"הבנקים בישראל לא יושפעו ממהלכי טראמפ להחלשת הרגולציה בפיננסים"

"בהמשך לשינויים הרבים שמבצע דונלד טראמפ מיד עם כניסתו לתפקיד, עמד נשיא ארה"ב החדש בעוד הבטחת בחירות, כשחתם על צו שנועד להקטין משמעותית את הרגולציה במגזר הפיננסי. הצו אינו כולל בינתיים שינויים מעשיים או ביטול של החוק או חלקים ממנו, אלא קורא לבחינה מהירה בתוך 120 יום של השינויים הנדרשים בחוק" - כך כותב אלון גלזר, אנליסט הבנקים וסמנכ"ל פיתוח עסקי בלידר שוקי הון, בסקירת ניתוח ללקוחותיו.

הניתוח של גלזר מתייחס להשלכות על מערכת הבנקאות והפיננסים בארה"ב ובישראל של חוק שנחקק על שמם של כריסוןפר דוד וברני פרנק, האחראים על שורה ארוכה של חוקים במגזר הפיננסי, שהגיעו בעקבות המשבר של 2008. חוק דוד־פרנק הוא מסגרת־על ל–243 חוקים, שעוסקים בעיקר בהגברת הרגולציה שנועדה למנוע את הישנותו של משבר פיננסי כפי שהיה בעשור הקודם. החוקים האלו טיפלו בשורה ארוכה של נושאים, בהם הוספה ואיחוד של גופים רגולטוריים ומתן יותר כוח לרגולטורים השונים; הגדלת הנזילות של מערכת הבנקאות; הגנה על ציבור המשקיעים והלווים; רגולציה של חברות הדירוג; שינויים במנגנוני האיגוח; סטנדרטים חדשים; והקשחת התנאים בשוק המשכנתאות.

"לא רק שהחוק עשה מהפכה בשורה ארוכה של נושאים, החוק נתן כוח עצום לרגולטורים, כאשר 'רוח המפקד' מתחילת העשור היתה של הכבדה רגולטורית, ויציבות ונזילות על חשבון מתן אשראי", מסביר גלזר. לדבריו, "על פניו נראה שביטול או צמצום של חוקי דוד־ פרנק הם מתנה לבנקים שסובלים מהרגולציה הקשה. ואולם הסיבה שבגינה פועל טראמפ להקלה על הרגולציה הנוקשה במגזר הפיננסי היא שלאור ההוראות החדשות הרבה יותר קשה לאזרחים ולעסקים הקטנים לקבל הלוואות ממערכת הבנקאות. ההחלטה הנוכחית לבטל את חוק דוד־פרנק היתה אחת מהבטחות הבחירות של טראמפ, שכינה את המדיניות שהובילה לחקיקתו 'הרסנית', כאשר 'חלק גדול מחברי לא יכולים לקבל כסף מהבנקים'".

גלזר הוסיף וציין כי "ייתכן שחוק דוד־פרנק מצוין ליציבות מערכת הבנקאות בארה"ב ובשאר העולם, אבל האזרח האמריקאי נפגע מסגירת ברז האשראי, והוא מתגעגע לתקופה של לפני המשבר. לצד התרומה של הרגולציה ליציבות הבנקים, להגנה על הצרכנים ולשיפור הכשלים שהביאו למשבר הגדול, הרבה רגולציה יוצרת קשיים גדולים ופוגעת בפעילות השוטפת. ההשפעה המרכזית המורגשת בארה"ב היא של סגירת ברז האשראי עבור שורה של לווים, לרבות משקי בית ועסקים קטנים רבים".

עוד כותבים בלידר כי "המשמעות של רגולציה רבה היא עלויות גבוהות (הרגולציה בארה"ב בשנים האחרונות היתה בהיקפים גבוהים בהרבה מאשר בישראל), ועלויות גבוהות מביאות גם לייקור המוצרים, וגם להחלטה על הפסקה של חלק מהשירותים שניתנו. העלויות הגבוהות הביאו עמם גם סגירת בנקים קטנים, ובעיקר האצת הקונסולידציה של הבנקים בארה"ב".

גלזר כותב כי "בקצב שבו פועל טראמפ לשינוי וביטול חוקי הממשל הקודם, נראה שינויים דרמטיים ברגולציה על מגזר הפיננסים, וההמלצות שיוגשו עשויות להיות אגרסיביות ויבטלו חלקים נרחבים מחוק דוד־פרנק. אנחנו מעריכים עוד כי כבר בטווח הקצר נראה שינוי בשטח. דוד־פרנק משאיר הרבה מקום לשיקול דעת הרגולטורים. אנחנו מניחים שהרוח הנושבת מהבית הלבן תשפיע על ההחלטות שיתקבלו בשנה הקרובה".

בהתייחסו לשאלה אם ביטול או שינוי החוק יתרום בטווח הארוך למגזר הפיננסים והכלכלה, כתב גלזר: "נראה כי ביטול מוחלט של הרגולציה שהגיעה בעקבות המשבר עלול להביא לחזרתם של חלק מהחוליים במגזר הפיננסי בארה"ב הרבה יותר מהר מהצפוי".

גלזר גם התייחס לשאלה אם דה־רגולציה כזו צפויה גם במגזר הפיננסים בישראל, וענה בסקירה: "ממש לא". זאת לטענתו כתוצאה משלוש סיבות עיקריות: הראשונה היא שבישראל לא היה משבר פיננסי. חלק גדול מהכשלים שהביאו למשבר בארה"ב לא קיים בישראל, וכלל לא נדרשה התערבות רגולטורית בדומה לארה"ב. סיבה שנייה היא שבניגוד לארה"ב, הבנקים בישראל הגדילו בשנים האחרונות את האשראי בדיוק לאותם מגזרים שלהם טראמפ מנסה לעזור - משכנתאות, אשראי צרכני ועסקים קטנים. הסיבה השלישית היא שהציבור, התקשורת וגם הפוליטיקאים עדיין מבקשים עוד 'צדק חברתי', וקשה לראות כיום קבלת החלטות פרו־בנקאיות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!