתבו שאין להתענות בו, שהרי נמנה במשנה כאחד מארבעה ראשי שנים, לפיכך אפילו חתן ביום חופתו אינו מתענה בט"ו בשבט, ואף נהגו שאין נפילת אפים ביום ט"ו בשבט השנה יוצא ט"ו בשבט בשבת פרשת בשלח - שירה שהוא גם יום גדול.

בחצרות האדמו"רים נוהגים לערוך טישים, כאשר השנה הטישים ייערכו בליל שבת או בשבת בבוקר וחלקם אף בסעודה שלישית.

לרגל ערב ט"ו בשבט ליקט עורך מדור יהדות ב'בחדרי חרדים' את המקורות לט"ו בשבט והסגולות איתם אפשר לפעול ביום הגדול.

מנהג אכילת פירות: נהגו ישראל לאכול בט"ו מיני פירות ומגדנות, והובא בהלכה במשנה ברורה מקור המנהג - בכמה ספרי אחרונים ובכללם בספר תיקון יששכר – וזה לשונו: "נוהגים להרבות באכילת מיני פירות של אילנות בליל ט"ו בשבט להראות בזה שהוא ר"ה לאילנות ולברך עליהם ברכות הראויות להם ומנהג יפה הוא".

בספר 'שבט מוסר' מובא "בני הוה זהיר לברך על הפירות בט"ו בשבט שמנהג ותיקין הוא" טעם המנהג – בספרים הובאו בזה טעמים רבים, ולהלן נביא אחד הטעמים המוזכרים בספר אדני פז וזה לשונו: "כי על ידי שמרבים בו באכילת פירות האילן, יזכרו שהוא ראש השנה לאילנות ויתפללו עליהם שיתברכו הפירות".

מסגולות היום
א. תפילה על האתרוג המפורסמת שבסגולות היום היא, הענין המסוגל ביום ט"ו
בשבט להתפלל על שיזכה לאתרוג נאה בחג הסוכות. מקור הסגולה - מרבינו הבן איש חי, וכך לשונו: "בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות. על כן טוב ונכון לומר ביום ט"ו בשבט בשחרית פסוקים אלו, ובקשה זו. וידוע הוא שיש קבלה ביד חכמי אשכנז ז"ל שצריך לבקש ביום ט"ו בשבט בפרטיות על האתרוג, שיזדמן לישראל אתרוג טוב ויפה בחג".

ישנה תפילה מיוחדת ליום זה המופיעה ברבים מן הסידורים ומספרי הפיוטים. הסגולה הנ"ל גם מפורסמת וידועה משמו של בעל הבני יששכר.

ב. אמירת פרקי תהילים מסוגלת ביום זה ובפרט בשעת אכילת הפירות. מקור הסגולה - מרבינו חיים פלאגי. וזה לשונו: "יש מקומות דאינן לומדים כי אם ט"ו שירים שבתהילים, ונוהגין דהמלמדי תינוקות מלמדים את תלמידיהם כל ט"ו שירים כדי שילמדו בשלחן אביהם ליל ט"ו בשבט".

ג. לימוד תורה בליל ט"ו בשבט מקור הסגולה - בלוח ארץ ישראל לגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל הביא מנהג חלק מקהילות הספרדים להיות ניעורים בליל ט"ו בשבט ואומרים תיקון שיש בו ליקוט מתנ"ך וחז"ל וזוה"ק שמדובר בהם על וברכתם.

ד. נתינת צדקה צ"א פרוטות כמנין אילן מקור הסגולה - ספר מעשה הצדקה עניני ט"ו בשבט. זה לשונו: "מנהג טוב ויפה להפריש ביום ט"ו בשבט צ"א פרוטות לצדקה כמנין גימטריה אילן והם גם בגימטריא מי"ם [עה"כ] כי ביום הזה נכנסים המים לאילנות"

ה. ע"י לימוד תורה ביום זה נפתחים לו מעינות של ביאור התורה מקור הסגולה [בעל האגלי טל, ובעל החידושי הרי"ם]. בעל אגלי טל אמר כי בכל שנה אחר ט"ו בשבט מרגיש שינוי לטובה בחידושי תורה שלו והוא יום להתחדשות.

ו. אכילת אתרוג בט"ו בשבט מקור הסגולה - מספר חסידים החדש לרבי משה הכהן בן אחותו של הרא"ש, וכן בספר יפה ללב. יש אומרים שהענין הוא דווקא מאתרוג שבירכו עליו בחג הסוכות, וכן מדוייק בספר יפה ללב שכתב – זה לשונו: "כי האתרוג אחר עשיות מצוותיו עושים אותו מרקחת בסוכר אחר החג כדי להעלותו על השולחן בליל ט"ו בשבט ר"ה לאילנות".

אך יש אומרים שאף אם אין לו אתרוג מחג הסוכות יש ענין לאכול אתרוג או מרקחת אתרוג ובספר אהל יששכר כתב שהאוכל אתרוג בט"ו בשבט יזכה להשלים שנתו.

ז. זמן לעשיית תשובה מקור - מספר פלא יועץ שכתב: "בט"ו בשבט הזמן מיועד לעשות תשובה ולתקן את כל הפגמים שיוריד השפעות טובות לכל בית ישראל ויהיה השכינה שריא ביניהון".

יהי רצון שנזכה לנצל יום זה לעליה בעבודת השם ולקרבת אלוקים בתורה בתפילה ובמעשים טובים. אכי"ר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!