החתן ואיש הצללים של הנשיא ה-45 • פרופיל

פתיתי השלג כיסו את בית חב"ד של אוניברסיטת הרווארד היוקרתית שבבוסטון, עת ישב בבית החמים שליח הרבי, הרב הרשי זרחי, ולמד בחיות רבה עם סטודנט צעיר בעל מבט ביישני משהו. השניים למדו יחד בספר התניא. לסטודנט הייתה זו הפעם הראשונה שבה נחשף לספר היסוד של חסידות חב"ד. השיעור היה אמור להימשך שעה אחת, אבל נשמתו של הסטודנט חשקה להרוות את צימאונה עוד ועוד בדברי אלוקים חיים, וכך חתמו השניים את זמן הלימוד רק כעבור שלוש שעות רצופות.

השיעור היה יכול להימשך עוד שעות מספר, אלא שהזמן של הסטודנט הכישרוני אזל והיה עליו לשוב ללימודים באוניברסיטה, הנחשבת למקום הלימודים המבוקש בעולם.

הרב זרחי ליווה את הסטודנט עד ליציאה מבית חב"ד והופתע לראות שבזמן שלמדו, שלג כבד נערם בחוץ ושיבש את דרכי הכניסה. "תלבש את המעיל ותזדרז ללימודים", אמר לו השליח בטון אבהי.
הסטודנט, שהחל לעשות פסיעות קלות לעבר היציאה, הסתובב לאחור וחייך. "ראביי, יש לך מגרפת שלג?" שאל.

הרב זרחי חשב שמדובר בסטודנט מחונך שבא מבית טוב, כזה המציע בנימוס לסייע. "תעזוב, תחזור לקמפוס, אני אטפל בזה", השיב לו.

"לא אצא מבית חב"ד עד שאמצא מגרפה", התעקש הסטודנט כשפתיתי השלג המשיכו להיערם זה אחר זה.

מול נחרצות כזו מיהר הרב זרחי למצוא את מגרפת השלג, וכעבור דקות אחדות הגיש אותה לסטודנט שהמתין בסבלנות. "הוא לא עזב את בית חב"ד עד שכל המדרגות היו נקיות משלג והיה נוח להיכנס לכאן", נזכר הרב זרחי במעשה שהתרחש לפני שבע-עשרה שנה לערך, "זה נמשך כחצי שעה".

הסטודנט המבריק הוא ג'ארד קושנר, ובשמו היהודי יואל חיים, בן למשפחת אצולה רבת ממון, חתנו של נשיא ארצות הברית ה-45 שיושבע ביום שישי הקרוב. קושנר נשוי לבתו של טראמפ, הגב' יעל (איוונקה טראמפ לשעבר), והוא נחשב לאיש הצללים של הנשיא הנבחר ולמי שליווה את הקמפיין המסעיר מאחורי הקלעים. הוא צפוי להיות אחד האנשים החזקים ביותר בבית הלבן, בוודאי היהודי המשפיע ביותר בארה"ב, אם לא בעולם כולו. השבוע מינה אותו טראמפ לשליחו לשלום במזרח התיכון, מה שכמובן ישפיע רבות על ענייני ארץ ישראל.

גאון יעקב

"הסיפור בנוגע למגרפת השלג חרוט עמוק בזיכרוני", נזכר הרב זרחי, בנו של המשפיע הנודע, מנהל 'תומכי תמימים המרכזית – 770' הרה"ח הרב שלמה זרחי. רעייתו היא בתו של עורך ה'ליקוטי שיחות' הרה"ח הרב לייבל אלטיין, ראש 'היכל מנחם' וחסידות מבוארת. "צריך להבין", הוא מטעים, "שהבחור הזה, שבגיל שמונה-עשרה ישב ולמד אתנו תניא ופינה שלג מבית חב"ד, כדי שיהיה נעים לבאים וליוצאים, יושב במקום החשוב ביותר בבית הלבן. אכן, היו בעבר יהודים בתפקידי מפתח בבית הלבן, אבל כאן מדובר בצעיר שיש לו 'גאון יעקב' כמו שלא היה מעולם. יש לו נשמה יהודית מיוחדת, הגאה ביהדותה באופן הפומבי ביותר. הנשמה שלו חיה חסידות".
הרב זרחי מדבר על קושנר באהבה רבה, בהרבה יותר מסתם קשר שבין שליח למקורבו–תלמידו. "ג'ארד היה בן בית אצלנו במשך כל שנותיו בלימודים באוניברסיטה. הוא ישב אצלנו פעמים אין-ספור, למד, השתתף בהתוועדויות, בשיעורים, בסעודות שבת. ממש היה הרוח החיה של בית חב"ד במשך שנים מספר.

