זיהוי ביומטרי בכל פינה ומתקפות האקרים קשות יותר

טכנולוגיות חדשות לרכב, אינטליגנציה מלאכותית שתוטמע בסמארטפון, ושימוש גובר בזיהוי ביומטרי - אלה הן רק כמה מהתחזיות הטכנולוגיות לשנה הקרובה של פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט, שהתפרסמו אתמול בדו"ח ה–TMT השנתי. הדו"ח החדש סוקר מגוון נושאים בענפי הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת, והוא מדגיש את מעמדו של הסמארטפון בחיינו ואת מגוון שימושיו.

הנושא שבו בחרה דלויט לפתוח את הדו"ח השנתי הוא השימוש הגובר בטביעות אצבע לצורך זיהוי דיגיטלי. למרות החשש ממסירת הקוד הפרטי שבאצבעותינו, בחברה צופים כי מספר המכשירים שיופעלו ויתמכו בקריאה של טביעת אצבע יגיע לכמיליארד ב–2017. כמו כן, מעריכים כותבי הדו"ח כי כל משתמש יעשה שימוש בסנסורים אלה 30 פעמים ביום בממוצע. למעשה, כניסת הטכנולוגיה תהפוך את המכשיר שבכיסנו לכלי אימות ביומטרי עוצמתי. אם עד עכשיו השתמשנו ביכולת הזאת רק כדי לפתוח את הטלפון - בקרוב היא תתמוך בשירותים נוספים.

הסיבה הראשונה לכניסה המאסיבית של שימוש בטביעות אצבעות היא ריבוי הסיסמאות לחשבונות האונליין השונים. לפי התחזית של דליוט, ב–2020 לאדם ממוצע יהיו כ–200 חשבונות אונליין שונים - ואת הסיסמאות אליהם נקליד, ככל הנראה, בסמארטפון שנמצא אתנו בדרך כלל. פעולה זו נוחה פחות לביצוע, מאשר על מקלדת מחשב - לכן ייגבר הצורך בזיהוי מהיר.

לפיכך, צופים בדלויט גידול בכמות האפליקציות והאתרים שיתמכו באופציה לאימות המשתמש דרך זיהוי הביומטרי. לפי הדו"ח, 38% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם המפותח בודקים את מצב חשבון הבנק דרך הסמארטפון. אימוץ הטכנולוגיה של שימוש בטביעת אצבע יכול להפחית את מספר ההונאות, ולאפשר ביצוע מהיר של תשלומים או רכישה באתרי מסחר מקוון. בישראל, הבנקים לאומי והפועלים הטמיעו כבר אפשרות דומה באפליקציות שלהם.

עוד חוזה הדו"ח כי בשנים הקרובות נראה כניסה גוברת של זיהוי לפי טביעת אצבע לפלטפורמות שונות מלבד הסמארטפון - וגם מדינות עשויות להגביר את השימוש בכלי זה. המדינה המובילה כיום את התחום היא הודו, שמשתמשת לא רק בזיהוי לפי טביעת אצבע, אלא גם בזיהוי פנים וקשתית.

למידע ביומטרי יש ערך גבוה מאוד עבור גורמים שונים. לפיכך, השימוש הגובר ביישומים ביומטריים, שאינם ניתנים להחלפה כמו סיסמאות, מעורר חשש מפגיעה בפרטיות המשתמשים. חיקוי או שכפול של טביעת אצבע עלול לגרום לנזק בלתי־הפיך.

הסמארטפון מקבל שכל

לפי דלויט, כחמישית ממכשירי הסמארטפון שיימכרו בעולם ב–2017 יהיו בעלי יכולות למידה עמוקה על גבי המכשיר עצמו. למידה עמוקה (Deep Learning), היא מודל חישובי מעולם הבינה המלאכותית. מטרת המודלים האלה היא לחקות במידה מסוימת את פעולות המוח האנושי לצורך ביצוע זיהוי של תמונות ודיבור, הבנת טקסט וייעול תהליכים תעשייתיים או ארגוניים.

היכולות החכמות האלה יוטמעו במעבדים של המכשירים, ויאפשרו לבצע משימות - גם ללא חיבור לרשת. למידה עמוקה תשפר בין היתר את אפליקציות הניווט בתוך מבנים, עיבוד התמונה, המציאות רבודה, התרגום וזיהוי הדיבור.

"הסמארטפון נהפך לכלי שיכול לעזור בעת אסונות. עם יכולות ללמידת מכונה (Machine Learning, תחום הגג שבו נמצאת גם הלמידה העמוקה)", נכתב בדו"ח. "המכשיר יכול לשמש נותני עזרה ראשונה בהערכת דרישות רפואיות בזמן אמת". בהמשך, צופים בדלויט, יכולות אלה יוטמעו במכשירים נוספים, בעיקר במכוניות, שיידרשו לכך באופן קבוע וללא תלות ברשת סלולרית - ונושא זה אף זוכה לפרק נפרד בדו"ח.

עם זאת, בדלויט התמקדו רק בטכנולוגיית הבלימה האוטומטית ברכבים, תחת הכותרת: "הדרך לרכב החכם מתחילה בעצירה". התחזית היא שב–2022, מספר ההרוגים מתאונות דרכים בארה"ב יירד ב-16%, לעומת הצפי ב–2017 - הרבה בזכות מערכת בלימת חירום (AEB), הפועלת בעזרת עיבוד תמונת מצב הכביש ממצלמות, רדארים, ומכשירי LiDAR המבוססים על לייזר. מערכות אלה צפויות להיות זמינות בכלי רכב בשנים הקרובות.

