גזר דינו של הרב מצגר: נחתמה עסקת טיעון

תם ונשלם: לפני זמן קצר חתם הרב יונה מצגר, על עסקת טיעון מול פרקליטת המדינה. במסגרת כתב האישום המתוקן, יודה מצגר בקבלת שוחד על סכום 5 מיליון ₪ יחד עם עד המדינה, ובתמורה תעתור הפרקליטות לעונש מאסר של 24 חודשי מאסר בפועל לאחר ניכוי שליש וכן קנס בסך חמישה מיליון שקלים.

אחרי משא ומתן קדחתני בין צוות ההגנה המשפטי של הרב הראשי לשעבר יונה מצגר, למשנה לפרקליטת מחוז ירושלים עו"ד דני ויטמן, כפי שסוקר בהרחבה ב'בחדרי חרדים', הגיעו הצדדים לעסקת טיעון במרכזה, קיצוץ סכומי האישום בשוחד במחצית, מ-10 מיליון שקלים לחמישה בלבד, בתמורה להסכמה של הרב לעונש מאסר של 3.5 שנים, כאשר לאחר ניכוי שליש ירצה 24 חודשים בפועל.

עו"ד דניאל ויטמן, פרקליטות מחוז ירושלים אמר כי "הפרקליטות עמדה על כך כי יש להטיל על הנאשם עונש מאסר ממושך וקנס כספי גבוה, במיוחד לאור חומרת המעשים המיוחסים למי שכיהן בתפקיד כה בכיר, אשר אמור לשמש דוגמא ומופת לרבים, ובמסגרת זאת ניצל את תפקידו ומעמדו הרם על מנת לגרוף כספים לכיסו הפרטי".

בהיבט הכלכלי, כפי שפורסם בשבוע האחרון ב'בחדרי חרדים', הצדדים הסכימו על חילוט דירת מגורים אחת של הרב, שתגלם את כל דרישות המדינה, כולל הקנס של חמישה מיליון והשומה האזרחית.

עורכי הדין טל גבאי ויהודה פריד מסרו, "אנחנו מבשרים היום, כי בתום מו"מ ממושך שניהלנו מול הפרקליטות, הרב הראשי לשעבר, הרב יונה מצגר, שעה לעצתנו וחתם על הסדר טיעון, במסגרתו כ"א תוקן בצורה ניכרת: סכום השוחד הופחת למחצית והרב יישלח ל- 42 חודשי מאסר".
עוד הוסיפו, "זה המקום לשוב ולהזכיר שלמרות שהגדרת המעשים בכתב האישום היא שוחד, אין המדובר בשוחד קלאסי, מי שקורא את הפרטים מבין שמדובר על דמי תיווך בין תורמים לבין עמותות, שאלמלא מעורבות הרב לא היו תורמים כלל ועיקר, לא הייתה שום כוונה זדונית מצידו".

לפני 3.5 שנים, עם מעצרו של הרב, תפסה המדינה בין היתר את שש דירות ילדיו הרשומים על שמם, זאת על סמך עדותו של עד המדינה, כי בכספי התרומות והשוחד אותם קיבל לכאורה הרב, נרכשו דירות ילדיו. אחת מהדירות, הסמוכה לכיכר רבין בתל אביב, תחולט לידי המדינה במסגרת הסדר הטיעון.

כפי שפורסם ב'בחדרי חרדים', פרקליטי הרב, עורכי הדין טל גבאי, יהודה פריד וטופז איתן, הצליחו לטענתם להוכיח כי הדירות נרכשו בכספים כשרים, ובעקבות כך הפרקליטות הודיעה כי היא נסוגה מעמדתה להמשיך ולהחזיק את הדירות הרשומים על שם הילדים לצרכי חילוט.

