מהם היתרונות של טוען רבני על פני רב?

את טוביה לרנר, טוען רבני ומגשר, לא מפתיעה ההתנגדות של עורכי הדין להליך הגישור. "עורכי הדין או הטוענים הרבניים של שני הצדדים יוצאים בדרך כלל תמיד מרוצים מההליך המשפטי אבל הצדדים עצמם – במקרה הטוב אחד מהם יוצא מרוצה ועל פי רוב שניהם לא מרוצים. בכל מקרה הסכם גישור יותר טוב לשני הצדדים", הסביר. "בגישור אנחנו מנסים לבנות דיאלוג יעיל בין הצדדים שבו הצדדים בעצמם קובעים את פסק הדין ואת תנאי הפרידה. ברגע שהם קובעים את זה – כל האופציות פתוחות ואפשר לייצר את הפאזל שמתחשב בצרכים החשובים יותר של שני הצדדים. כאשר בית דין או בית משפט פוסק וחותך – הקריטריונים אחרים לגמרי ויכול להיות שכל צד יישאר עם מה שפחות חשוב לו".

לדבריו, הוא ממליץ על גישור למרות שהרווח הכספי שלו מגישור קטן בהרבה מן הרווח שישיג אם ייצג את אחד הצדדים כטוען רבני. "מגישור אני מרוויח הרבה פחות מאשר מייצוג. אני בדרך כלל מקבל משני המגושרים ביחד פחות מחצי ממה שהייתי מקבל מצד אחד לבד, אם הייתי מייצג אותו. אם הייתי צריך לייצג את אחד מהצדדים, הייתי נאלץ באיזשהו שלב להשיב מלחמה שערה והעניין הזה גורם למלחמה בין בני הזוג ולצורך לנטרל את מה שכל צד מנסה לקחת מהשני. זה בדרך כלל רע לשני הצדדים", אמר.


החוק החדש אינו מדבר על חובה לגשר בין הצדדים וגם לרנר מסביר שהוא אינו מנסה לגשר בכל מקרה. "אני חותר להגיע להסכם יציב שיהיה טוב לשני הצדדים ושבו לשני הצדדים יש מה להפסיד מאי קיום ההסכם. הדבר שאני הכי פחות רוצה הוא שהצדדים יחתמו על הסכם והוא יתפוצץ אחרי זמן מסוים", ציין. באופן כללי, מסביר לרנר, כדאי מאוד לזוגות שאמורים לעבור הליך גישור לנסות עוד לפני כן לעבור ייעוץ זוגי. "כדאי לראות אולי בכלל לא צריך להתגרש ואולי אפשר לפתור את הבעיות. אם אני רואה שיש מצב שבני הזוג לא יתגרשו – אני מפנה אותם לייעוץ זוגי ורק אם הם חוזרים אלי חזרה עם חוות הדעת של המטפל הזוגי שלפיה עדיף להם להתגרש – אני ממשיך. אני לא מחפש לגרש בני זוג כדי להתפרנס. ממש לא. הפרנסה - משמיים".

איך אתה מצליח להרגיע בני זוג לוחמניים כדי שיסכימו להגיע להסכם גישור?

"אני מנסה לפנות אל ההיגיון של שני הצדדים או של כל צד בנפרד ומנסה לייצר אצלם את ההליכה בכיוון שבו שני הצדדים צריכים להרוויח ולא בכיוון שבו שני הצדדים מפסידים. אם אני רואה שהם בכל זאת מנסים להוציא אחד לשני את העיניים, אני עוצר את הגישור ואומר להם שאת זה הם יכולים לעשות בבית המשפט. זה לא מצב שאפשר לנהל בו גישור. במקרה כזה, אני לא יכול לייצג אף צד וגם לא יכול להעיד לטובת אף צד משום שבמסגרת הליך הגישור אנחנו חותמים על חובת סודיות כדי ששני הצדדים יהיו חופשיים עם פתיחות מוחלטת למגשר".

האם יש משמעות לבחירה של עורך דין או טוען רבני בהליך גירושין?

"באופן כללי, מכיוון שגט וכתובה אפשר לתבוע רק בבית הדין ולא בבית המשפט – לקחת עורך דין לבית הדין זו טעות. טוען רבני יודע איך לא להכניס להסכמי הגירושין סעיפים שבית הדין לא יכול לאשר. למשל, אם כתוב בהסכם שהילדים עוברים מצד לצד בחגים ובשבתות, או אם כתוב שהצד מתחייב לתת את הגט תמורת משהו", הסביר.
לדברי לרנר, יש בישראל אולי עשרה או עשרים עורכי דין שיודעים היטב את ספרי ההלכה 'אבן העזר' ו'חושן משפט' שלפיהם דנים בבתי הדין, וגם הם – ברובם – אינם זמינים לציבור הרחב מבחינת עלויות השכר הגבוהות שהם גובים.
"עורכי דין שאינם טוענים רבניים, לרוב, מתקשים בדיונים מסוג זה. כשאני מתחיל לדבר עם ההרכב במושגים הלכתיים, שהם הרבה פעמים בלשון הגמרא, בארמית, רוב עורכי הדין מתחלקים לשני סוגים. יש מי שמבקשים שהדיינים יסבירו להם ואז הדיינים מסבירים במה מדובר, ויש את אלו ששותקים כמו דג, כי אחרי שגבו מהלקוח את המחיר – הם לא רוצים שהלקוח יבין שהם לא מבינים. במקרים כאלו, גם מה שהיה ניתן לטעון נגדי הם לא טוענים. כך שהצד השני שילם המון כסף ואינו מיוצג בפועל".

לפרטים >>

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!