מפתיע: החרדיות מרוצות מהבוס החילוני

מחקר חדש על עבודת נשים חרדיות מעלה ממצאים מעניינים, והמפתיע ביותר הוא, התחזקות זהות דתית דווקא במקום העבודה החילוני.

בשיחה עם 'לובי נשי-בחדרי חרדים', משתפת החוקרת החרדית הבכירה, יהודית מילצקי, בפרטים שעלו מהמחקר הראשוני שלה בנושא.

מילצקי, 27, חרדית, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטה העברית. במהלך לימודיה עסקה הרבה בזהות, ארגונים, שילוב קבוצות מיעוט וקבוצות כלליות ועוד. "כשהצטרפתי למכון החרדי למחקרי מדיניות והתחלנו לעשות מחקרים על תעסוקת נשים, שכר, נשים עובדות במקומות כלליים, הרגשתי שיש מקום לבדוק מה קורה עם הנשים שיוצאות החוצה. זה בלט לי מתוך החוויה שלי, במרחב הזר הזה. כחרדית למדתי באוניברסיטה, במסגרת ההתמחות עבדתי במקום חילוני, והכל התחבר לי לנושאים שהמכון חוקר, והחלטנו לבדוק.

מילצקי מבהירה כי מדובר בגישוש ראשוני. "לא קובע עובדות אלא שואל שאלות: אלו כלים אפשר לתת למעסיקים, איך מעודדים מעסיקים. יש פוטנציאל כלכלי מצד אחד, אבל יש חשש, בחלקו מוצדק, כי זה מאתגר – ויחד עם זאת אפשרי ליישם", אומרת החוקרת ומתכוונת לשני הצדדים – למעסיקים ולעובדות. "נשים סיפרו כי הן לא היו מבקשות לצורך הדוגמה סכין כשרה, אלא היו מביאות מהבית – ובעבודה רצו להקל עליהן".

22 נשים השתתפו במחקר, כשהרוב המכריע ציינו שהן מרוצות ממקום העבודה שלהן באופן כללי ואף הופתעו לטובה ביחס לחששותיהן המוקדמים, וממאמציהם ומנכונותם של המעסיקים להתאים עבורן את התנאים והאווירה בסביבת העבודה. הן גם סיפרו על התחזקות והתעצמות הזהות האישית והדתית כתוצאה מההתמודדות עם האתגרים שזימנה להן סביבת העבודה. הנשים ציינו שמרבית הפתרונות הטכניים שנועדו להקל עליהן את ההשתלבות, לא דרשו עבודה קשה. הנושאים העיקריים אותם תארו הנשים כבעיות מעשיות אותן הן בקשו לפתור נגעו לבעיות בנושאי כשרות, צניעות, תכנים ואווירה מותאמת וכדומה. אחת המשתתפות במחקר סיפרה שהמנהלת נוהגת לפנות אליה לפני שהיא קונה כיבוד לאירועי הרמת כוסית שנערכים במקום העבודה על מנת לתאם אתה שהאוכל המוגש יהיה בכשרות מותאמת, והיא לא תיאלץ להימנע מטעימת הכיבוד. אישה נוספת תיארה כיצד שינו בעלי המשרד את הנעילה בדלת על מנת למנוע בעיות הלכתיות של "יחוד" שהיו עלולות לצוץ.

נשים חרדיות: התחזקנו במקום העבודה
הממצא המפתיע ביותר הוא עדויות על התעצמות הזהות האישית והדתית של נשים אלו - דווקא אל מול התמודדותן עם הקונפליקטים האישיים הנובעים מסביבת העבודה החילונית. נשים סיפרו על תהליכי בירור והעמקת הזהות, חידוד חשיבות החינוך החרדי, העצמת ערכים של חיי המשפחה וגידול הילדים כערך עליון וחשיבות השמירה על הילדים מפגעי הטכנולוגיה.


יהודית מילצקי: "הגעתי דרך החוויה האישית שלי"

"נשים מגיעות עם כלים מנטליים שהחברה נותנת להם", אומרת מילצקי. "דעות מוקדמות, הנחות יסוד שונות, ונתקלות בדברים אחרים: אנשים ערכיים, מקצועיים, כאלו שלא מנסים להתקרב אליהן ברמה האישית. אז מה קרה? הן לקחו צעד אחד אחורה, ושאלו את עצמן שאלות. אם גם הוא טוב ומקצועי, ומכבד אותי מאוד כאישה חרדית, אז במה אנחנו שונים? במה אני טובה יותר? הבירור העצמי הזה הוביל אותן לשאלה 'איך אני פותחת פער', או 'איך אני נשארת חרדית שלא עוברת גבולות'. נשים תיארו כי הסוף של הבירור העצמי הוא הבנה של משמעות חרדיות, של התפקיד שלנו בעולם, עוצמת החינוך של הילדים שלנו, סדרי עדיפויות, התרחקות מפגעי הטכנולוגיה, וכך למעשה הן הבינו דווקא במקום החילוני, כמה הן רוצות להיות חרדיות".

מילצקי מסכמת: "המחקר שעשינו צמח כמענה לצורך משמעותי שעלה מהשטח, להתייחס לתופעה המתרחבת של נשים חרדיות העובדות בסביבת עבודה מעורבת. על אף שהוא מחקר גישוש ראשוני, עולות מתוכו תובנות חשובות על הפוטנציאל הכלכלי הגדול הטמון במקומות עבודה רבים מחוץ לקהילה החרדית. פוטנציאל זה כרוך אמנם באתגרים ודורש הכנה מוקדמת ורכישת כלים מתאימים להתמודדות, אבל הרווח האפשרי הוא הדדי – גם למשק הבית החרדי ולנשים המפרנסות, וגם למעסיקים. מהמחקר עולה החשיבות של התייחסות ברמת המדיניות הארצית לתופעה, וממצאיו יכולים לשמש בסיס לאפיקי פיתוח ותמיכה נדרשים, הן ברמת הנשים החרדיות והן ברמת המעסיקים".

המחקר התפרסם לרגל הכינוס הראשון של המכון החרדי למחקרי מדיניות שיתקיים ב- 1 במארס במעמד נשיא המדינה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!