עשר שאלות ותשובות על פרשת נתניהו-מוזס

1. איך תופש ראש הממשלה את התקשורת במדינה דמוקרטית?

התקשורת כגורם חשוב במדינה דמוקרטית לא מעניינת את נתניהו. מבחינתו, היא כלי עבודה שאמור לסייע לו לשרוד. לכן הוא דורש מנוני מוזס להכניס כתבים משלו ל"ידיעות אחרונות" ולכן הוא מסכים לשלם על כך בפגיעה בעיתון מתחרה - "ישראל היום". באותו אופן, הוא מוכן לסגור את תאגיד השידור הציבורי כי אין שם מספיק אנשים משלו, גם אם זה יעלה לציבור מאות מיליוני שקלים, ובמקביל להחיות את רשות השידור המושחתת.

2. האם מה שמקבל נתניהו מ"וואלה" ו"ישראל היום" לא נחשב לטובת הנאה?

נוני מוזס הציע לנתניהו שוחד, אבל האם וואלה ו"ישראל היום" לא נותנים לו את אותו הדבר? סיקור אוהד ופינוק מושלם, כשאלוביץ' הבעלים של וואלה ובזק, מקבל מנתניהו הקלות בתחום התקשורת.

3. מה אומרים בעלי המניות ב"ידיעות אחרונות"?


נוני מוזס הצליח להחריב את אחד המותגים החזקים במדינה. הצניחה הדרמטית בשווי "ידיעות אחרונות" - מיותר מ-2 מיליארד שקל לפי העסקה עם אליעזר פישמן לכמה מאות מיליוני שקלים ואולי פחות - לא נובעת רק מהשינויים הטכנולוגים ומהמפה התקשורתית המשתנה. זאת גם אשמתו של מוזס, שבמקום לנהל עיתון, ניהל ארגון מלוכלך שאין לו מקום במדינה דמוקרטית. והנזק התדמיתי הגדול רק בתחילתו.

כדי לדעת אם מי מבעלי המניות האחרים בעיתון כועס על מוזס, התקשרתי אתמול לג'ודי מוזס-שלום - אך היא סירבה לומר מה היא חושבת על כל הפרשה. "אני גאה בעיתונאים, זו פרשה ברנז'אית שכלל לא מעניינת את הציבור", אמרה מוזס־שלום. "את לא כועסת?", שאלתי. "הרי שווי הנכס שלך נפגע". היא נפנפה אותי במהירות: "אני עם אנשים".

צחוק הגורל הוא שבין הנפגעים מהצניחה החדה בשווי "ידיעות" הוא אחד מהמוסדות שידיעות מפנק - בנק הפועלים, שאליו משועבדות המניות של פושט הרגל אליעזר פישמן.

4. מה יגידו בני הזוג הנבגדים?

אתמול, בשיאה של הפרשה המטלטלת הזאת, פירסם יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, פוסט תחת הכותרת: "כמה מלים על תעשיית השקרים". אפשר היה לחשוב שהנה, סוף סוף לפיד נותן את תגובתו. זה הרי לא מופרך לצפות מהמועמד המוביל לראשות הממשלה התייחסות רצינית לפרשה רצינית. אולי באותה נשימה גם היינו מבינים איך מרגיש לפיד כשהבוס לשעבר (ואולי גם הנוכחי) עושה עסקים עם נתניהו, האיש שפיטר אותו מתפקיד שר האוצר - האיש אותו הוא מתאווה להחליף. מה רבה היתה האכזבה כשהתברר שזה בסך הכל עוד פוסט משעמם על שוברים שתיקה, שבא למצב את לפיד במקום שמתאים לו בהתאם לרוח הנושבת באותו יום.

אבל השאלה היותר חשובה היא לא תחושת הנבגדות של לפיד, אלא מה הוא עצמו התחייב לשלם למוזס על הפינוק שהוא זוכה לו בעיתון? ואולי עוד יותר חשוב - איזה לקח הוא מפיק מכך. ועל זה לפיד חייב תשובה לציבור. ולא רק לפיד. גם ציפי לבני וגם איתן כבל, שדחף את חוק "ישראל היום". ומה משלם למוזס אביגדור ליברמן, המאותרג מספר 1 של "ידיעות"? ושרת המשפטים איילת שקד, אחת מיקירות העיתון? שרת המשפטים! ומירי רגב?

גם מהצד השני יש נבגד - שלדון אדלסון, שהיה באחרונה בישראל. האם בביקורו דרש אדלסון מנתניהו הסברים על הקרבת העיתון שעליו הוא שפך כמיליארד שקל?

5. איפה מנהיגי הימין?

מתי יקום המנהיג הראשון מהליכוד או ממפלגה אחרת בקואליציה שיגיד ״עד כאן. נתניהו הוא לא המנהיג שלי, הוא צריך ללכת. הסכמה עם מדיניות היא לא הסכמה לשחיתות. במדינה דמוקרטית תקשורת משמשת להעברת מידע ולא להרדמת הציבור ורמייתו"?

6. מה יצא בימים הקרובים מאנשי "ידיעות אחרונות"?

נחום ברנע כתב אתמול טור שמנסה לנקות את עצמו. ברנע מיתמם. הוא שיתף פעולה עם הקו הזה לכל אורך הדרך - אולי מאז ימי תור הזהב, שבהם דן חלוץ היה הרמטכ"ל, מאיר דגן ראש המוסד ויובל דיסקין ראש השב"כ. נוחי דנקנר היה אז בשיאו, דני דנקנר ישב בראש בנק הפועלים, קדימה שלטה במדינה ואולמרט ישב בבית בבלפור. אלה היו ימים.

