מה יעשה הבן ולא יחטא?
כל אותם בחורים בשנת 2000 שנשארו ברחוב ולא הלכו לצבא חילונים היום. ואלו שהלכו לצבא הקימו בתים לתפארת היהדות החרדית/דתית. אבל אנחנו אוהבים לטמון את הראש בחול // דעה
- יענקי פרבר
- כ"א טבת התשע"ז
- 22 תגובות
כותב השורות
לפני 18 שנה נפתח גדוד נצח יהודה. המלחמות שהיו אז בציבור החרדי בעד ונגד הושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה. מה שכולם ידעו שהמגוייסים הם בחורים מבתים חרדים אבל לרובם אין קשר בינם לבין הדת.
עסקנים ירושלמים צעקו גוואלד ועסקנים בני ברקים צעקו שהגיע הזמן למסגרת צבאית חרדית למי שלא מוצא את עצמו בישיבה. את הבחורים אספו מהגורן ומהיקב. ממועדונים ודיסקוטקים. לא היו אז אייפון ודומיו. אז בשביל לחטוא היו צריכים להתאמץ.
והבחורים אז התאמצו כמו שרק משועממים יודעים. הייתי מסתובב עם כל הארחי פרחי. קראו לנו למפגש היכרות עם הצבא. היינו בערך 70 בחורים שישבו באזור של סנטר 1 בכניסה לעיר ירושלים.
תוך כדי המפגש הגיעו כל המפגינים הקבועים של העיר ירושלים וצעקו גוועלד. משטרה הוזמנה והדפה אותם. אחד האנשים שנראה היה המנהיג ביקש לשאת כמה מילים ואז לעזוב את המקום עם שאר כנופיית המפגינים בדרכם להפגנה הבאה.
"המנהיג" פתח בדברי כיבושין ואז הטיח בנו וביושבים שם מטעם הצבא שהצבא רוצה לנצל אותנו כדי שנשמש בשר תותחים, שנהפוך לחילונים ושאר איומים. הוא הבטיח שיסדר לנו מסגרת, רק שלא נלך לצבא.
צעקתי לו בחזרה - 'איפה הייתם כשכולנו נזרקנו לרחוב, עכשיו אתם באים? מאוחר מדי. תנו לאחרים את ההזדמנות לדאוג לנו'.
הסתובבו אז מאות ברחבי ירושלים ובני ברק ברחובות, היו חוטאים בלי הפסקה, העיקר שהם עם חולצה לבנה. היום לא צריך כלום, רק אייפון. לא צריך להתאמץ לחטוא, החטא אצלם בכיס.
ושום דבר לא השתנה. מסתובבים מאות בחורים כל ערב בגבעת שמואל ומחפשים קליטת wifi. כולם יודעים מה הם מורידים שם.
העיקר שלא ילכו לצבא. הצבא של היום שומר על אורח חייו של חרדי פי מאה ממה שהחולצה הלבנה בכאילו שומרת עליו.
כל אותם בחורים בשנת 2000 שנשארו ברחוב ולא הלכו לצבא חילונים היום. ואלו שהלכו לצבא הקימו בתים לתפארת היהדות החרדית/דתית.
אבל אנחנו אוהבים לטמון את הראש בחול.
עסקנים ירושלמים צעקו גוואלד ועסקנים בני ברקים צעקו שהגיע הזמן למסגרת צבאית חרדית למי שלא מוצא את עצמו בישיבה. את הבחורים אספו מהגורן ומהיקב. ממועדונים ודיסקוטקים. לא היו אז אייפון ודומיו. אז בשביל לחטוא היו צריכים להתאמץ.
והבחורים אז התאמצו כמו שרק משועממים יודעים. הייתי מסתובב עם כל הארחי פרחי. קראו לנו למפגש היכרות עם הצבא. היינו בערך 70 בחורים שישבו באזור של סנטר 1 בכניסה לעיר ירושלים.
תוך כדי המפגש הגיעו כל המפגינים הקבועים של העיר ירושלים וצעקו גוועלד. משטרה הוזמנה והדפה אותם. אחד האנשים שנראה היה המנהיג ביקש לשאת כמה מילים ואז לעזוב את המקום עם שאר כנופיית המפגינים בדרכם להפגנה הבאה.
"המנהיג" פתח בדברי כיבושין ואז הטיח בנו וביושבים שם מטעם הצבא שהצבא רוצה לנצל אותנו כדי שנשמש בשר תותחים, שנהפוך לחילונים ושאר איומים. הוא הבטיח שיסדר לנו מסגרת, רק שלא נלך לצבא.
צעקתי לו בחזרה - 'איפה הייתם כשכולנו נזרקנו לרחוב, עכשיו אתם באים? מאוחר מדי. תנו לאחרים את ההזדמנות לדאוג לנו'.
הסתובבו אז מאות ברחבי ירושלים ובני ברק ברחובות, היו חוטאים בלי הפסקה, העיקר שהם עם חולצה לבנה. היום לא צריך כלום, רק אייפון. לא צריך להתאמץ לחטוא, החטא אצלם בכיס.
ושום דבר לא השתנה. מסתובבים מאות בחורים כל ערב בגבעת שמואל ומחפשים קליטת wifi. כולם יודעים מה הם מורידים שם.
העיקר שלא ילכו לצבא. הצבא של היום שומר על אורח חייו של חרדי פי מאה ממה שהחולצה הלבנה בכאילו שומרת עליו.
כל אותם בחורים בשנת 2000 שנשארו ברחוב ולא הלכו לצבא חילונים היום. ואלו שהלכו לצבא הקימו בתים לתפארת היהדות החרדית/דתית.
אבל אנחנו אוהבים לטמון את הראש בחול.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 22 תגובות