האחות לקתה בהתקף לב בבית החולים ושוחררה להמשך עבודתה

קרוב לעשרת אלף איש נפטרים מידי שנה כתוצאה ממחלות לב, כך עולה מנתוני הלמ"ס. התקף לב עלול להביא, במקרים רבים, למות החולה.

התקף לב, או בהגדרה המקצועית, אוטם שריר הלב, נגרם כשקיימת הפרעה באספקת הדם ללב, העלולה לגרום למות תאי שריר הלב באותו אזור. במקרים כאלה עלול החולה לסבול מנזק בלתי הפיך.

לא מעט התקפי לב ניתנים למניעה במעקב אחראי על ידי רופא המשפחה. למרות זאת ישנם מקרים רבים מדי בהם מאחרת המערכת באבחון ובטיפול בהתקף לב – דבר אשר עשוי להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

תופעה נפוצה נוספת היא היעדר ביצוע בדיקת דם למדידת רמת הטרופונין – חלבון המופרש משריר הלב שרמתו עולה תוך 4-8 שעות מרגע התקף הלב. במקרים רבים מסתמכים הרופאים על תוצאות אק"ג בלבד – אשר אינן יכולות בכל המקרים לאבחן התקף לב, ולא מבצעים את בדיקת הדם הנחוצה ובכך מפספסים את התקף הלב.

עו"ד אורנה ינובסקי ממשרד ינובסקי – לינר המתמחים בתביעות רשלנות רפואית מסבירה כי "אנו נתקלים במקרים רבים שבהם, במעקב ובטיפול נכון של הרופאים, ניתן היה למנוע מקרים קשים של התקף לב, אולם למרות שלרוב מדובר באבחון די פשוט, פעמים רבות הדבר לא נעשה בזמן או בכלל דבר המהווה רשלנות רפואית".

רשלנות רפואית יכולה להתקיים למשל כגם אשר רופא מבחין או צריך להבחין בלחץ דם גבוה – גורם סיכון משמעותי, ולא מבצע מעקב רצוף אחר החולה, או כאשר המטופל מתלונן בפני רופא על כאבים בחזה בעת מנוחה והרופא איננו מפנה אותו באופן מיידי לחדר מיון.

מתברר שלא תמיד הפניה לחדר המיון תהווה ערובה למניעת התרשלות בהמשך הטיפול. על גופה חוותה זאת אחות באחד מבתי החולים הגדולים בישראל שתובעת את בית החולים בגין רשלנות רפואית באיתור התקף לב קשה. במהלך עבודתה היא חשה בכאבים עזים בחזה המקרינים ללסת.

התובעת דווחה זאת לרופא תורן במחלקתה אשר בדק אותה, נתן לה 300 מ"ג אספירין בלעיסה והפנה אותה להמשך טיפול בחדר מיון. היא נבדקה במיון על ידי רופא תורן. במסגרת בדיקתה נלקחו מדדים ונרשם כי התובעת סובלת מכאב בעוצמה 9 בחזה ובלסת. עוד נרשם: "עישון, אח בגיל 45 סבל מאוטם בשריר הלב. נפטר".

בתוך כך בוצע א.ק.ג אשר הדגים ממצא מחשיד לאיסכמיה תת אנדו קרדיאלית. אף על פי כך האק"ג פוענח כתקין ומדדי טרופונין שנלקחו נמצאו בגדר נורמה.

האחות שוחררה מהמיון לאחר פחות משעה וזאת מבלי שנתבקשה להמתין מספר שעות לביצוע אק"ג חוזר, בדיקת אנזימים וטרופונין. התובעת שבה למחלקה שבה עבדה, ונחה מספר שעות עד הבוקר.
בבוקר שבה ונכנסה לישון. זמן קצר לאחר מכן התעוררה משנתה בגלל כאבים עזים בחזה והובהלה לבדיקת רופא בקופתה. עם הגעתה לקופת החולים התעלפה והוסעה באמבולנס לביה"ח בלינסון. כבר במהלך הנסיעה באמבולנס אובחן אוטם חריף בשריר הלב בקיר הקדמי. נוכח ממצא זה התובעת הועברה ישירות לחדר צנתורים. במהלך הצנתור הודגמה היצרות של 100% בעורק קדמי היורד עם קריש שם, היצרות של 90% בעורק אלכסון הראשון והיצרות של 100% בעורק אלכסון שני. כן הודגמה היצרות של עורק העוקף בין 50-75%.

במהלך אשפוזה של התובעת בוצע אקו לב שהדגים התכווצות ירודה בצורה בינונית קשה של חדר שמאל - סימנים של אי ספיקת לב. לאחר שחרורה נקבע כי נגרם נזק בלתי הפיך לשריר הלב.
"מקרה זה מוכיח שגם בתוך בית חולים עלולים הרופאים שלא לבצע את הנדרש מהם, ולצערנו הדבר קורה מידי יום ביומו" אומרת עו"ד אורנה ינובסקי ומוסיפה "אני מציעה לכל מי שנתקל בחשד לרשלנות רפואית לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית על מנת לבדוק את האפשרות המשפטית לתביעה".

משרד ינובסקי – לינר מתמחים בייצוג בתביעות בגין רשלנות רפואית ונזיקין, ביטוח לרבות ביטוח סיעודי, ובעלי ניסיון רב בייצוג מבוטחים אשר נדחו על ידי חברות הביטוח, לרבות בביטוח סיעודי. עו"ד ינובסקי ולינר אף מנהלים את פורום זכויות רפואיות, ביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.

לאתר משרד עורכי הדין 'ינובסקי- לינר' לחצו פה>>

קישורים:
יש לכם ילד מיוחד ודחו את תביעתכם? אל תוותרו
כך תזכו לגמלה חודשית במקרה סיעודי
האם תיפסק התעללות הביטוח בחולה הטרשת?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!