זה מה שקורה כשחובב מכוניות מרוץ מחליט לשבת ליד הגמרא
פרויקט חברותא מבית איילת השחר מציגים: יהודי שהתקרב אחרי גיל 40 וסיים פעמיים את הש"ס בשבע שנים • הרב שלמה רענן מגולל את הדברים בטור מיוחד
- הרב שלמה רענן, איילת השחר
- כ"ה טבת התשע"ז
- 5 תגובות
גיל טל בסיום הש"ס המרגש (איילת השחר)
חז"ל אמרו שיוסף מחייב את הרשעים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, והלל מחייב את העניים. במונחי ימינו, גיל טל מהמושב בן עמי שליד נהריה מחייב את אנשי חברות ההיי-טק.
"הכל החל לפני כשבע שנים", מספר החברותא שלו מ'פרויקט חברותא' שמפעיל ארגון 'אילת -השחר', "כאשר גילה גיל טל חבר המושב בן-עמי שליד נהריה את הגמרא. הוא היה אז בעיצומו של תהליך של התקרבות ליהדות, וביקש לערוך היכרות עם הגמרא. מילאתי את בקשתו, השגתי לו גמרא,
ערכתי לו היכרות ראשונית עם הטקסט ועם הסגנון הלא מוכר, והותרתי אותו להתמודד לבדו מול הספר העתיק.
חלפו מספר ימים, ואני מקבל שיחת טלפון מגיל: 'סיימתי כבר מספר דפים... אני מעוניין להמשיך להתקדם'. עבורי כבוגר ישיבה, היה נראה לי בתחילה הענין קצת מוזר... נכון, מדובר בבחור משכיל עם רקע אקדמאי, אבל, בכל זאת, משהו לא הסתדר לי.
חולף שבוע ועוד שבוע, גיל מעדכן אותי בקצב ההתקדמות, אני מבין מדבריו שהוא כבר על סף סיום מסכת. שבע שנים חלפו מאז אותו יום. בשבוע שעבר סיים גיל את הש"ס בפעם השניה.
הייתי שם, קשה לפרוט את הרגעים הגדולים שהיו שם למילים, לא אגזים אם אומר כי חשתי שם משהו מעין מעמד הר סיני. איך יתכן? אני שואל את עצמי, הוא הלא לא למד בישיבה, הוריו לא הובילו אותו למסלול ישיבתי, רוב שעות היום חולפות עליו ליד המחשב, במסגרת עבודתו ב'אינטל', שם הוא משמש כמהנדס בכיר.
התשובה לכך היא אחת: אין לך דבר העומד בפני הרצון. אם אני מצטער הרי שזה רק על דבר אחד – שלא הכרתי את האדם הזה עוד בהיותי בישיבה. אין לי ספק, שאם זה היה קורה אז, הייתי נראה כיום אחרת.
ולחשוב על כך שהכל התחיל משיחת טלפון תמימה, שבה פנו אלי והציעו לי ללמוד בחברותא עם אדם שמעונין להכיר את הגמרא...".
"הכל החל לפני כשבע שנים", מספר החברותא שלו מ'פרויקט חברותא' שמפעיל ארגון 'אילת -השחר', "כאשר גילה גיל טל חבר המושב בן-עמי שליד נהריה את הגמרא. הוא היה אז בעיצומו של תהליך של התקרבות ליהדות, וביקש לערוך היכרות עם הגמרא. מילאתי את בקשתו, השגתי לו גמרא,
ערכתי לו היכרות ראשונית עם הטקסט ועם הסגנון הלא מוכר, והותרתי אותו להתמודד לבדו מול הספר העתיק.
חלפו מספר ימים, ואני מקבל שיחת טלפון מגיל: 'סיימתי כבר מספר דפים... אני מעוניין להמשיך להתקדם'. עבורי כבוגר ישיבה, היה נראה לי בתחילה הענין קצת מוזר... נכון, מדובר בבחור משכיל עם רקע אקדמאי, אבל, בכל זאת, משהו לא הסתדר לי.
סיום השס גיל טל מושב בית עמי_לשידור
חולף שבוע ועוד שבוע, גיל מעדכן אותי בקצב ההתקדמות, אני מבין מדבריו שהוא כבר על סף סיום מסכת. שבע שנים חלפו מאז אותו יום. בשבוע שעבר סיים גיל את הש"ס בפעם השניה.
הייתי שם, קשה לפרוט את הרגעים הגדולים שהיו שם למילים, לא אגזים אם אומר כי חשתי שם משהו מעין מעמד הר סיני. איך יתכן? אני שואל את עצמי, הוא הלא לא למד בישיבה, הוריו לא הובילו אותו למסלול ישיבתי, רוב שעות היום חולפות עליו ליד המחשב, במסגרת עבודתו ב'אינטל', שם הוא משמש כמהנדס בכיר.
התשובה לכך היא אחת: אין לך דבר העומד בפני הרצון. אם אני מצטער הרי שזה רק על דבר אחד – שלא הכרתי את האדם הזה עוד בהיותי בישיבה. אין לי ספק, שאם זה היה קורה אז, הייתי נראה כיום אחרת.
ולחשוב על כך שהכל התחיל משיחת טלפון תמימה, שבה פנו אלי והציעו לי ללמוד בחברותא עם אדם שמעונין להכיר את הגמרא...".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות