מייבשי ידיים סילונים יחליפו את נייר הניגוב בכל בתי הספר בהרצליה

כ-300 מכשירים מתקדמים של מייבשי ידיים סילוניים יותקנו בימים אלה בכ-35 בתי ספר בהרצליה, בעקבות מכרז של עיריית הרצליה, בו זכתה חברת "יאזה מדיה". המתקנים יהיו בחדרי השירותים של בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכוניים שבעיר. בכך מעמיקה חברת "יאזה מדיה" את חדירתה לתחום ההיגיינה וניקיון הידיים בשוק הישראלי, כאשר המכשור המתקדם שהיא מספקת הולך וכובש מקום ביותר ויותר ארגונים, מוסדות ציבור, תאגידים, חברות ולקוחות פרטיים.

מייבשי ידיים סילוניים החלו לצוץ בחדרי השירותים הציבוריים בישראל בשנת 2008 ומאז הם הולכים ומתרבים. היום פזורים ברחבי הארץ למעלה מ-20 אלף מכשירים כאלה. בוודאי נתקלתם באחד מהם – הוא פולט זרמי אוויר במהירות של כ-400 קמ"ש, הוא מצויד בנורת UV כחלחלה אשר נמצאת בתוך המכשיר ואינה נראית לעין ובמסנן אוויר עוצמתי המסנן 99.99 אחוזים מהחיידקים, הבקטריות והווירוסים שעוברים דרכו ומזרים אוויר נקי על הידיים, המתייבשות בתוך 7 עד 10 שניות.

בתי הספר שברחבי הרצליה מצטרפים, אם כך, לחברות וארגונים רבים שכבר הצטיידו במייבשי ידיים סילוניים. כ-400 מכשירים כאלה נרכשו על ידי יצרנית התרופות "טבע", למשרדי החברה בפ"ת ולמפעליה ברחבי הארץ. גם רשות שדות התעופה בישראל כבר מייבשת ידיים בעזרת המכשירים הללו. כמו גם "שטראוס", "קוקה קולה", רשתות בתי הקפה של "גרג" ו"ארומה" ורשתות ההמבורגרים של "מוזס" ו-"BBB", המחויבות כולן לתקני התברואה המחמירים של משרד הבריאות. כמו כן פזורים מייבשי ידיים סילוניים ברשת הקניונים של עזריאלי, ביג והאחים עופר. עיריית חיפה עברה אף היא לשימוש במייבשים הסילוניים, המוצבים בבתי הספר שבעיר, בתיאטרון חיפה ובעוד מתקנים עירוניים. הרשימה עוד ארוכה, ובה גם "בית אמות המשפט", רשת מלונות "ישרוטל", "אינטל", "מגדלי בסר" ובניין קריית הממשלה שמול קניון עזריאלי בת"א. הרשימה כוללת גם את הבנקים לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והפועלים, אגד, חברת החשמל, הוועד למען החייל, תדיראן, רשת מלונות פתאל, רשת מגה ועוד ועוד.

בנוסף להם פזורים מכשירים רבים גם אצל לקוחות פרטיים, במסעדות, בדוכני פלאפל ובמשרדים רבים ברחבי המדינה.

הסיבות למעבר מגלילי הנייר הצהבהבים למייבשי הידיים הסילוניים הן רבות, וחיסכון בכסף היא לא הראשונה שבהן. הגורם העיקרי להכנסת הטכנולוגיה החדישה הזו הוא דווקא לוגיסטי. מתברר שבמקומות רבים נהגו המבקרים בחדרי השירותים להשתמש בגלילי הנייר המסורתיים גם על מנת לכסות בהם את שולי האסלה ואז להשליך אותם פנימה עם הורדת המים. הצרה היא שהנייר הסופג, הבנוי מסיבים כימיים, אינו מתפרק במים כמו נייר הטואלט והתוצאה הייתה סתימות חוזרות ונשנות בצנרת. ההצפות בחדרי השירותים גבירו את סכנת הזיהום וההידבקות במחלות ובנוסף לכך גם גררו עלויות כבדות של פתיחת הצנרת בכל פעם מחדש. בנוסף, הכמויות האדירות של גלילי הנייר שנדרשו על מנת לספק את הביקוש, הצריכו מקומות אחסון רחבי ידיים. רק לשם דוגמא: בקריית הממשלה נדרשו ארבעה חדרים על מנת לאחסן את גלילי הנייר לכל הבניין. הכנסת המייבשים הסילוניים אפשרה להנהלה להשכיר ארבעה משרדים נוספים, בנוסף לחיסכון בעקבות הפסקת רכישת גלילי הנייר.