"מדובר במערכת משמעותית בדרך לפיתוח המכונית האוטונומית, ושוק הטכנולוגיה צפוי להרוויח מכך. שוק המוליכים למחצה נאמד ב-340 מיליארד דולר ב-2016, ומתוכו נתח שוק הרכב היה 8.5% ב–2015. התחזית היא שהוא יגדל בקצב של 6% בכל שנה עד 2019. מחיריהם של מצלמות ורדארים יירדו, ואולם טכנולוגיות לייזר צפויות להיות יקרות ולעלות עשרות אלפי דולרים", נכתב בדו"ח.

לנווט בתוך הקניון

בהמשך ליכולות הבינה המלאכותית שיוטמעו בסמארטפונים, מקדישים בדלויט פרק בדו"ח לתחום של ניווט בתוך מבנים (Indoor Navigation). "ב–2022, לפחות רבע מכל השימוש בניווט דיגיטלי יכלול אופציית ניווט במבנים, לעומת 5% בלבד ב–2017", נכתב בדו"ח. יכולות אלה מאפשרות הדרכה כיצד להגיע לחנות בתוך קניון או למחלקה ספציפית בחנות, וכן לאתר מיקום מדויק בבניין משרדים או בתוך אצטדיון (למשל לצרכי חירום). נתוני מיקום כאלה יוכלו לשמש גם לצורכי שיווק ממוקד לצרכנים.

מחברי הדו"ח מציינים כי "חברות הסלולר צריכות להכיר בכך שהצרכנים ירכשו את הסמארטפון הבא, גם בשל איכות הניווט הפנימי, האפליקציות הזמינות בכל אזור ויכולות ניצול הדאטה הפוטנציאלי".

שלי תשובה, ראש מגזר היי־טק בדלויט ישראל, התייחס למרכזיותו של הסמארטפון בדו"ח: "השבוע מציינים עשור להולדת האייפון, ובשנים האחרונות נשמעת שוב ושוב ביקורת על כך שהסמארטפון אינו מתחדש. הוא אמנם הרס תעשיות כמו צילום, מוזיקה ומפות - אבל בזה זה די נעצר. מנגד, הדו"ח מצביע על כניסה של פלטפורמה שכלית ועוצמה מחשובית, שיסייעו לפתח אפליקציות רובוטיות יותר ממה שהכרנו בעבר. יכולות ביומטריות וניווט מסוג חדש, מוכיחים כי הטענה שהסמארטפון אינו מחדש - אינה נכונה".

בכל הנוגע לשירותי מחשוב, צופים בדלויט כי עד סוף 2018 ההוצאות על שירותי מחשוב, כשירות למרכזי נתונים, יסתכמו בכ-550 מיליארד דולר בכל העולם, לעומת 360 מיליארד ב–2016, לא כולל פעילות IT מסורתית. בפילוח לחברות גדולות ובינוניות, מראה דלויט כי ארגונים עם רווחים של יותר ממיליארד דולר בשנה ישתמשו בענן הציבורי 7% מהזמן. 32% מהחברות המכניסות יותר מ–5 מיליארד דולר מעדיפות מרכז נתונים מקומי, לעומת 19% בלבד בחברות עם הכנסות של 1–2 מיליארד דולר.

"זה כבר לא תוכנה כשירות (SaaS) או תשתית כשירות (IaaS), אלא IT כשירות", אומר תשובה. "אני זוכר שלפני 15 שנה ארגונים בדקו אפשרות לכניסה לענן, והתשובות היו חד־משמעית לא. הקצב והכמויות השתנו. לארגוני ענק חשוב לאמץ IT כשירות, כדי להיות זריזים יותר - ורואים את זה במספרים".

השיא של הטאבלטים — מאחורינו

המכירות של מכשירי טאבלט יירדו בכ-10% מ-182 מיליון יחידות ב-2016 ל-165 מיליון יחידות ב-2017. נראה כי השיא של קטגוריה זו, שהגיעה כבר לכ-200 מיליון יחידות ב–2014–2015, נמצא מאחורינו. יש כמה סיבות לצניחה במכירות הטאבלטים - ובראשן הגדלת הסמארטפונים מחד, והפיכת המחשבים הניידים לקלים מאוד מאידך. "ילדים משתמשים הרבה בטאבלטים, אבל הם זונחים אותם כשהם מתבגרים. יתרה מזאת, אין אף פעילות אונליין שבה טאבלט נחשב לכלי המועדף", נכתב בדו"ח. "ב–14 קטגוריות שנבדקו, אמריקאים מעדיפים את הסמארטפון על פני הטאבלט - מלבד צפיית וידאו בסטרימינג - שם היו שני המכשירים בעלי משקל זהה".

הקידמה של העולם הדיגיטלי מייצרת כמובן גם איומים. הדו"ח בוחר להתייחס דווקא לגלגול החדש של מתקפה "טיפשה" יחסית, מסוג DDoS (מניעת שירות מבוזרת), ולא במתקפות לגניבת מידע, או השבתה של מערכות תשתית.

לטענת כותבי הדו"ח, "מתקפות DDoS יהיו גדולות יותר, בעלות נזק כבד יותר ותכופות יותר". הסיבות לכך לטענתם הן הגידול במכשירים מחוברים (IoT) באופן שאינו מאובטח; הזמינות של מתודולוגיות לביצוע נוזקות ברשת, ובעיקר ברשת האפלה; והמהירות הגוברת של תעבורת נתונים באינטרנט. לדבריהם, את משחק החתול־עכבר הזה לא ניתן יהיה לעצור אף פעם.

באוקטובר הצליחה מתקפה כזאת על חברת תשתיות האינטרנט האמריקאית דיין (Dyn), לשבש למשך כ–11 שעות פעילות של אתרים מרכזיים, ובהם אמזון, Airbnb, נטפליקס, אי־ביי, ניו יורק טיימס, ו–CNN.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!