חוק השקיות החדש עורר שאלה: פוסקי ההלכה דנו

חוק השקיות החדש מגיע אל שולחנם של גדולי פוסקי ההלכה: החוק החדש שנכנס לאחרונה לתוקף ואוסר על רשתות המזון הגדולות לחלק ללקוחות שקיות ניילון בחינם עורר שאלה מעניינת שהובאה בעלון 'וישמע משה'.

בחלק מן הרשתות, עם סיום החשבון מוציאה הקופה שובר זיכוי לקבלת שקית בד. רבים מן הלקוחות אינם שמים לב לשובר הזיכוי והוא נותר על הקופה. אברך אחד אסף כמה שוברים כאלה והלך לקופה הראשית ודרש לקבל שקיות כנגד כולם. בקופה ענו לו שמאחר שהקונים לא נטלו את השקיות המגיעות להם זכתה הרשת בשקיות ואינה חייבת לתת לו אותן וכאן השאלה הדין עם מי?

השאלה נשאלה בפני מרן הגר"ח קנייבסקי וגדולי הוראה נוספים, הפוסקים ענו שאין למוצא כל זכות לתבוע שקיות בד מן הרשת, ונתנו כמה טעמים לדבר: הגר"ח קנייבסקי אמר שהרשת זכתה בשקיות בקנין חצר מאחר שבעליהם הפקירום. והגאון רבי יעקב חיים סופר הוסיף שאף שהחנות היא בגדר חצר שאינה משתמרת מכל מקום ההלכה היא שאף חצר שאינה משתמרת קונה כשהבעלים עומד בצד חצירו, ומכיון שהקופאי הוא שליח של בעלי הצרכניה, הרי זה מוגדר כעומד בצד שדהו.

עורך העלון הרב הגאון משה פריד מציין כי מספר תלמידי חכמים סבורים שסברה זו נכונה רק אם נאמר שהלקוח כבר זכה בשקית עצמה על ידי הקניה, והפקיר אותה. אבל אם נאמר שהלקוח עדיין לא זכה בשקית, גם אם השובר עצמו הוא שוה כסף והוא נושא את הערך של השקית, מכל מקום אין הקופאי שומר על השוברים המתגלגלים לאחר הקניה, וזה נקרא חצר שאינה משתמרת.

הפוסקים רבי משה שאול קליין, רבי נפתלי נוסבוים ורבי מנדל שפרן ביארו שהקונים לא זכו עדיין בשקיות, משום שהשוברים אין בהם שווי מצד עצמם, אלא הם רק שטר שעל פיו יכול הלקוח לקבל שקית מן הרשת, ומכיון שהלקוח הותיר את השובר בקופה הרי ויתר בזה על זכותו ואין אחר יכול לזכות בה תחתיו. ואין צריך להגיע לסברה שהרשת זכתה בשקיות מן ההפקר, כי מעולם לא נכנסו השקיות לרשות הקונים וממילא לא נעשו הפקר.

ולדעת הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן השובר הוא שווה כסף בעצמו, ולכן אם הגביה את השובר בכונה לזכות בו זכה, ויכול להעבירו לאחר, ואם הפקיר את השובר יכול אחר לזכות בו ולתבוע את השקית מן הרשת. אבל אם לא הגביה הקונה את השובר לא זכה בזכות זו כלל, וממילא חזרה הזכות אל הרשת ואין אחר יכול לזכות בה תחתיו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!