למקורבים בלבד: כך שומרים על מנגנון הג'ובים ומינוי הרבנים

שיטת הג'ובים: התקנות למינוי רבני ערים מאפשרות לפוליטיקאים למנות את "הקרובים לצלחת", "לתפור מכרזים" ולשלוט במינויים במערך שירותי הדת. אז איך השיטה עובדת, למה אף אחד לא רוצה לשנות אותה ומהי השיטה החלופית המוצעת? "בחדרי חרדים" עם כתבה שנייה בסדרה על השיטה העקומה, ויש שיאמרו מושחתת, למינוי רבנים בישראל.

איך "תופרים" מכרז למינוי רב עיר?
כדי למנות רב עיר יש צורך בהקמת ועדה. על פי השיטה הנוכחית, ההחלטה בנוגע למינוי חברי הוועדה להכנת הבחירות לרב העיר נתונה בידיהם של הרבה גורמים פוליטיים שיכולים לבחוש בקדירה, ואף להטיל וטו, מה שתוקע את מינוי הרבנים ומאפשר לפוליטיקאים שמחזיקים בכוח בכל זמן נתון לשלוט בהליך.

אם לא די בכך שהשיטה מטופשת ומסורבלת, היא גם אינה שקופה די הצורך. אם חשבתם שזה נעשה בתום לב, תחשבו שוב. יש כאלו שמרוצים מאוד מהשיטה הנוכחית ויעשו הרבה בשביל שהיא תישאר איתנו לנצח.

איך מרכיבים את הוועדה?
הוועדה מורכבת מנציגי העיר,- 50 אחוז מהוועדה, אותם בוחר ראש העיר על פי מפתח של הנציגים במועצה - נציגי שר הדתות, שבוחר 25 אחוז מחברי הוועדה - בהסכמת ראש העיר, ואחרונים חביבים נציגי בתי הכנסת.

בחירת נציגי בתי הכנסת לכשעצמה נעשית לאחר פרוצדורה מתישה ולא חכמה במיוחד, בלשון המעטה. יש צורך להכריז בבתי הכנסת על פתיחת ההליך לבחירת רב העיר, לספור כמה מתפללים יש בשתי שבתות שנקבעו מראש באותם בתי כנסת, לאחר הספירה צריך שבתי הכנסת שנבחרו יהיו רשומים כעמותה. לאחר מכן צריך גם ייצוג הולם לכל הזרמים ותתי הזרמים של העדות השונות. בקיצור, ברדק שלם שמזמין הגשת בג"צים בלי סוף, מה שתוקע את ההליך לשנים רבות.

פתיחת ההליך, ההרצה והסמכות להכין את הוועדה הבוחרת נתונה בידי שר הדתות. כלומר שר הדתות יכול לתקוע את ההליך באמצעות עצירת פתיחתו. הדבר מביא לכך שבמידה והשר מבין שלא יהיה לו רוב בוועדה לבחור את המועמד מטעמו הוא יכול להחליט שלא לפתוח בהליך, או לכל הפחות למשוך כמה שיותר זמן.

במקביל, ראש העיר יכול להטיל 'וטו' מצידו מאחר והוא בוחר את מרבית חברי הוועדה, כך שגם בידיו יש כוח רב בבחירת חברי הוועדה. במידה והאינטרסים בין שר הדתות לראש העיר מתנגשים, הוועדה לא תכונס, או תיעצר. כל הדברים הללו מביאים כאמור לסרבול המערכת, זאת מלבד הפרוצדורה הארוכה מבחינה משפטית.

כאמור, מי שמרוויח מהשיטה הם הפוליטיקאים המעוניינים למנות רב המקורב אליהם.

צרכי עמך מרובים. או: למה משתלם למנות רב מקורב?
הסיבה לכך פשוטה מאוד. מינוי רב עיר טומן בחובו מנגון ג'ובים משומן היטב אותו צריך לתפעל. החל במערך כשרות שמכניס הרבה מאוד כסף, עבור במערך הנישואין, המקוואות והעירוב. מה קיבלנו? הרבה מאוד תפקידים אותם צריך לאייש. וידוע שצרכי עמך מרובים, מאוד, אז כדאי שבמנגנון ישבו אנשים מ"אנ"ש".

בעקבות כך, המאבק על מינוי רבני ערים יייצרי מאוד, עם הרבה קומבינות, אינטרסים, 'דילים' ובחישות.

לאחר שהבנו את השיטה הנוכחית מתברר שיש שיטות אחרות - יעילות יותר, שקופות יותר ומאוזנות יותר.

לדברי גורם בכיר במשרד הדתות, כבר שנים שישנם גורמים שונים המציעים שיטות חלופיות לשיטה הנוכחית, אך כל שרי הדתות האחרונים, מטעמים מובנים, להם ולמקורביהם בעיקר, לא היו מעוניינים לקדם אותן.

לדברי הגורם במשרד, אחת ההצעות היא של הרב יוסף שלוש, הרב האזורי דרום השרון ויו"ר ארגון רבני ההתיישבות. לדבריו, הרב אף פנה בחודשים האחרונים לשר הנוכחי והציג בפניו את השיטה החלופית, אך עד כה היא לא קודמה.