ברנע ושאר כותבי הטורים בידיעות אינם נקיים. הם יודעים מה קורה, הם חשים את הרוח, הם קוראים את הביקורת. הם ראו את ידיעות מצניע את הכתיבה נגד מתווה הגז, עושה עסקים מעוותים עם אסם, תנובה, בנק הפועלים, שטראוס, קק"ל, ההסתדרות וגופים נוספים.

הם ראו את העיתון שלהם מאתרג פוליטיקאים ומפנק אותם, והם זרמו עם כל זה. אי אפשר לבקר את כל העולם ורק לא את מה שמלפניך ומצדדיך ומעליך. אתמול כבר החלו לצאת חומרים על מה שהתרחש בעבר ב"ידיעות" ו"בכלכליסט", וייתכן שזאת רק ההתחלה.

7. למה שמבקר המדינה לא יבדוק?

לא יזיק אם מבקר המדינה יבדוק כל גוף ציבורי ומשרד ממשלתי שקיים בשנים האחרונות התקשרות עסקית מלוכלכת עם "ידיעות אחרונות". למשל, שרי יש עתיד שחתמו עם העיתון על עסקות תוכן שיווקי. חוץ מזה שלא מדובר בעיתונות, כדאי שנדע אם היתה בכך עוד תמורה לאותם שרים. האם, למשל, שי פירון קיבל כותרות חיוביות בעקבות הכסף הציבורי שידיעות קיבל ממשרד החינוך?

8. למה שרשות ההגבלים העסקיים לא תפתח בחקירה?

עורכי דין מתחום ההגבלים העסקיים טוענים שיש סיכוי שנתניהו שימש בשיחה עם מוזס כמתווך בתיאום אסור בין שני מתחרים. לא יזיק אם הרשות שתחת שר הכלכלה, משה כחלון, תפגין אומץ.

9. מה תהיה מורשת נתניהו?

יכול להיות שאנחנו חווים את תחילת הסוף של עידן נתניהו. אם זה נכון, אולי כדאי להתחיל לסכם את האירוע, ולומר מה בעצם הוא עשה עבורינו במשך כל כך הרבה שנים:

א. כמעט הכל מותר. כולל עבירות אתיות, שקרים, הליכה על הגבול הפלילי, הדרת קבוצות באוכלוסיה וגזענות. הכל למען המטרה האחת - הישרדות בשלטון.

ב. נתניהו החליש את שומרי הסף החשובים עם ממשל חלש ומסורת שלטונית לא קיימת. הוא חיסל את רשות החשמל, הראה לממונה על ההגבלים את הדלת, עשה ראיון קבלה למבקר המדינה ומינה מפכ"ל משטרה ויועץ משפטי שחשב שיפעלו לטובתו.

ג. הוא הקדים את הבחירות בגלל אינטרס אישי - חוק "ישראל היום" - ושיקר לציבור שהסיבות היו אחרות. עלות המהלך לקופת המדינה היתה מאות מיליוני שקלים.

ד. הוא פעל לביטול חוק התאגיד, שאותו חוקקה הממשלה שלו, בגלל אינטרסים מעוותים. כך הוא פעל בעוד חוקים והחלטות שקיבלה ממשלתו הקודמת, וכך הוא זיגזג עם סגירת עבודות הרכבת בשבת. הכל לפי האינטרס של אותו הרגע.

ה. חברים ומקורבים אצל נתניהו מקבלים טיפול מפנק. אלוביץ' שעליו כבר דיברנו, דוד שמרון שמעורבב בעסקי ביטחון ועוד. נוחי דנקנר זכה לפגישה אישית של שעות ערב פרסום מסקנות ועדת הריכוזיות ותשובה ערב החלטות חשובות בנושאי הגז.

ו. הוא הכפיף את שיקולי הביטחון והחוץ של ישראל לטובת העברת מתווה הגז. עד היום לא ברור הדחיפות בעניין, אך ברור שמאות המיליארדים שהוא הבטיח לציבור לא קיימים בפועל.

ז. הוא התעלם משחיתות וממינהל לא תקין. הוא מינה את אביגדור ליברמן לשר הביטחון, ונתן בידיו את המערכת היקרה והחשובה ביותר במדינה, בלי להיות מוטרד מכך שהאיש הוא אולי הפוליטיקאי המפוקפק בישראל. הוא לא אמר מלה מאז חשיפת פרשת ישראל ביתנו, שבה נגנבו כספי ציבור על ידי בכירים במפלגה של ליברמן. הוא הבטיח את כספי הטוטו כאתנן פוליטי. רבים מהלשכה שלו מעורבים בפרשות בעייתיות, כולל אשתו שרה ובנו יאיר. והשיא: הוא ממשיך להגיד באופן זחוח שאין כלום, כאילו הציבור לא נחשף כל בוקר לידיעות מדכאות על ראש הממשלה שלו.

10. האם אנחנו באמת מעניינים את נתניהו?

ייתכן שהתשובה הכי טובה לכך נמצאת בהקלטה שדווקא כן פורסמה, ולא באלה ששכבו אצל היועמ"ש במשך חודשים. בהקלטה, שפורסמה אתמול בגלי צה"ל, ח"כ מיקי זוהר מנסה לשדוד את קופת המדינה באמצע דיוני ועדת הכספים: "לא מעניין אותי כלום, מה שמעניין אותי זה נטו מיקי זוהר", אמר הח"כ הצעיר. כל מה שצריך זה להחליף את השם מיקי זוהר בשם בנימין נתניהו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!