גדול הדור, או "הזקן הנחמד עם התפוזים" // טור

בימים טרופים אלו של דור ההסתרה, נדמה שאנו באפילה של ממש. כל כך הרבה חילול השם, כל כך הרבה צער בין אדם לחברו וזה לא בא מבחוץ, זה בא מחלקים בתוך המגזר עצמו וזה מה שכל כך עצוב.

כשנדמה שידינו כבולות ומה אפשר לעשות כנגד החושך הנורא, צריך לזכור עד כמה מעט מהאור מגרש הרבה מהחושך, כמו באחד הסיפורים היותר יפים ששמעתי שהייתי רוצה לשתף בו.

לפני כמה וכמה שנים, זוג חברים בתחילת דרכם בתשובה, בשעה טובה ומוצלחת מצא דירה ברמת השרון בדיוק באיזור בו רצה לגור. בסוף מעמד הקניה המוכר החילוני, הרגיש צורך לספר להם על השכנים: "יש לכם שכנים נחמדים פה בבניין. אבל הכי כדאי לכם להכיר דווקא את השכן הזקן בקומה הראשונה של הבניין הסמוך. הוא זקן דתי, אבל ממש ממש נחמד, אפילו שהוא מהשחורים... פעם היה לו בית קרקע והוא היה מגדל עצי תפוזים, הוא היה מחלק לי מהם בחינם ותוך כדי, תמיד היה לי כיף להישאר קצת יותר כדי לפטפט איתו. כשהוא עזב ועבר פה לבניין המשכתי לבקר אותו מדי פעם כדי לפטפט ביחד, סתם כי הוא נחמד. אני לא היחיד, יש הרבה אנשים שתמיד באים לדבר איתו, כל מיני אנשים – חילונים כמוני ודתיים כמוהו. הוא נחמד לכולם. אז באמת כדאי לכם להכיר אותו ולקפוץ אליו לפטפוט לפעמים..."

אחרי לכתו הם נותרו סקרנים מאוד לדעת מי זה הזקן הנחמד שכל כך הרשים את הבחור שנראה כל כך רחוק מתורה ומצוות. מה רבה הייתה הפתעתם כשגילו שהזקן הנחמד הוא הוא הסיבה שבגינה הם רצו לעבור לאיזור הזה של רמת השרון – הלוא הוא הגר"י אדלשטיין שליט"א בכבודו ובעצמו.

הסיפור השאיר אצלם תהיות רבות: איך יכול להיות שבמשך כל השנים היהודי הפשוט לא הבין שהוא מדבר עם גדול הדור ורבה הראשי של העיר? איך במשך כל השנים הוא לא הבין שכל האנשים שפוקדים את ביתו של "הזקן הנחמד" כמעט בכל שעות היממה לא באו רק לפטפט כמוהו אלא כדי להיוושע מברכותיו ושיפסוק בעניינם? ועוד יותר תמהו איך זה שהרב בענוותנותו הרבה לא העמיד אותו על טעותו כל הזמן הזה? איך פינה לו מזמנו רק כדי לפטפט באותה מידה שפינה לדון בבעיות "אמיתיות"? איך גדול הדור שכל כולו תורה וקדושה הקדיש מזמנו שנים על גבי שנים לפטפוטי סרק כביכול?

התגובה הראשונית אולי תהיה לגחך על טעותו של אותו יהודי פשוט ורחוק. אך האמת היא שהוא אינו פשוט ואינו רחוק כלל וכלל. במידה רבה הוא מזכיר את היהודי הפשוט מסיפורו של רבי נחמן מברסלב שכן הוא ראה את שורש האמת הטהורה במפגש האנושי בינו לבין הרב / ה"זקן": מפגש אנושי בסיסי שמתקיים בו בהידור רב ובמלוא מאור הפנים הדיבר "ואהבת לרעך כמוך". היהודי הפשוט ראה את היותו של הגר"י אהוב למעלה ונחמד למטה.

קטונו מלהגיע לדרגותיו ולענוותנותו הרבה של גדול הדור הרב אדלשטיין שליט"א אבל בכל זאת כולנו יכולים לקחת כל כך הרבה מהסיפור, דווקא בתקופה חשוכה זו בה אנו נמצאים. לפעמים צריך להרפות מהצורך להוכיח שאנחנו לא כולנו ככה, להסביר, להתנצל, לתקן. לפעמים צריך להיות פשוט נחמדים אחד לשני וזהו, בלי להיכנס להגדרות ולכללים חברתיים, בלי לייצג את המגזר, נחמדים בלי כלום. רגע אחד קטן של אור, רגע אחד של חסד פשוט ותמים בין אדם לחברו יכול לגרש הרבה מהחושך. כי לפעמים מעט מהאור הוא בעצם הרבה מאוד.

מוקדש באהבה רבה לרפואתו השלימה והמהירה של הנחמד בנחמדים, העניו בענוים, הגאון האדיר הרב יעקב בן מרים בת גיטל, בתוך שאר חולי ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!