השאלה הגדולה שלא נשאלה בפרשת נוני-ביבי

השאלה שעומדת על הפרק: פלילי או לא פלילי? כתב אישום. מתחייב או עדיין לא? זה פרי-חברות הדוקה ועניינית? או, פרי-שוחד מורעל ואסור? שאלות נוקבות שעומדות, ניצבות, עולות על סדר היום הציבורי ומקשות על האווירה הדחוסה במדינתנו העסוקה מדי.

שזה מסריח, מצחין, מזהם את השיח והאווירה זה ברור מאליו. חרפה ובושה למנהיגים ולפוליטיקאים ומועקה לאזרחים. רפובליקת בננות בגריעותה. כבוד רוה״מ, בציניות בוטה, אך בחישוב כדאיות קר ותכליתי. מזמין אליו את איל התקשורת שנוא נפשו, נוני-מוזס מידיעות אחרונות ועוד ועוד, ומקליט את השיחה בחשאי.

השיחה חמורה בכל קנה מידה. עיתונות-חופשית, מקצוענות ואמינות בסיקור ודיווח לכאורה, נמכרים בנזיד עדשים, תמורת הבטחה להטבות ומלחמה באמצעות חקיקה במתחרים העסקיים מצד הצד הפוליטי, כשהצד השני של העסקה המחפירה, מבטיח: הפסקת המלחמה האישית שאינה מוכחשת. סיקור מוטה לטובה! הכנסת ושילוב עיתונאים מטעם ואפי׳ קידום עניינים לא ענייני, שיבטיח את המשך הקדנציות והשלטון לצד הפוליטי.

זה הרבה יותר מיחסי הון-שלטון. זו תקשורת מגויסת החוטאת לתפקידה, מוכרת עצמה ביודעין לחרפה ולשקר, מתחייבת להטות ולכוון את דעת-הציבור בהתאם לאינטרס כספי של הטייקון. בגידה בכל ערכי תקשורת חופשית וביקורת ציבורית, כבוד מקצועי, וכבוד המקצוע והאיש.

זו ההשחתה הגדולה מכולם. השקר הנורא. ללא אח ורע בעולם המערבי הדמוקרטי. בארה״ב הגדולה שאנו חפצים להדמות אליה, ישנם עיתונים וכלי תקשורת עם קו אידיאולוגי נוקשה ברור מראש. שם הקורא יודע לעשות לעצמו את הניתוח והפרשנות של הנתונים והסיקור לאור הקו האידאולוגי המזוהה מראש. גם שם בארה״ב הקפיטליסטית, כלי תקשורת ועיתונות השומרים על אוביקטיביות לכאורה, מחויבים לאמות מידה נוקשות וחד משמעיות.

השאלה שאני שואל את עצמי. איך זה היה אמור לקרות, לו העיסקה הייתה מתממשת? הטייקון נוני-מוזס, יוריד הוראה לעיתונאים נחום ברנע, סימה קדמון, אמנון אברמוביץ, ואחרים! חברים. משנים קו! באמת? רביב-דרוקר שנוא נפשם של בית משפחת נתניהו, יקבל הוראה. ינמיך את הראש, סבר וקיבל?

למה התכוין נוני-מוזס בהצעותיו המגונות? ואיך זה היה אמור להתבצע? עד כדי כך התבהמה הביצה התקשורתית והתבהמו התקשורתנים והעיתונאים בישראל? שניתן לחלק להם הוראות הפעלה וביצוע? עיתונאים מכובדים עם אג׳נדה ברורה, לאורך שנים, ״ימכרו״ עצמם לפי הוראות הטייקון, משלם המשכורת? אתמה?

מה חשב כבוד רוה״מ, כשהזמין וכשהקליט? קו ההגנה שמובילים מקורביו, בדיעבד ומחוסר ברירה.
נכון, הוא הקליט! אך בכוונת מכונן, בכדי להוכיח סו״ס, את טענותיו משכבר הימים נגד הטייקון נוני-מוזס ושיטותיו. מה שנקרא בעגה המשפטית, טענת חוסר ברירה מובהקת. השאלה זועקת ובוערת. למי טרח רוה״מ לחשוף את הקלטת? הוא רץ איתה ליועץ המשפטי לממשלה? לפרקליט המדינה? ליועץ המשפטי של משרד רוה״מ?

הקלטת נחשפה במקרה ע״י חוקרי משטרת ישראל שחקרו פרשיה אחרת, ללא קשר. כבוד רוה״מ ידע על חומר הנפץ שנמצא במגירות מסוימות, אך בחר להתעלם משיקוליו האישים, הברורים עד כאב. עד שהמשטרה לא עלתה על הקלטת המפלילה ״במקרה״, הוא גם לא טרח לעשות בה שימוש ולא בכדי. כיום, לאחר מעשה ובדיעבד, רוה״מ, עו״ד ומקורביו בוחרים בקו ההגנה היחיד שנשאר בידיהם.

הזיהום והחרפה למקצוע העיתונות, כפי שהתגלה ומשתקף בעיסקה המוצעת ע״י טייקון התקשורת נוני-מוזס, לא מצדיקים ומצילים את כבודו של רוה״מ, שהיה שותף לקנוניה שלא הבשילה. כיום ברור שרוה״מ לא חשפה לאור השמש וגילה את אזני האנשים האמונים על חוק וסדר במדינת ישראל בזמן הנכון והמתחייב.

אמת, באם יש בזה יסוד פלילי, והצדקה לכתב אישום ואולי השעיה, יקבע היועץ המשפטי לממשלה ואולי הבג״ץ באם זה יתגלגל לפתחו. שזה מצחין, מסריח ולא ראוי זה ברור.

הבעיה המרכזית אינה מוסריותו ואמינותו של כבוד רוה״מ. הבעיה הינה סדר יומו ובמה הינו ממלא את עיתותיו ושעות עבודתו, במה עיקר עיסוקו היומיומי? במדינה מוקפת אויבים כמו מדינת ישראל, מדינה עם שלל ומבחר בעיות. ביטחון אישי, כלכלי, בעיות מבית ומחוץ! ובמה עסוק כבוד רוה״מ?

רוה״מ שעומד בראש הפירמידה השלטונית, מכהן במקרה של בנימין נתניהו גם כשר חוץ, שר התקשורת ובוודאי פיספסתי עוד תיק או שניים. למרות שלל עיסוקיו ותפקידיו, רוה״מ עסוק חדשות לבקרים, בעניינים אישיים ומשפחתיים, חשדות לניקיון כפים, הסברים בדיעבד למעשים שנחשדים כפלילים ע״י אנשי ביתו ואשתו, תעדוף מקורבים ובחישה בלתי פוסקת בעניינים שהוא לא אמור לעסוק בהם. סיפורי גלידות ושמפניה, חשבונות וחישובים כיצד להעמיס את הוצאותיו על הקופה הציבורית, מתי הוא מספיק להתעסק בענייני המדינה?

מכך ורק מכך אנו אמורים להיות מודאגים! לא לישון בלילות. בהחלט יש לנו סיבה טובה להיות מודאגים. גם לברזל יש סף שבירה בלחץ מתמשך ובלתי סביל. רוה״מ אדם חזק. הוא כבר הוכיח זאת. השאלה עד מתי והאמנם?

ראש הממשלה נבחר על ידי העם שמודע לחשדות ועדיין אמר את דברו בקלפי. האם חייבים לחוקק חוק שלא מאפשר לחקור ראש ממשלה מכהן, חקירות לא מהותיות או כאלו שניתן לדחותם לאחר הקדנציה? המצב הנוכחי בלתי נסבל בעליל! כולם מודעים לכך. הגיע הזמן לשנות ולעשות מעשה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!