מסתמן: זה העונש של הרב יונה מצגר
שלוש וחצי שנים לאחר שנעצר, הרב הראשי לשעבר, הרב יונה מצגר, צפוי לחתום על הסדר טיעון, לפיו יודה בעובדות כתב אישום מתוקן והצדדים יבקשו מבית המשפט להשית עליו 3.5 שנות מאסר בפועל
- אלי שלזינגר
- כ"ד טבת התשע"ז
- 15 תגובות
הרב מצגר בפתח בית המשפט. צילום: פלאש 90
שלוש וחצי שנים לאחר שנעצר, הרב הראשי לשעבר, הרב יונה מצגר, צפוי לחתום על הסדר טיעון, לפיו יודה בעובדות כתב אישום מתוקן והצדדים יבקשו מבית המשפט להשית עליו 3.5 שנות מאסר בפועל, כך פרסם הערב (ראשון) גיא פלג בחדשות 2.
כתב האישום המתוקן יכלול קבלת שוחד במשך יותר מ-10 שנים בסכום כולל של יותר מ-10 מיליון שקל. עד כה, הרב מצגר כפר לחלוטין בעובדות כתב האישום, ובמסגרת ההסדר יודה לראשונה בקבלת שוחד ויזכה לעונש מקל.לפני 3.5 שנים, עם מעצרו של הרב, תפסה המדינה בין היתר את שש דירות ילדיו הרשומים על שמם, זאת על סמך עדותו של עד המדינה, כי בכספי התרומות והשוחד אותם קיבל לכאורה הרב, נרכשו דירות ילדיו. אחת מהדירות, הסמוכה לכיכר רבין בתל אביב, תחולט לידי המדינה במסגרת הסדר הטיעון.
כפי שפורסם ב'בחדרי חרדים', פרקליטי הרב, עורכי הדין טל גבאי, יהודה פריד וטופז איתן, הצליחו לטענתם להוכיח כי הדירות נרכשו בכספים כשרים, ובעקבות כך הפרקליטות הודיעה כי היא נסוגה מעמדתה להמשיך ולהחזיק את הדירות הרשומים על שם הילדים לצרכי חילוט.
עמדה זו של הפרקליטות, כרסמה לכאורה באמינותו של עד המדינה. כעת, הפרקליטות תצטרך להסביר ולהוכיח שאכן ניתנו כספים ולאיזה צורך הם שימשו והאם זו אחת הסיבות שהגיעו להסדר טיעון מקל?.
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה בזמנו ל"בחדרי חרדים": "הדירות נתפסו בלי קשר לעדותו אלא כחלק מהחקירה. אחרי שבכתב האישום הגדרנו את היקף העבירות ועילות החילוט הודענו בהסכמה לבית המשפט אלו נכסים נתפוס על מנת לחלטם בסוף ההליך. נעיר כי בחלק מהנכסים מצגר עשה פעולות קנייניות לדרישת המדינה כדי "לנקות" את הנכסים מכל "טוענים לזכות"...וזאת כדי לאפשר למדינה לחלטם אם יורשע בסופו של יום".
בשלהי 2015 דווח ב'בחדרי' כי בדיום שנערך בבית משפט המחוזי בירושלים טענו פרקליטי הרב מצגר כי כתב האישום מונה 15 נותני שוחד, אולם אף אחד מהם לא עמד לדין וארבעה מנותני השוחד אף לא נחקרו - בהם הרב שמחה קרקובסקי, שנחקר באזהרה בחשד למתן שוחד, גניבה בידי מורשה והלבנת הון. למרות שחקירותיו הסתיימו ב-21/11/2013 - טרם התקבלה החלטה האם להעמידו לדין. כך גם לגבי יהודה אזרד, ועוד.
השופט דחה את טענותיו של הרב מצגר באמצעות עורכי דינו יהודה פריד וטל גבאי להגנה מן הצדק, בציינו כי הנאשם ויתר המעורבים אינם שייכים לאותה קבוצת שוויון - "עובד הציבור מקבל השוחד עומד מבחינה משפטית, ערכית ומוסרית על מישור שונה מיתר המעורבים, שכן המטרה המרכזית של האיסור הפלילי לקבל שוחד הנה להבטיח את טוהר המידות בשירות הציבורי ואת אמון הציבור בו". עוד הוסיף כי "אין בכך כדי למעט מהחומרה שיש לייחס למעשיו של מי שנותן שוחד של מי שמתווך למתן שוחד ומי שמעורב בעניין בדרך אחרת. אולם, מקבל השוחד הינו בסופו של יום השחקן הראשי על הבמה". מעבר לכך, לרב מצגר מיוחסת מעורבות מרכזית בכל שמונה האישומים, בעוד שיתר המעורבים והחשודים קשורים לחלק מאישום אחד או לכל היותר לחלקים משני אישומים.