גם בעיות לוגיסטיקה נוספות נפתרו בעקבות הוויתור על גלילי הנייר – חדלו להגיע תלונות על נייר שאזל ושהצריך בכל פעם עובד שיחדש את האספקה. במוסדות וארגונים החולשים על קומות רבות נחסכו שעות של כח אדם, שהתעסק בהחלפת הנייר ובפינוי כמויות אדירות של פסולת נייר, שאינו ניתן למחזור. בנוסף, נחסכו התיקונים של מתקני הנייר, שסבלו מחבלות ופגיעות של ונדליזם, לרוב כאשר הנייר אזל או נתקע והמשתמשים המתוסכלים כילו במתקנים את זעמם.

סיבה נוספת להעדיף את מייבשי ידיים הסילוניים היא כמובן השיפור ברמת ההגיינה והנקיון. יפן, אחת מבירות ההיגיינה והניקיון בעולם, עברה כבר מזמן לשימוש במייבשים הסילוניים ונתנה בכך את האות לשאר העולם. סילוני האוויר המשתחררים מהמכשיר עושים זאת ללא מגע יד אדם. האוויר עובר דרך מסנן עוצמתי ומנורת UV, המחסלים 99.99 מהחיידקים והבקטריות המצויים בחדרי השירותים. המתקנים מהם נשלפו ניירות הניגוב היו מוקד להצטברות של וירוסים וחיידקים וטוב היה לפנות אותם לטובת המייבשים הסילוניים.

עוד סיבה להעדיף את מייבשי הידיים הסילוניים על פני גלילי הנייר היא כמובן המגמה העולמית הירוקה. כמויות הנייר האדירות שלא ניתנות למחזור הצטברו להררים של אשפה בלתי מתכלה, שלא לדבר על הצלתם של מיליוני עצים ברחבי כדור הארץ, מהם נעשה הנייר. רק כדי לסבר את האוזן – בניין ציבור בן עשר קומות צורך כ-1.5 טון נייר בשנה. זו כמות שדורשת כריתה של כ-220 עצים מיערות הגשם. אם נחשב את כמות העצים שכריתתם נחסכה משנת 2008, אז החלה "יאזה מדיה" להפיץ את מייבשי הידיים הסילוניים שלה בישראל, נגיע לכמיליון עצים. זה הרבה יותר מהכמות שחיסלו השריפות בכרמל, גם השנה וגם לפני שש שנים יחד.

והסיבה האחרונה, שהיא חשובה לא פחות מהאחרות היא כמובן החיסכון הכלכלי שבמעבר למייבשים הסילוניים. לא סתם השנה בה התחילה "יאזה מדיה" להחדיר את המייבשים הסילוניים לשוק היא 2008. זו היתה שנה של משבר כלכלי עולמי וחברות וארגונים רבים חיפשו דרכים לחסוך בכל סוגי העלויות. ההתייעלות הלוגיסטית יחד עם החיסכון בקניית כמויות אדירות של נייר עשו גם הם את העבודה. על מנת להמחיש את החיסכון הצפוי לארגון שיבקש להחליף את נייר הניגוב במייבשים הסילוניים, יש באתר של "יאזה מדיה" אלגוריתם מיוחד, המחשב את עלויות הנייר בחודש אל מול עלות המייבש הסילוני. מדובר בחיסכון של אלפי שקלים.

רן סיני, הבעלים והמנכ"ל של "יאזה מדיה", הוא גם היבואן של המייבשים הסילוניים המיוצרים בסין. "את מרבית עבודת המחקר והפיתוח של המייבש הסילוני עשינו בארץ", אומר סיני, "כולל מתן תשומת לב לכך שפעולתו תהיה שקטה ככל האפשר. בנוסף שמנו דגש גם על עיצוב חדשני ואסתטי, המוסיף יוקרה לכל מקום בו מותקן המכשיר. מדובר בשינוי שתופס תאוצה בעולם והולך וכובש מקום גם בישראל. אין מה שיעצור את כניסת המייבשים הסילוניים לתודעת הציבור. הרווח למי שעובר למייבשים הסילוניים הוא משולש – רווח תפעולי, רווח סביבתי ורווח בריאותי ואסתטי. מדובר בחיסכון של מאה אחוזים בעלויות הנייר, בעלויות אחסון וביצירת רציפות תפקודית בכל הקשור להיגיינה של המשתמשים – לא נשמע יותר את התלונה 'נגמרו הניירות בשירותים'. חברה גדולה שתרכוש את המייבשים תתרום להצלת עשרות רבות של עצים בכל שנה, תחסוך בעלויות של דלק לשינוע כמויות הנייר ותסייע בשמירה על הסביבה, במניעת כל הפסולת הכימיקלית הכרוכה גם בייצור הנייר וגם בסילוקו. מדובר במהפכה מחויבת המציאות, מכל בחינה אפשרית".

לפרטים נוספים לחץ כאן

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!