"כל ההסתכלות שלו על ארץ הקודש, על עם ישראל, זו הסתכלות כמו שיהודי צריך להסתכל. יש לו 'גאון יעקב' באופן יוצא דופן, עד כדי כך שגם גויים יכולים להבין ממנו עניינים אלו. מההיכרות הקרובה שלי אתו אני יודע שהוא לא יסכים שמישהו לא יבין את האמת. לא רק את האמת שיהודי מבין, אלא גם מהפן ההיסטורי – שאין עוד עם אחד בעולם שיש לו קשר לארץ שלו כמו שיש ליהודים. מובן שאנחנו צריכים לסמוך על הקדוש ברוך הוא, אבל יש לנו נציג נאמן במקום המשפיע ביותר".

קושנר הוא בנו הבכור של איש העסקים צ'ארלס קושנר. הוא נולד בניו ג'רזי, חונך במשפחה יהודית אורתודוכסית, למד בתיכון הדתי פריש ואחר כך באוניברסיטת הרווארד, ושם החל הקשר שלו עם הרב זרחי, בעודו סטודנט בן שמונה-עשרה. בשנת תשס"ד נשפט אביו לשנתיים מאסר והוא לקח לידיו את השליטה בחברה המשפחתית וערך רכישות ענק, כולל של בניין משרדים בשדרה החמישית 666 בניו יורק, תמורת 1.8 מיליארד דולר. זו הייתה הרכישה הגדולה ביותר עד אז של בניין בארצות הברית.


"כמו עוד אחד מהילדים שלכם"

כדי להבין את עצמת הקשר של ג'ארד קושנר לשליח הרבי באוניברסיטת הרווארד – הנמשך למעשה עד עצם היום הזה, כדאי לשמוע את הדברים ישירות מפיו של קושנר, כפי שתיאר אותם במהלך חנוכת מרכז חב"ד החדש לפני שנים מספר. "כפי שאפשר להיווכח במבט על הקהל הנפלא שנאסף כאן היום, ההשפעה של משפחת זרחי על שתי הקהילות, בהרווארד ובקיימברידג', במהלך השנים האחרונות, היא לא פחות ממדהימה", במילים אלו פתח קושנר את נאומו, שגולל באופן האישי ביותר את מה שקיבל מבית חב"ד כסטודנט צעיר.

"הפעם הראשונה שבה פגשתי את הרב זרחי הייתה במהלך ביקור בהרווארד בסוף השבוע", שחזר קושנר, שהפך ברבות השנים לאיש עסקים ממולח, "בתוך דקות הוא הציע לי ארוחה חמה והזדמנות לפגוש אנשים מעניינים רבים מהקהילה בהרווארד וגם מחוצה לה. כשעליתי לקומה השנייה בביתם הדו-משפחתי, ראיתי ארבעים אנשים מצטופפים סביב שולחן שיכול להכיל בקושי עשרים וחמישה.

"אני זוכר", המשיך קושנר, "איך חשבתי בהתלהבות שבדרך כלל אנשים לא מוכנים לוותר על הנוחות שלהם במידה כזו, אלא אם כן האוכל הוא באמת יוצא מן הכלל. למעשה, אף שהארוחה אכן הייתה משובחת מאוד, כמו הבישולים של רעיית הרב זרחי, לא נזקקתי לזמן רב כדי להבין מה באמת מושך אנשים לבית המשפחה.

"כאשר כל אחד מהאורחים נעמד, הציג את עצמו וחלק עם הנוכחים חוויה אישית, או רעיון קצר לשולחן השבת, הרגשתי חמימות ותחושת קהילה שבאמת נחוצות בקהילה יהודית.

"העובדה שאני מגדיר את עצמי יהודי אורתודוכסי ואילו האיש שישב לידי היה יהודי רפורמי, והוא אמר לי שלא השתתף בשולחן שבת יותר משנתיים, לא יצרה מחיצה. שנינו נהנינו מהסעודה ומהאירוח של משפחה זרה, באותה מידה של נוחות ונעימות. כל אלה שחוו את סעודת ליל שבת בבית חב"ד יכולים להעיד באיזו חמימות ובאיזו נעימות באים אנשים רבים כל כך, הזרים זה לזה, להיות יחד, להרגיש חלק ממשפחה גדולה.

"עם זאת", מיהר קושנר להבהיר, "סעודות ליל שבת הן רק דבר אחד מתוך הרבה דברים נפלאים שחב"ד בהרווארד עושים כדי לגעת בחייהם של יהודים רבים – כאשר יש צורך במזוזה בחדר במעונות או במקום להדליק נרות חנוכה, או כשמתעוררת שאלה בכל נושא יהודי. תמיד אפשר להרגיש בנוח לגשת לרב זרחי ולבקש עזרה.

"כאשר צעיר הולך לקולג' או מסיים את בית הספר, הוא עשוי לקרוא תיגר על מורשת העבר ולהתלבט איך לקבוע את עתידו. בשלב זה, הידיעה שיש לו לאן לפנות לעזרה בתקופה של אי ודאות, היא אוצר שקשה להפריז בערכו. הגישה של הרב זרחי היא לא לכפות ולהכתיב לאף אחד איך לחשוב ואיך לראות דברים מסוימים. תמורת זאת הוא מסייע, מקיים דיון ומייעץ, ומעודד אנשים לחפש ולמצוא משמעות בעניינים האישיים שלהם ובכלל".

קושנר פנה לתומכים הרבים שהתאספו לרגל חנוכת המרכז החדש, ואמר: "אנו מתכנסים כאן היום לומר תודה לתומכינו הרבים, ליועצים ולאנשי הסגל שעשו את חב"ד בהרווארד לסיפור הצלחה. עם זאת, הצמיחה של חב"ד מתוך דירת חדר קטנה למרכז המרשים שקיים היום בקמפוס, היא רק בזכות החזון וההתמדה של הרב זרחי. ניהול בית חב"ד הוא בהחלט לא עבודה מהשעה תשע בבוקר ועד השעה חמש בערב".

הוא פנה לשליח שישב לצדו, השליח שלמד עמו במשך שעות רבות והכניס לחייו תוכן רוחני–חסידי: "אני מעריץ את המרץ ואת ההתלהבות שבהם אתה ממלא את משימת חייך. אף פעם לא קרה שלא זכרת שם של מישהו או פרט כלשהו בשיחה אתך. אף פעם לא היית עסוק מדי כשהתבקשת לסייע ליהודי. וזאת בגלל הגישה המקרבת והחזון הגדול שלך. כשהגעתי לסעודת ליל שבת לפני שלושה שבועות, שוב היו כמעט תשעים אנשים בחדר היפה המיועד להכיל שבעים.

"כפי שכולם יודעים, בדרך כלל מאחורי האיש עומדת אישה שבזכותה הוא אכן זוכה להצלחה, הודות לתמיכה, למסירות ולנדיבות שלה. ובאמת, הרבנית זרחי משקיעה שעות אין-ספור כדי להביא את חב"ד בהרווארד להצלחה שאנחנו רואים היום. הארגון המקצועי והיצירתיות שלה הם מרכיב בתכנון של אירועים רבים שחב"ד מפיקים, כולל החגיגות המתקיימות היום.

"ובנימה אישית, יש נשים מעטות מאוד שיבשלו מנה גדושה של מרק עוף ויביאו אותו בחורף לחדר במעונות, עם קבלת מידע מהשותף לחדר שחליתי בשפעת. הרבנית זרחי, כשאנשים נכנסים אליכם הביתה, הם באים כאורחים; אחרי שיחה באווירה החמה והנעימה שאתם משרים, כל אחד מהם רואה עצמו כמו עוד אחד מהילדים שלכם. כולנו אסירי תודה על האכפתיות ועל המסירות שאת ובעלך מוכיחים יום יום".