כתב האישום המתוקן יכלול קבלת שוחד במשך יותר מ-10 שנים בסכום כולל של יותר מ-10 מיליון שקל. עד כה, הרב מצגר כפר לחלוטין בעובדות כתב האישום, ובמסגרת ההסדר יודה לראשונה בקבלת שוחד ויזכה לעונש מקל.לפני 3.5 שנים, עם מעצרו של הרב, תפסה המדינה בין היתר את שש דירות ילדיו הרשומים על שמם, זאת על סמך עדותו של עד המדינה, כי בכספי התרומות והשוחד אותם קיבל לכאורה הרב, נרכשו דירות ילדיו. אחת מהדירות, הסמוכה לכיכר רבין בתל אביב, תחולט לידי המדינה במסגרת הסדר הטיעון.
כפי שפורסם ב'בחדרי חרדים', פרקליטי הרב, עורכי הדין טל גבאי, יהודה פריד וטופז איתן, הצליחו לטענתם להוכיח כי הדירות נרכשו בכספים כשרים, ובעקבות כך הפרקליטות הודיעה כי היא נסוגה מעמדתה להמשיך ולהחזיק את הדירות הרשומים על שם הילדים לצרכי חילוט.
עמדה זו של הפרקליטות, כרסמה לכאורה באמינותו של עד המדינה. כעת, הפרקליטות תצטרך להסביר ולהוכיח שאכן ניתנו כספים ולאיזה צורך הם שימשו והאם זו אחת הסיבות שהגיעו להסדר טיעון מקל?.
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה בזמנו ל"בחדרי חרדים": "הדירות נתפסו בלי קשר לעדותו אלא כחלק מהחקירה. אחרי שבכתב האישום הגדרנו את היקף העבירות ועילות החילוט הודענו בהסכמה לבית המשפט אלו נכסים נתפוס על מנת לחלטם בסוף ההליך. נעיר כי בחלק מהנכסים מצגר עשה פעולות קנייניות לדרישת המדינה כדי "לנקות" את הנכסים מכל "טוענים לזכות"...וזאת כדי לאפשר למדינה לחלטם אם יורשע בסופו של יום".
בשלהי 2015 דווח ב'בחדרי' כי בדיום שנערך בבית משפט המחוזי בירושלים טענו פרקליטי הרב מצגר כי כתב האישום מונה 15 נותני שוחד, אולם אף אחד מהם לא עמד לדין וארבעה מנותני השוחד אף לא נחקרו - בהם הרב שמחה קרקובסקי, שנחקר באזהרה בחשד למתן שוחד, גניבה בידי מורשה והלבנת הון. למרות שחקירותיו הסתיימו ב-21/11/2013 - טרם התקבלה החלטה האם להעמידו לדין. כך גם לגבי יהודה אזרד, ועוד.
השופט דחה את טענותיו של הרב מצגר באמצעות עורכי דינו יהודה פריד וטל גבאי להגנה מן הצדק, בציינו כי הנאשם ויתר המעורבים אינם שייכים לאותה קבוצת שוויון - "עובד הציבור מקבל השוחד עומד מבחינה משפטית, ערכית ומוסרית על מישור שונה מיתר המעורבים, שכן המטרה המרכזית של האיסור הפלילי לקבל שוחד הנה להבטיח את טוהר המידות בשירות הציבורי ואת אמון הציבור בו". עוד הוסיף כי "אין בכך כדי למעט מהחומרה שיש לייחס למעשיו של מי שנותן שוחד של מי שמתווך למתן שוחד ומי שמעורב בעניין בדרך אחרת. אולם, מקבל השוחד הינו בסופו של יום השחקן הראשי על הבמה". מעבר לכך, לרב מצגר מיוחסת מעורבות מרכזית בכל שמונה האישומים, בעוד שיתר המעורבים והחשודים קשורים לחלק מאישום אחד או לכל היותר לחלקים משני אישומים.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות