מה שעלול לסכל את איחוד תל אביב עם בת ים

פערים גדולים בין משרד האוצר לעיריית תל אביב עשויים לסכל את התוכנית לאיחוד בין תל אביב לבת ים. ל–TheMarker נודע כי משרד האוצר הביע נכונות להקצות לאיחוד רק כמה מאות מיליוני שקלים מתקציב המדינה, בעוד עיריית תל אביב דורשת לצורך האיחוד 2.7 מיליארד שקל בעשור הקרוב. גם עיריית בת ים העריכה כי נחוצים למהלך 2–3 מיליארד שקל.

שר הפנים, אריה דרעי, הבהיר בשבועות האחרונים לנוגעים בדבר כי אם לא יושגו הסכמות בין האוצר לעיריית תל אביב לא תהיה לו אפשרות לקדם את תוכנית איחוד הרשויות. היום צפויים נציגי האוצר ועיריות תל אביב ובת ים להיפגש פעם נוספת עם מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן ולדון עמו בסוגיה.

דרעי צפוי להכריע בעניין האיחוד בחודשים הקרובים. שר הפנים נוטה לתמוך באיחוד, אך רק בתנאי שכל הצדדים — העיריות והאוצר — יהיו מחויבים אליו. אם יחליט לאמץ את המלצת הוועדה המקצועית לאחד את תל אביב ובת ים לעירייה אחת, המהלך צפוי לצאת לדרך בעוד כשנה ובסוף 2018 יתקיימו בחירות לרשות המאוחדת. אם יתרשם דרעי כי המהלך אינו ישים — יוותר על האיחוד, אך אין לו כוונה להורות לעיריית תל אביב לחלוק את הכנסותיה עם עיריית בת ים, כפי שזו דרשה מלכתחילה.

במשרד הפנים מעריכים כי במקרה כזה עלולה עיריית בת ים לקרוס, ולא תהיה ברירה אלא למנות לה בשנים הקרובות ועדה קרואה וחשב מלווה. לבת ים גירעון מצטבר של כ–2 מיליארד שקל, שגדל מדי שנה בכ–100 מיליון שקל נוספים.

גם אם יצליחו לגשר על הפערים הכספיים בין האוצר לעיריית תל אביב, איחוד רשויות בסדר הגודל הזה הוא הליך מסובך ומורכב שעלול להיכשל. שר הפנים ביקש ממנכ"ל המשרד לבחון לפרטי פרטים את היתכנות המהלך והשלכותיו לפני שיקבל החלטה סופית.

כך למשל, הארנונה למגורים בתל אביב נמוכה משמעותית מזו בבת ים וברשות מאוחדת יהיה צורך לקבוע רף אחיד. אם יוחלט להוריד את הארנונה למגורים בבת ים, יהיה צורך להשלים את הסכום האבוד ממקורות אחרים. יהיה גם צורך להשוות את שכרם של עובדי שתי העיריות. לכן, בין השאר, דורשת תל אביב סיוע מתקציב המדינה.

בת ים גם מקבלת מהמדינה מענק איזון, ולא ברור אם הוא יועבר גם לרשות מאוחדת. סוגיות נוספות שצפויות להיבחן הן השלכות איחודן של מערכות החינוך והרווחה ואפילו שינוי של שמות רחובות זהים בשתי הערים.

לפני כחודשיים פורסמו המלצותיה של ועדה מקצועית, שהמליצה לאחד את עיריות תל אביב ובת ים בתוך שנתיים. הוועדה, בראשות ראש העיר אשקלון לשעבר, בני וקנין, הוקמה באוגוסט 2014 בעקבות טענותיה של עיריית בת ים על חוסר צדק בחלוקת ההכנסות בין הרשויות בדרום גוש דן.

ארבעה מחברי הוועדה סברו כי איחוד עם תל אביב הוא הכרחי נוכח מצבה הכלכלי הקשה של עיריית בת ים. הם שללו אפשרות אחרת שהתבקשו לבדוק — איחוד של בת ים עם ראשון לציון וחולון.

חבר אחד בוועדה, סבר כי ניתן להביא את בת ים לאיזון כלכלי באמצעות שינוי גבולות או חלוקת הכנסות עם עיריית חולון. עיריית תל אביב תומכת באיחוד, בתנאי שיבוצע במהרה ובתנאי שתקבל סיוע משמעותי מהמדינה, אך בבת ים מתנגדים למהלך. אם יצא לפועל, יהיה זה איחוד הרשויות הגדול בתולדות המדינה.

מהאוצר נמסר כי "משרד האוצר לומד את הדרישה התקציבית בימים אלה ויתחיל במשא ומתן מתוך מטרה לסייע באיחוד הרשויות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!