עמדה זו של הפרקליטות, כרסמה לכאורה באמינותו של עד המדינה. כעת, הפרקליטות תצטרך להסביר ולהוכיח שאכן ניתנו כספים ולאיזה צורך הם שימשו והאם זו אחת הסיבות שהגיעו להסדר טיעון מקל?. מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה בזמנו ל'בחדרי חרדים': "הדירות נתפסו בלי קשר לעדותו אלא כחלק מהחקירה". עוד הוסיפו כי בחלק מהנכסים מצגר עשה פעולות קנייניות לדרישת המדינה כדי "לנקות" את הנכסים מכל "טוענים לזכות"...וזאת כדי לאפשר למדינה לחלטם אם יורשע בסופו של יום".

בשלהי 2015 דווח ב'בחדרי' כי בדיום שנערך בבית משפט המחוזי בירושלים טענו פרקליטי הרב מצגר כי כתב האישום מונה 15 נותני שוחד, אולם אף אחד מהם לא עמד לדין וארבעה מנותני השוחד אף לא נחקרו - בהם הרב שמחה קרקובסקי, שנחקר באזהרה בחשד למתן שוחד, גניבה בידי מורשה והלבנת הון. למרות שחקירותיו הסתיימו ב-21/11/2013 - טרם התקבלה החלטה האם להעמידו לדין. כך גם לגבי יהודה אזרד, ועוד.

כתב האישום כולל שישה אישומים בהם מואשם הרב מצגר
האישום הראשון עוסק ב"פרשת הגיורים", במסגרתו נאשם הרב מצגר כי קיבל לכיסו טובות הנאה שמקורן בבעלי ממון תושבי חוץ אשר רצו להתגייר או לערוך בירורי יהדות, וביקשו את עצתו ועזרתו כרב הראשי לישראל.

הרב מצגר נאשם כי במהלך השנים 2012 – 2007, בשלוש הזדמנויות, הפנה מתגיירים תושבי חוץ לרב גבריאל כהן ששימש כרב וכאב בית דין בלוס אנג'לס. הרב מצגר עשה כן בעקבות הסכמה מוקדמת, לפיה הרב כהן יעביר לידיו מחצית מכל סכום שיתקבל מאותם תושבי חוץ. באותם שלושה מקרים, קיבל הרב מצגר סכומים משמעותיים - מחצית מהכספים שקיבל הרב כהן.

האישום השני עוסק בפרשת "אשכול העמותות", ובו נאשם הרב מצגר כי פעל יחד עם נהגו לגיוס תורמים לעמותות, בתמורה ל"עמלה", זאת תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי לישראל. הרב מצגר סיכם עם בעלי העמותות כי בתמורה לפעולותיהם שלו ושל נהגו, יתנו בעלי העמותות לרב מצגר עשרות אחוזים מן התרומות שיתקבלו בעמותות בעקבות המלצתו ופועלו. עבירות אלו ביצע הרב מצגר בעשרות מקרים ובקשר עם מספר עמותות בעת שכיהן כרב הראשי לישראל.
האישום השלישי עוסק בלקיחת שוחד על דרך של קבלת טובות הנאה שיטתית ע"י הרב מצגר במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל. טובות הנאה אלה קיבל הנאשם במספר רב של הזדמנויות, בין היתר במסגרת אירועים פרטיים שלו, וכן כתמורה לכך שהשתתף באירועים של נותני טובות ההנאה.

אישום נוסף עניינו קבלת דבר במרמה ממוסד תורני. על פי כתב האישום גייסו הנאשם ונהגו תרומות למוסד תורני. הרב מצגר נטל לכיסו סכום של עשרות אלפי דולרים מתוך התרומה שיועדה כולה למוסד התורני, מבלי שגילה לתורמים כי עשה כן.

האישום החמישי עוסק בעבירות המס, ובו נאשם הרב מצגר, כי לא שילם מס עבור הכנסותיו מהעבירות המפורטות בארבעת האישומים הראשונים בכתב האישום המתוקן.

באישום השישי נאשם הרב מצגר בשיבוש הליכי משפט בשתי הזדמנויות שונות, בהן פנה הנאשם לעד שהפליל אותו והפציר בו לדבוק בגרסה לפיה הנאשם לא ביצע כל עבירה, בכוונה להכשיל את ההליך השיפוטי שהתנהל נגדו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!