גפני ל'בחדרי': לאחר שנים של התנגדות חילונית - החוק יעבור

לאחר שנים של נסיונות עקרים: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הבוקר (ראשון) את הצעת החוק הדרמטית של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הקובעת לראשונה כי בתי דין רבניים יוכלו לדון בנושאים ממוניים אזרחיים, במידה ושני הצדדים יסכימו על כך.

מדובר בהצעת חוק שניסו החרדים והדתיים לחוקק לאורך עשרות השנים האחרונות ללא הצלחה, במטרה לעקוף את קביעת בג"צ בנושא, שדרשה להחליש את מעמדם של בתי הדין. כאמור, כעת, בפעם הראשונה, הצעת החוק עברה את החסם המרכזי לקראת הדיונים סביבה בוועדות הכנסת, ובהמשך להשלמת החקיקה.

במידה והחוק אכן יאושר בקריאה שניה ושלישית, הרי שמדובר בשינוי דרמטי במעמד בתי הדין הרבניים, שעד עתה לא היה בסמכותם לדון בנושאים ממוניים-אזרחיים.

בשיחה עם "בחדרי חרדים" אומר ח"כ גפני כי "מדובר בהצעת חוק דרמטית. בשעתו, לפני הרבה שנים, בג"צ קבע שבתי הדין הרבניים לא יוכלו לעסוק בדיני ממונות, רק בדיני אישות. הדבר הוריד כמובן מסמכותם של בתי הדין, לצד האמירה האידאולוגית. במשך השנים ניסינו, גם המפלגות החרדיות וגם בציונות הדתית - עוד בזמן אורלב, יצחק לוי, דוד אזולאי ואני – אבל לא הצלחנו".

לדברי גפני, "עד כה - החילונים עמדו על רגליהם האחוריות, שלא לתת לנו את האפשרות הזו, למרות שמדובר בדיון שבהסכמה, הם לא רצו שלבתי הדין יהיה מעמד". גפני מוסיף כי "זו הייתה החלטת בג"צ שהגנו עליה כל הנציגות החילונית, ולא הצלחנו בשום אופן, בכל קדנציה, ניסינו וניסינו ולא הצלחנו, והנה הפעם בסייעתא דשמיא זה עבר בועדת השרים".

גפני סיפר ל"בחדרי חרדים" כי הוא קיים הרבה פגישות עם כל הגורמים הרלוונטיים בממשלה, מה שלבסוף הביא לתוצאה, "היו בעיות עם משרד האוצר, ישבתי עם שרת המשפטים איילת שקד, בשבוע שעבר יחד, עם שר הדתות דוד אזולאי, היו לי גם הרבה שיחות עם משרד האוצר, ובסופו של דבר הצלחנו".

גפני סבור בשיחתו עם "בחדרי חרדים" כי הצעת החוק תעבור בהמשך גם בקריאה שניה ושלישית, בדרך לחקיקה סופית ולמהפכה הדרמטית בסמכותם של בתי הדין בישראל.

בדברי ההסבר לחוק נכתב: "מטרתה של הצעת חוק זו היא לעגן בחוק את סמכותם של בתי הדין הדתיים לדון בהסכמת הצדדים בעניינים אזרחיים היכולים לשמש נושא להסכם בין צדדים.

"בתי הדין הרבניים בישראל עסקו מאז ומעולם בבירור סכסוכים בעניינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. על פי תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג, פסקי הדין חייבים להיות מנומקים והם ניתנים לערעור בפני בית הדין הרבני הגדול. מאות ואלפי פסקי דין רבניים בענייני ממון פורסמו בקבצי פסקי דין רבניים, והם מהווים חלק מן המשפט העברי המשמש מקור משפטי חשוב, הן בישראל, לפי חוק יסודות המשפט, והן בכל תפוצות הגולה.

"בפסק הדין שניתן בבג"ץ נאמר כי "עקרון החוקיות" מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי הדין בסכסוכים ממוניים שאינם בגדר ענייני נישואין וגירושין, תעוגן בחקיקה מפורשת של הכנסת.

"בית המשפט העליון הכיר בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור היהודי בישראל ליישב סכסוכים אך ורק בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה. צורך זה משתלב בעקרון "הפלורליזם השיפוטי", לפיו מן הראוי שהמדינה תעמיד לרשות אוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים כלים ליישוב סכסוכים בדרך משפטית אלטרנטיבית המקובלת על קהילותיהם. בכך יש ביטוי לזכות היסוד לגישה חופשית לערכאות משפטיות, לרבות בתי הדין הדתיים.

"בהתאם לכך מוצע כי בתי הדין הדתיים בישראל הפועלים מכוח חוק ראשי שיוחד עבורם ושדייניהם מתמנים על פי חוק, יוסמכו במפורש לדון בבוררות בהסכמה. אין זה מן הנמנע להחיל את החוק גם על בתי הדין של העדות הנוצריות המוכרות בישראל לפי חוק, אך נראה לכאורה כי גם ללא הסדר מפורש בחוק הם מוסמכים לדון כבוררים, מאחר שאין חוק המסדיר את ייסודם ומינוי דייניהם.

"אופן הפניה אל בית הדין הדתי, כפי שמוצע להסדירו בהצעת חוק זו, מבטיח כי בית הדין הדתי ידון רק בסכסוך אשר כל הצדדים הנוגעים בדבר מסכימים במפורש, בכתב, לדיון בפני בית הדין. הצעת "החוק לא נועדה ל"כפייה דתית". ההצעה אינה מסמיכה את בתי הדין הדתיים לתת עיצום דתי, כמו "כתב סירוב" או חרם דתי נגד צד נוגע בדבר שאינו מסכים להתדיין בפני בית הדין. מצד שני, הדין הדתי – לפחות דין תורה – מצריך כי בעל דין ימצה את האפשרות להתדיין על פי הדין הדתי בטרם פנייתו אל ערכאות אזרחיות, ולשם כך יינתן לו "היתר בית דין". מן הראוי לכבד בעלי דין דתיים המקפידים לקבל "היתר בית דין" כאמור בטרם פניה מצדם לערכאות אזרחיות, ולהסדיר עבורם את האפשרות לקבל היתר זה מבית הדין, ובלבד שלא יכלול עיצום דתי" נכתב בתוך הצעת החוק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!