נוני והחרדים: צוואה שהשאיר האב מוזס בנוגע לחצר חסידית נחשפת

ישבנו זה מול זה בקומה השישית של בית ידיעות בתל אביב. קבוצת אנשי תקשורת חרדים מול קולגות מבית ידיעות אחרונות. בראש השולחן רון ירון העורך הראשי. לימינו סגנו ולצדו עורך 24 שעות. במרכז השולחן סבר פלוצקר, זקן החבורה שכבר ראה סיפור או שניים והכיר מו"ל או שניים בבית העתיק הזה.

מולו, מצידנו הושבנו גם אנו את זקן השבט ומי שנמנה על ממציאי הז'אנר של השבועון החרדי, יצחק נחשוני. האיש שבזכותו הוארו הפינות האפלות במחננו. בזכותו למשל, אמור משה גפני למסור עכשיו דוח לחבריו ביהדות התורה על העברת התקציבים. ובזכותו אפילו יוחנן ויצמן יכול להרים ראש מול הגוורדיה הישנה ולבקש שמירת שבת בירושלים.

פעם פעם, היו כספים ייחודיים והמון אנ"ש חגג, הם ומוסדותיהם, הם וסמינריהם. פעם פעם, יכלו להצניח איש עסקים לכנסת וחוזר חלילה מבלי להסביר לאיש את המניע. היום נותנים דוח מלא. גם למועצת גדולי/חכמי התורה בראש ובראשונה, וגם לציבור באמצעות התקשורת. ואולי, רק אולי, מה שהמועצת זוכה לקבל דיווח הוא גם בזכות הציבור. בקיצור, בזכות נחשוני. שכשמו כן הוא, הנחשון של העיתונות החרדית, הנושכת.

ובחזרה לחדר האפרורי: העברנו מסרים מהכא להתם ומהתם להכא. ואז דיברנו על הפיל שבחדר. לא ממש בחדר, אבל בחדר הסמוך. ארנון מוזס. יש לנו קווים ברורים ואנחנו לא מתביישים בו, טען אז ירון. נחום ברנע הוא באמת מחוץ למשחק, הודה העורך.

ואז סיפר נחשוני סיפור מאלף, סיפור המאשש את ה"קווים הברורים" של ידיעות. לפני שנים הוצע לו למכור את 'יום השישי' לקבוצת ידיעות. מוזס-האב ונחשוני ישבו לסיכומים אחרונים ובהיעדר ארי הרו לא זכינו להקלטות ולתמלולים מדויקים אבל רוח הדברים הייתה כך:

נח מוזס ביקש בכל תוקף לשמור על כבודה של חצר חסידות גדולה בישראל. נחשוני שאל למה, ונח אמר כי "זו צוואה של אבא". הוא אף הוסיף ולחש כי אחד מאדמו"רי החצר "שותף איתנו ב-5%".
סוף דבר: ההסכם עלה על שרטון. מוזס האב נהרג בתאונת דרכים יחד עם 95% הנותרים של ידיעות. 'הארץ' הפך שותף ניהולי ל'יום השישי' והשאר היסטוריה.

סיימנו את המפגש - שנערך ביוזמת בני רבינוביץ - בחדר העורך ויצאנו לסיור באגף העריכה. נוני כאן, בישר אחד מנערי ידיעות, והוא רוצה לשמוע בעצמו את הסיפור. פסענו למטבח צדדי, שם הכין לעצמו נוני כוס תה ונחשוני סיפר שוב את הסיפור עם הצוואה של סבא. 'זה נכון', אישר נוני ולגם באיטיות מכוס התה. זו אמת.

הוא היה נראה אז בשעותיו היפות ביותר. איש לא היה יכול לו. כולם קדו לו ביראה מהולה בהערצה. מתחתיו גדוד של מאות עובדים בעיתון החזק והרווחי במדינה. אין ספק, הצוואה של סבא ובעיקר הירושה שלו הביאו אותו למעמד הרם הזה.

ורק לחשוב, שבאותו זמן, בעודו ממשיך ללגום מכוס התה הוא ישב והילך אימים על ראש ממשלה בישראל. אתה רב אומן. אתה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!