הסקר מראה: הציבור חושש לפרטיותו ברשת

הציבור חושש לפרטיותו ברשת: במסגרת דיון שנערך בוועדת המדע של הכנסת לרגל יום הפרטיות הבינ"ל, הציג משרד המשפטים סקר בו הצביעו מרבית האזרחים על חשש מהותי מפגיעה בפרטיותם ברשת. בנוסף, מהדיון עלה כי חלק גדול מהציבור אינו מודע להשלכות שיתוף המידע ולזכותו לפרטיות. בדיון הוצגה הנחיה חדשה שמחייבת גופים שונים לאפשר לציבור גישה להקלטות שנמצאות ברשותם.

"בדיוני הוועדה אנו דנים בזכות לפרטיות כמעט בכל דיון ובהקשר לפיתוחים שונים ומגוונים הנוגעים לכל תחומי החיים" אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב בפתח הדיון. "החלק המרכזי בסוגיית הפרטיות בעידן שלנו הוא אנשים שלא מודעים בכלל למה שיודעים עליהם. ענקיות האינטרנט יודעות עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו, הם מנתחים את התנהגותנו, את רצונותינו - איך אנחנו חושבים ומה אנו רוצים. גם מי שחושב שהוא יודע על הנעשה, ספק גדול אם הוא יודע הכל. גם אם סירבנו לתנאי הצטרפות ולאיסוף מידע, המידע עדיין נאסף עלינו, הוא פשוט לא גלוי לעינינו. אנחנו צריכים לשאוף למצב אחר, למנוע את מותה של הפרטיות, לא ניתן לזה לקרות. לכן אנחנו כאן, לגרום להליך הפוך של חיזוק הפרטיות".

במהלך הדיון הציגו אנשי מטה טכנולוגיה וביטחון במשרד המשפטים שאלון שהפיצו, ממנו עלה כי הציבור בישראל חרד לפגיעה בפרטיותו ברשת.

1,222 איש נשאלו לגבי המידע שירצו לשמור באופן מרבי ובצורה שלא ייחשף לגורמים חיצוניים. במקום הרביעי, לאחר קטגוריית המידע הבריאותי, המידע הפיננסי ומידע שאוספים גורמי אכיפת החוק, הצביעו הנשאלים על מידע שנאסף ברשתות החברתיות ומצד ענקיות האינטרנט כרגיש במיוחד עבורם, לפני 11 קטגוריות נוספות. מתוך 1,222 נשאלים הצביעו 723 על נושא זה כמשמעותי עבורם.

רועי גולדשמידט, מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "אנשים מאוד מתעניינים בפרטיות, אבל הם לא מספיק פעילים בנושא, הם לא מוכנים לוותר על השירותים שמציעים להם, זה מה שנקרא פרדוקס הפרטיות".

עו"ד גילי בסמן ריינגולד יועמ"ש רמו"ט הציגה הנחייה חדשה של רמו"ט, שפורסמה היום ומחייבת גופים שונים לאפשר לציבור גישה למידע אישי דיגיטלי – כתוב, מוקלט או מצולם. על פי ההנחיה, כל גורם השומר מידע כזה, בין אם מטעמים הקבועים בחוק, ובין אם למטרות מסחריות שונות, מחויב לאפשר לכל אדם גישה למידע האישי אודותיו, באופן מהיר ונוח.

"הופתענו לראות כמה הנושא לא ברור. במהלך 2017 ראוי לקיים את לשון החוק בצורה יעילה וזולה יותר, כך הדרישה היא להעביר הקלטה ופלט בפורמט פשוט אותו ניתן יהיה לפתוח במחשב ביתי בצורה פשוטה" ציינה בסמן ריינגולד.

ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות פייסבוק בישראל: "לרגל יום הפרטיות עשינו כמה דברים - אנחנו מסכימים שמאוד קשה לאנשים לקבל מסמך של 50 עמודים ולהבין ולקרוא את כל מה שכתוב שם, לכן חיברנו מסמך קצר ופשוט יותר, במסגרתו מאוד קל להבין למה מסכימים, לדוגמא למי מאשרים לקרוא פוסטים".

קטלר הגיבה לטענות כי פייסבוק מאזינה לטלפונים החכמים ומשתמשת במידע לצרכי פרסום: "אנחנו לא מאזינים לטלפונים שלכם. בהגדרות האוטומטית אין אישור לכך, כדי לשנות זאת, צריך להיכנס להגדרות ולאשר לאפליקציה להאזין. ניתן בכל פרסומת ללחוץ על הוי שלצידה ולהבין מדוע היא הגיעה אליכם. האפליקציה לא מאזינה כשאתם מדברים, זה לא קורה בוודאות".

עו"ד דן אור-חוף, המועצה להגנת הפרטיות: "החקיקה הנוכחית מבוססת כולה על מצב מיושן בו יציגו מולנו מידע ואנחנו ננתח את המידע ונחליט אם להסכים לחשוף אותו או. במצב הקיים המחקרים מאוד ברורים, אנחנו לא באמת מסוגלים לקרוא את ההודעות ברשת, במסגרתן אנו נותנים הסכמת שימוש לתהליכים שאין לנו מושג מה יקרה איתם באמת. ישראל לא במצב טוב, יש לשנות כיוון – להעביר את האחריות לצד השני, במקרים מסוימים לאסור לגמרי שימוש במידע אישי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!