קושנר לא חיפש רק מילים, אלא 'מעשה בפועל', וכך בחר לסיים את מסכת נאומו: "לסיכום, אחד הפתגמים הרבים של מרגרט תאצ'ר (מדינאית בריטית. מ"כ) אומר: 'יום שבסופו אתה מרוצה מאוד איננו יום שבילית בחוסר מעש, אלא יום שבו היה לך מה לעשות ועשית את זה'.

"נכון שהתאספנו כאן היום כדי לחגוג הישג מיוחד, אבל היום הוא בהחלט לא חגיגת סיום. הבניין החדש והיפה נועד להגדיל ולהרחיב את היקף העבודה ולכן זו בעצם חגיגה של התחלה. אין ספק כי עם חנוכת המרכז החדש, חב"ד תוסיף ותגדיל את ההתרחבות שלה בקהילת הרווארד, כפי שהיא מעשירה את חייהם של אנשים רבים כל כך יום יום, בצורות רבות כל כך. תודה רבה לכולכם על שבאתם לחגוג אתנו היום, ואנחנו מקווים שתיהנו מהמשך התכנית".

כשקושנר אמר "לחגוג אתנו", הוא לא בחר במילות סרק, אלא התכוון לכך באמת. פרק עלום בביוגרפיה שלו הוא העובדה שכיהן כיושב ראש ארגון ידידי חב"ד בהרווארד. בסיום נאומו הוא הזמין את הגב' אמילי, נשיאת ארגון ידידי בית חב"ד, לשאת דברים. שימו לב למילות ההקדמה: "הדוברת שנזמין עכשיו כנראה עשתה למען חב"ד בהרווארד הרבה יותר מכל אחד אחר. אמילי היא נשיאת ארגון ידידי חב"ד בהרווארד, שאותו הקמנו לפני שנים מספר. הרשו לי לספר לכם כיצד הפכה אמילי לנשיאה. היא זכתה בתפקיד בלא בחירות. למעשה, לא היו מועמדים לבחירה. זה היה באחת מסעודות ליל שבת, כשהרב זרחי פשוט בא ואמר, 'מזל טוב, אמילי היא הנשיאה'. זו הדרך שבה הרב זרחי עושה דברים, ולכן אנחנו כאן היום. אמילי באמת מסורה מאוד לחב"ד בהרווארד ועשתה הרבה כדי שבית חב"ד יהיה המקום המיוחד שהוא היום".

קושנר כמשל

כבר תשע-עשרה שנים משמש הרב זרחי שליח חב"ד באוניברסיטה, שאליה מתקבלים רק סטודנטים מוכשרים במיוחד, המוכיחים להנהלה את הישגיהם המרשימים בלימודים. לרב זרחי, מחלוצי המהפכה החב"דית בקמפוסים ברחבי ארה"ב, הצלחה חסרת תקדים. הקשר האישי שלו עם הסטודנטים הפך למודל בקרב השלוחים. האדיבות שלו וההשקעה שלו בכל סטודנט יהודי הוכיחו את עצמן בקרב התלמידים הצעירים, גם שנים רבות לאחר שעזבו את כותלי הקמפוס הנוצץ.

"סיפורו של ג'ארד הוא סיפורו של חב"ד בקמפוס", משוכנע הרב זרחי, "ג'ארד בא מבית של מסורת, כזה ששומרים בו תורה ומצוות. כמוהו יש סטודנטים נוספים הבאים מרקע דומה, כמובן לצד סטודנטים אחרים. כשהם מגיעים לכאן, להרווארד, הם מגיעים למקום פתוח, וחלק מהם חווים בלבול גדול: איך אפשר לחבר בין המציאות שהם חווים לבין הקדושה, לבין מקום של תורה שממנו הם מגיעים. ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן, כדי להראות להם שלחיות חיים של יהודי ולהיות בהרווארד – זה אפשרי. אנחנו נותנים להם אפשרויות של לימוד חווייתי, שיחות משותפות, סעודות שבת מהנות, ועוד שלל פעילויות במסגרת בית חב"ד".

יצוין כי ההשקעה של הנגיד ג'ורג' רוהר במוסדות 'חב"ד בקמפוס' בארה"ב, החלה למעשה בבית חב"ד בהרווארד, לאחר שנחשף לפעילות הייחודית והמהפכנית באוניברסיטה שלמד בה...

ארגונים יהודיים נוספים פועלים ברחבי האוניברסיטה, אבל לבית חב"ד נוהרים רוב היהודים, גם אלה המשתייכים למשפחות אצולה כאלה ואחרות. "פעם הגיע לכאן יהודי חשוב עם בנו ושהה באזור בשבת. את סעודת השבת הם בחרו לאכול אצל אחד הארגונים האחרים. לאחר הקינוח החליט האיש להיכנס לבית חב"ד. כשנכנס, שפשף את עיניו, כשהבחין בכל המי ומי שבחרו לעשות את השבת דווקא כאן. הוא ניגש אליי בצד ושאל: 'הרב זרחי, בכל שבת זה ככה?'... השבתי בחיוב ובחיוך. כל הילדים של הבכירים היהודים בוחרים לבוא לחב"ד".

ובחזרה לקושנר. מתברר שלא רק ג'ארד היה בן בית שם, אלא גם אחיו הצעיר. "פעם אמר לי אביו שבתחילה חשב שלחב"ד יש ישיבות טובות ושהיא עושה דברים טובים ודואגת ליהודים בעולם, אבל בשביל יהודים מודרניים, מה בדיוק חב"ד יכולה לתת... לאחר שנחשף לפעילות שלנו, שינה את דעתו והבין עד כמה הפעילות שלנו נחוצה לכל יהודי, גם לכאלה שבאו מבתים דתיים מודרניים מבוססים. למעשה, דווקא למי שבא מבתים אלו ורוצה להישאר חזק ביהדות – בית חב"ד זה דבר הכרחי".

עובדה מרתקת ששח לפנינו הרב זרחי חושפת את היחס של קושנר הסטודנט לבית חב"ד: "יש באוניברסיטה מעין מועדון סגור ונחשב של הסטודנטים המחוננים, או כאלה המשתייכים למשפחות של בכירים, יהודים ושאינם. ג'ארד מונה באחת השנים לבכיר במועדון הזה, ובתוקף סמכויותיו היה יכול לבקש בקשות שונות מהחברים שביקשו להתקבל למועדון. אבל הוא בחר בבקשה אחת: תצטרפו לסעודת השבת בבית חב"ד! סטודנטים יהודים אלה היו באים, 'נדלקים' וממשיכים להשתתף בשיעורי תורה ובשאר הפעילויות.

"צריך להבין שהבקשה הזו של ג'ארד הביאה יהודים שלא היה שום סיכוי שהם יבקרו אי פעם בבית חב"ד שלנו. הביקורים שלהם אפשרו לנו לדבר אתם על יהדות ולחזק את הקשר עמם. בכלל, ג'ארד היה מנהיג חברתי בקרב הסטודנטים, וככזה הייתה לו השפעה עליהם. כולם רצו להיות בחברתו. כך, כשביקש מהם לבוא לבית חב"ד, זה היה משהו מקובל חברתית, ולא סתם בקשה של סטודנט".


שיחת הטלפון והביקורים

הלימוד המשותף והחוויות המשותפות של קושנר עם הרב זרחי, גרמו שהקשר שביניהם לא פסק לרגע, גם לאחר שעזב קושנר את האוניברסיטה ופנה לעסקים. "כבר באוניברסיטה, למרות גילו הצעיר, ראשו היה בעסקים. הייתה לו הצלחה רבה, כך שאף אחד לא הופתע כשהוא הפך לאיש עסקים מצליח, ברוך השם. מאז שאני זוכר אותו היו לו חושים של מנהיג והוא הוכיח יכולות בלתי רגילות", אומר הרב זרחי.

