מצפים לחוק שכירות הוגנת? כנראה שתיאלצו להמתין עוד חודשים

בעוד שני מיליון שוכרי דירות בישראל ממשיכים לסבול משוק שכירות פרוץ ובלתי־מוסדר, נראה כי הסדרתו רחוקה מלהיות בראש סדר העדיפויות של הכנסת והממשלה.

בדיקת TheMarker מראה כי שמונה חודשים לאחר שחוק שכירות הוגנת אושר על ידי ועדת השרים לחקיקה, וחודשיים לאחר שאושר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה - עדיין לא נפתח הדיון בסעיפי החוק בוועדת חוקה, חוק ומשפט. כך או כך, מהלך החקיקה לא צפוי להסתיים במושב זה של הכנסת, אלא יידחה לחודשי הקיץ.

העברת החוק, הכלכלי במהותו, דווקא לוועדת החוקה שהקשר שלה לנושא קלוש, נעשתה בהתאם לדרישת שרת המשפטים, איילת שקד, אשר סיעתה, הבית היהודי, שולטת בוועדה.

הצעת החוק, שקידומה התחיל בכנסת הקודמת, נתקלה בקדנציה הנוכחית בהתנגדות חריפה של שקד לנוסח החוק המקורי. התנגדותה של שקד, הדוגלת בצמצום הרגולציה בתחום הדיור, מתמקדת בעיקר בסעיף בחוק אשר ביקש להגביל את יכולתם של בעלי דירות להעלות את שכר הדירה במשך שלוש שנים מיום חתימת חוזה השכירות.

בעקבות זאת, קיימה שקד דיונים ממושכים עם יוזמת החוק, ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) ועם ח"כ רועי פולקמן (כולנו), אשר מונה על ידי שר האוצר, משה כחלון, כדי להגיע לנוסח מוסכם של החוק. חלפה יותר משנה מיום השבעת הממשלה ועד שוועדת השרים בראשות שקד אישרה נוסח מרוכך ומצומצם של החוק - ללא ההגבלות על העלאת שכר הדירה. לצד זאת, התחיל פולקמן לקדם החלטת ממשלה שלפיה בעלי דירות שישכירו אותן לטווח ארוך יתומרצו באמצעות סבסוד ביטוח הדירה או קבלת שירותי ניהול.

בנוסח החוק החדש והמצומצם שאישרה ועדת השרים ביוני 2016 נוספה שורת סעיפים שצריכים להיכלל בכל חוזה שכירות, ומגדירים את מערכת היחסים בין שוכר למשכיר. כמו כן הגדיר החוק מהי דירה ראויה למגורים.

אלא שגם לאחר שאושרה הגרסה המצומצמת של החוק בוועדת השרים, קידומו סבל מאטיות יוצאת דופן. לכאורה, לא היה דבר שאמור היה למנוע את אישורו בקריאה ראשונה מיד לאחר אישור ועדת השרים - אך האישור המיוחל התקבל רק חצי שנה מאוחר יותר, בדצמבר 2016.

לאחר מכן, לדרישת שקד, הועבר החוק לטיפולה של ועדת החוקה - וזו עדיין לא דנה בו. על רקע התנגדותה של שקד לחוק המקורי, במערכת הפוליטית חושדים כי גם הדרישה לנתבו לוועדת החוקה והסחבת אינן מקריות.

לדברי שפיר, "רק בישראל נאלצים שני מיליון שוכרי דירות לחיות בג'ונגל מופקר ללא ודאות לגבי אחד מצורכי החיים הבסיסיים - קורת גג. אין מלים לתאר את הכשל הממשלתי שמעכב את החוק החשוב הזה, תוך הפקרת רבע מאזרחי מדינת ישראל המתגוררים בשכירות. אחרי שכל גורמי המקצוע כבר הסכימו לחוק השכירות, שעבר בקריאה ראשונה, אני קוראת לממשלה להזדרז להעביר את החוק כבר במושב הכנסת הנוכחי".

פולקמן מסר בתגובה: "אני מקדם את חוק שכירות הוגנת הן בחקיקה פרטית שתקודם בוועדת חוקה והן בקידום החלטת הממשלה תמרוץ לבעלי בתים שישכירו הדירה שלהם בחוזה ארוך טווח. מבחינתי, חוק שכירות הוגנת הוא רק יריית הפתיחה לחוקים נוספים בתחום השכירות על מנת להבטיח מענה לשוכרים צעירים ולזוגות שלא רוצים להתחייב למשכנתא לשנים רבות".

מוועדת חוקה, חוק ומשפט נמסר: "על שולחן הוועדה מונחת שורה של הצעות חוק בעניין שכירות הוגנת, שלפי החלטת ועדת השרים אמורות להידון בוועדה יחד עם הצעת חוק ממשלתית רחבת היקף לחוק השכירות והשאילה. הדיון בהצעות החוק צפוי להתחיל עוד בכנסת הנוכחית.

"הצעת חוק זו נמנית עם הצעות חוק מורכבות נוספות כמו הצעת חוק חדלות פירעון, הרפורמה בעבירות ההמתה, הרפורמה בתחום המרשם הפלילי והצעות חוק נוספות המצריכות דיונים רבים".

שרת המשפטים, איילת שקד, מסרה בתגובה: "חוק שכירות ושאילה הוא חוק שוועדת חוקה עוסקת בו מאז ומעולם". באשר לשאלה מדוע מתקדמת החקיקה בנושא באטיות, השיבה שקד כי "צריך לשאול את ועדת חוקה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!