משרד הבריאות: תעשיית המזון גרמה לילדים להתמכר לסוכר - וזה מזיק כמו סיגריות

"סוכר מזיק כמו סיגריות. מי שרוצה להזיק לעצמו זכותו. חובתנו ליצור את הסביבה הראויה. כל תעשיית המזון שלנו גרמה לילדים להתמכר לסוכר". כך אמר היום איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור והמשנה למנכ"ל משרד הבריאות בכנס השנתי של התעשייה.

הדברים נאמרו לאחר שהתעשיינית, ליאורה בירנהק מרקוס, בעלת יצרנית הוופלים מנעמים הטיחה במשרד הבריאות, כי רפורמת המזון אינה מידתית ומשיתה עלויות של אלפי שקלים על מפעלים קטנים שיידרשו לשנות אריזות. השינוי יעלה אלפי שקלים למוצר, ובמקרה של עשרות, או מאות מוצרים שמפעל מייצר, העלות תגיע למאות אלפי שקלים למפעל קטן, או בינוני. לדבריה, יצרניות המזון אפילו לא קיבלו את ההנחיות הסופיות לגבי סימון המזון החדש, שייכנס לתוקף ב-2018.

"יש מצב של סימון אדום שיפוטי שמראה עודף שומן טראנס, סוכר ומלח במוצר", אמר גרוטו. "יש מצבים של סימן ירוק, אותו יקבל מוצר שגם יהיה ללא ממתיק מלאכותי במקום הסוכר ויש הרבה מוצרים שיהיו באמצע", הוסיף. לדבריו, המשרד קבע תאריך יעד לרפורמת סימון המזון, כדי שהיא לא תתמוסס.

לדבריו, אחת המסקנות של הוועדה שבחנה את סימון המזון היא שצריך להנגיש את המזון הפחות מתועש, כשהמטרה היא לעודד יצרנים קטנים ובינוניים לייצר דברים פחות מתועשים. צורת התמיכה תגובש בחוזר שיפרסם משרד הכלכלה והתעשייה ותכלול מענקים והטבות מס.

עוד אמר גרוטו, כי משרד הבריאות דן בשינוי המלצות התזונה. בכוונת המשרד לשנות את המודל המבוסס על פירמידת מזון ולקדם תזונה ים תיכונית המבוססת על פירות, ירקות ודגים. "בהחלט לא נחזור על המלצות של שלוש מנות חלב (כולל גבינות, א''ק) ביום. צריך להתאים את הכמות לאדם. לא נעודד צריכה מוגברת של חלב".

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות, הסביר כי מטרת הרפורמה היא, "שכאשר הציבור ייכנס לסופר, הוא יידע מה הוא קונה. לא המצאנו את הגלגל, זו תוצאה של עבודה עם הציבור. התוצאה של התהליך הארוך לאחר שהגיעו מומחים מכל העולם – אנשים רוצים לדעת מהר מאוד להחליט אם הם קונים את המוצר או לא. הסימון מאחור לא מאפשר לנו היום לקבל החלטה כזו ולהשוות בין מוצרים".

לדבריו, שני מדדים יקבעו את הצלחת הרפורמה - שיעור השמנה בקרב ילדים בכיתה א' ו-ז', וצריכת הסוכר והנתרן. "אנחנו בגיבוש סופי של היעדים המדידים. הם יפורסמו לציבור בשקיפות. אנחנו רוצים לעצור את מגמת ההשמנה של ילדים ואת צריכת הסוכר המלח והשומן".

בר סימן טוב אמר, כי התקנות ייאכפו גם על יבוא. התעשיינים והיבואנים קיבלו ארכה. בנוסף נכנסו השנה לתוקף תקנות האוסרות מכירת מזון מזיק בבתי ספר, ובשנה הבאה אלה יורחבו לצהרונים.

בתשובה לטענות תעשיינים, כי עדיף היה להחיל רגולציה וולונטרית אמר, כי "הרגולציה צריכה להיות אפקטיבית ולחול על כולם באופן שווה, מבלי שיהיה למישהו דחף להפר אותה, לכן היא לא יכולה להיות וולונטרית".

מנ"כל משרד האוצר שי באב"ד אמר, כי פתיחה מלאה של המשק ליבוא מזון תתאפשר לאחר שיושוו תנאי התעשייה בארץ לאלה בחו"ל. לדבריו, התעשייה בארץ מופלית לרעה בהקשר של חוקי עבודה כמו שמירת שבת, כשרות ובירוקרטיה.

לדבריו, "הדרך הנכונה לפתוח את המשק לתחרות היא לראות איך אני מסבסד את התעשייה המקומית שנמצאת בחיסרון מול התעשייה בחו''ל בגלל בירוקרטיה, כשרות וחוקי עבודה. צריך לתת פתרון אמיתי להשוואת תנאי התחרות בין התעשייה המקומית לזו בחו"ל ואז לפתוח את השוק לתחרות מלאה".

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, העיר כי יוקר המחיה בישראל גבוה מזה שבאירופה במידה גדולה גם בגלל מע"מ על מזון, וראוי להוריד אותו ולהחיל מע"מ דיפרנציאלי. לדבריו, ממילא קיימת שונות במע"מ, שלא חל על פירות, ירקות ובעיר אילת.

באב"ד השיב, כי היה טוב לו ניתן היה לבטל את ה"מע"מ אפס" על פירות, ירקות ובאילת. לדבריו, בדוכן בשוק הכרמל הפטור ממע''מ על פירות וירקות מוכרים גם מוצרים אחרים, כחולצות ואופניים, כך שהפטור זולג וגורם לאבדן מסים. עוד אמר, כי כשמשרד האוצר הוריד את המע"מ, ההורדה לא הגיעה לצרכן.

"צריך למפות את התעשייה ולראות איך משקיעים ומסבסדים אותה כך שתוכל להתחרות באופן אמיתי בחו''ל ומול יבוא. נעשה את זה בוועדה משותפת עם התאחדות התעשיינים", הוסיף. לדבריו, "ישנם ענפים במשק שהם ריכוזיים והם יוצרים את יוקר המחיה. לכן צריך לטפל בריכוזיות, בחוקי עבודה, במענקי ממשלה ומדיניות המיסוי".

לגבי השפעת רפורמת הקורנפלקס שנכנסה לתוקף במחצית השניה של 2016 אמר, כי "כשעושים רפורמות מבניות התוצאות לוקחות זמן. אנחנו 4-5 חודשים אחריה. במחירי הפסטות והמוצרים היבשים האחרים רואים הוזלה.

עו"ד אורי שוורץ, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים, אמר כי הרשות תבחן השנה את השפעת חוק המזון על יוקר המחיה, כנראה בסיוע האקדמיה. לאחר מכן תסיק מסקנות בדבר שינויים אפשריים בסעיפי החוק, שלא כולם תורמים באותה מידה להשגת היעד. עורך הדין אלדד כורש, המייצג את התאחדות התעשיינים מול רשות ההגבלים אמר, כי החוק לא השיג את מטרותיו ויוקר המחיה במזון לא ירד.

בירנהק מרקוס אמרה, כי ירידת מחירי המזון תתאפשר רק אם הממשלה תגדיל תמיכה במפעלים קטנים ובינוניים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!