גם כשהתברך בעסקיו, לא שכח קושנר את בית חב"ד ותרם מעת לעת לפעולותיו הרבות של הרב זרחי. "לפני כשנתיים ערכנו שבתון מיוחד מאוד לכל הבוגרים היהודים של האוניברסיטה שעברו דרך בית חב"ד. ג'ארד ורעייתו יעל אירחו את כל השבתון והשקיעו רבות בכל השבת הזו. ג'ארד מרגיש חלק בלתי נפרד מבית חב"ד שלנו, גם לאחר שהפך לאיש עסקים מפורסם".
חלק מהסטודנטים הרבים שבאו לשבתון והפכו ברבות השנים למפורסמים בזכות תפקידם, המחישו את ההצלחה הכבירה של הרב זרחי. "הקשר שלנו עם הסטודנטים איננו יחס של רב ותלמיד. כולנו כמו משפחה אחת גדולה. יש לנו קשר נצחי עם הבוגרים".

מה חשבת לעצמך כששמעת שטראמפ ניצח ושהתלמיד שלך הפך לאיש משפיע כל כך? – שאלתי. "מהשם מצעדי גבר כוננו. הרבי אמר לנו שכשאנחנו משקיעים בחינוך של יהודי, אין לנו מושג לאן יתגלגלו הדברים וכיצד זה יכול להשפיע. אני לומד עם כל סטודנט חסידות, מחזק אותו בשמירת מצוות, מדבר עמו על 'גאון יעקב' ועל איך צריך יהודי להתנהג בשביל החיים הפרטיים שלו. ברור לי שרבים מהם יהפכו למנהיגים במקומם, אבל האמת היא שמעולם לא דמיינתי את תמונת המצב הנוכחית"...

הרב זרחי, אתם שומרים על קשר גם היום? – "אנחנו בקשר תמידי וחם", הוא משיב. "הוא גדל אצלנו בבית חב"ד ובשבילנו הוא אחד מהמשפחה, בדיוק כפי שהוא הגדיר".
ימים מעטים לפני הבחירות הגורליות בארה"ב ביקר קושנר עם רעייתו באהל הק'. "יש בהם הכרת הטוב גדולה מאוד לחב"ד, הם קיבלו ברכות מהרבי, הם מבינים מיהו הרבי ומהי ברכה מהרבי. אני יכול לומר רק דבר אחד", בוחר הרב זרחי בקפידה את מילותיו כדי שלא לדבר על עניינים פרטיים, "שהברכות מהרבי חשובות לו מאוד".

לסיום – שאלתי – מה היית מאחל לתלמיד שלך, ולמעשה גם לתושבי ארץ הקודש שיושפעו מהתנהלותו? – "אנחנו רואים מה קרה בחודש האחרון בעניין שלמות הארץ. אין ספק שהבחירה שלו היא משהו נסי, כך אני רואה את זה. בעיניי, זה סוג של מגילת אסתר – שיהודי עם 'גאון יעקב' כמו שלו יהיה הלוחש על אוזנו של האדם החשוב בעולם. בדרך הטבע זה לא משהו הגיוני שיכול לקרות. אנחנו רק מקווים שהמנהיגים בארץ ישראל ידעו לנצל את ההזדמנות הנדירה הזו ויגנו על יהודים בצעדים שלא יכלו לעשות אף פעם. נתפלל לסייעתא דשמיא ולניצול הנס, שבו יהודי חם ולבבי כמו ג'ארד יושב בבית הלבן".

***

מכשיר הטלפון של הרב זרחי רטט זמן קצר לאחר שהעולם קיבל בהלם את הדיווח שטראמפ נבחר לנשיא ארה"ב. "היי, כאן ג'ארד", כתב קושנר, האיש שהפך בן רגע לאחד האנשים העסוקים והמשפיעים בעולם. "אני נרגש מאוד, במלוא הצניעות, לקראת הדברים הטובים והגדולים שבעזרת השם יקרו בעתיד הקרוב".

השליח איחל הצלחה אדירה לקושנר, תלמידו האהוב, כשהוא נושא תפילה שהשם ילווה את צעדיו, לטובת עם ישראל וארץ ישראל.

טורו של מנחם כהן מתפרסם מידי שבוע בשבועון 'כפר חב"ד'.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!