הזכות להקרא חרד"ק • המתנדב בטור מהלב

אתמול התקיימו הפגנות תחת הכותרת "נמאס לנו ללמוד".

כמה אלפים הרואים עצמם חלק מהציבור החרדי-ליטאי יצאו לכבישים במטרה לשבש את חייהם של העם היושב הציון.

גם לצומת שעריה הסמוכה לעיר פתח תקוה הגיעו כמה נערי טיפש עשרה וניסו לשבש את התנועה בכביש.

ולמה אני טורח לכתוב לכם דברים מפורסמים?

בגלל שאני מאושר ושמח!

לא בגלל החילול השם שהם גורמים ולא בגלל החיי אדם שהם גוזלים. אלא משום שאני, כחובש מתנדב במגן דוד אדום, הגעתי לצומת הנ"ל בעקבות קריאה שהתקבלה על "חשש חיי אדם".

ראיתי את אותם נערי שוליים ישובים על הכביש במטרה לשבש את נתיב נסיעת הנהגים. כשהתקרבתי אליהם כשלגופי אפוד זוהר של מגן דוד אדום זכיתי במטר קריאות: חרד"ק, מתחזה, תוריד את הכיפה, וכדו'.

כמובן ששמרתי על זכות השתיקה,
א. כי "סייג לחכמה שתיקה"
ב. כי אני מכבד את עצמי.

כשנסעת ברכבי בדרך חזרה לביתי נפלה עלי תחושת אושר וגאוה.

חשבתי לעצמי, הנה ההוכחה שאני בדרך הנכונה, הנה ההוכחה שאני החכם והם הטיפשים, הנה ההוכחה ששם שמים מתקדש על ידי ושם שמים מתחלל על ידם.

אני מציל את אביו של המפגין אחרי ארוע לבבי ושמח.
אני מטפל בדוד שלו כשהוא עובר ארוע מוחי ומאושר.
אני אחרי יום עבודה ארוך, הולך בזריזות לשיעור הדף היומי בשכונה עם חבריי מ'הצלה' ולומד בשמחה.
אני מקדש שם שמים בדרכי, בהליכותיי ובמעשיי.

אבל הם. אוי הם. המסכנים.

הם, אחרי סדר א' שלם שתכננו מול הגמרא הפתוחה איך ובאיזה כביש להימרח, הלכו לבזות ת"ח.
הם שאחרי סדר מוסר תיאמו הסעה שתיקח אותם לצומת להפריע לאמבולנס להגיע לבית חולים (עם הדוד מהאירוע מוחי).

הם שויתרו על סדר ג' ותפילת ערבית בשביל לנבוח ככלב בשוק על יהודי שמטייל עם כלבו על לא עוול בכפו (בשונה מהבחור העצור שנעצר על עוול במוחו).

אני השמח, והם העצובים.
אני המורה דרכי לאחרים והם הנבוכים בדרכם.
אני אמשיך להיות חרד"ק גאה, והם ימשיכו (עד שיעצרו) להיות תלמידי ישיבה מתחזים.

עד שיבוא המשיח ויגאל אותנו מבושתם.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!