ל"בחדרי חרדים" נודע כי ההצעה המדוברת הוצגה גם לשרי הדתות הקודמים, יעקב מרגי ואלי בן דהאן, אך גם הם לא עשו עמה דבר. "לגביי השר הנוכחי ניתן לומר שזה לא ממש בידיו. הוא ממש לא האיש שקובע במשרד, בטח לא בדברים כאלו שנוגעים למנגנון הפנימי של מקורבי ש"ס" אומר הגורם הבכיר.

ההצעה החלופית
במכתבו מציע הרב שלוש שיטה חלופית פשוטה לבחירת הוועדה למינוי רבני הערים. עיקרי השיטה: הבחירות יקויימו במועד קבוע מרגע פטירת רב עיר או פרישתו, מה שימנע סחבת מיותרת; חברי הוועדה יהיו קבועים מראש, מה שיביא לשקיפות וימנע "תפירת" מכרז.

במסמך שהציג הרב שלוש לשרים, ונחשף כאן לראשונה, מוצעת השיטה כדלקמן:

"א. בכל עיר או מועצה מקומית שפרש הרב מתפקידו, או שהגיע לגימלאות, או שנפטר, תהיה חובה תקנונית או חוקית לקיים בחירות תוך חצי שנה מיום פרישת הרב כחוק, אלא אם כן קרוב לבחירות לכנסת או לעיריה.

"ב. בכל עיר ומועצה מקומית יהיו חברים בצורה קבועה, ללא אפשרות החלטה מי יהיה גוף הבוחר, וההצעה: א. כל חברי העיריה - בצורה קבועה. ב. כל רבני השכונות של אותה העיר. ג. כל חברי המועצה הדתית - בצורה קבועה, בין אם היא מועצה שנבחרה ובין אם היא מועצה קרואה, וזה למי שנבחר חבר לפחות בחצי שנה האחרונה, בכדי למנוע מחטף של מינוי על ידי השר הממונה. ד. הרבנים הראשיים לישראל. וכל חברי מועצת הרה"ר לישראל - בצורה קבועה, ולפחות חמישה חברים ממועצת הרבנות הראשית, למשל 5 הוותיקים או המבוגרים ביותר במועצה".

הרב שלוש מוסיף במסמך: "היתרונות בשיטה ברורים מאליהם: חברי הוועדה ידועים וקבועים מראש. בנוסף, הם האנשים שאמורים לדעת הכי טוב מה טוב לעיר. בנוסף, השיטה שומטת את כוחם של ראש העיר ושל השר הממונה. כך לא אמור להיות פתח לשחיתויות, הטלות וטו ו'דילים' למיניהם. והעיקר שיהיה רב ומנהיג לעיר תוך טווח סביר של חצי שנה לטובת התושבים".

בנוסף מציע הרב שלוש "להעלות את גיל הפרישה לרבנים לגיל 80 כפי שהיה בעבר, וגם לאפשר תקנונית לכתחילה לערים עם למעלה מ-100 אלף תושבים תקן לשני רבני עיר, ללא החלטת השר או ראש העיר, כשבמקביל, ערים עם פחות תושבים לא יוכלו למנות שני רבנים בלי הסכמת ראש העיר".

למה השיטה הזו לא קודמה על ידי כל שרי הדתות? פשוט: מי ישמור על הג'ובים למקורבים?

הרב יוסף שלוש אמר בתגובה ל"בחדרי חרדים": "אכן, כפי שכתבתי במסמך, השיטה הנוכחית גרועה וזאת בלשון המעטה. אני חייב לציין שדווקא השר הנוכחי היה קשוב ופתוח להצעה, בניגוד לשרים הקודמים".

מלשכת השר אזואלי נמסר בתגובה ל"בחדרי חרדים": "שיטת בחירת רבני הערים כיום נותנת מענה וייצוג לכלל האוכלוסייה בעיר באופן שמייצג היטב את רצונם של תושבי העיר ומאיין אפשרות של התערבות פוליטית במינוי הרב".

עוד נמסר כי "יחד עם זאת, ניתן להקליל את הליכי הבחירה באמצעות שינוי חלק מסויים בתקנות, משרד המשפטים האמון על הנושא אינו שש לבצע שינויים אלה. השר לשירותי דת תמך ותומך בהפשטת ההליך".

כזכור, בכתבה הראשונה בסדרה הבאנו את רשימת הערים בהן עדיין לא מונה רב. מאז הידיעה פורסם כי משרד הדתות פועל לקדם מינוי רבנים בערים שונות, אך ל"בחדרי חרדים" נודע כי רק בשתי ערים מתנהל למעשה הליך פעיל לבחירת רבנים - נשר ומבשרת, אך גם בהן ההליך עדיין תקוע.

בכתבה הבאה בסדרה נפרט מי באמת ממנה רבנים בישראל ונחשוף את מפת האינטרסים המלאה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!