קול ברמה נשמע: בירושלים הספידו את הגר"מ שפירא זצ"ל • תיעוד
בתוך ימי השבעה לפטירתו של הגאון הרב משה שפירא זצ"ל, התקיימה עצרת בכולל האברכים שבראשותו עמד, בשכונת רמת שלמה בירושלים • תיעוד
- קובי הר צבי
- י"ג טבת התשע"ז
- 10 תגובות
עצרת זיכרון התקיימה הערב (רביעי) בירושלים לזכרו של הרב משה שפירא זצ"ל, שהלך לעולמו. העצרת התקיימה בכולל האברכים שבראשותו עמד בשכונת רמת שלמה בירושלים, בהשתתפות אברכי הכולל ותושבי השכונה.
ראשון המספידים היה הרב מיכאל בורנשטיין, אחד מתלמידיו המובהקים, ומחבר ספרי הקבלה 'בית שער' ו'משנת חסידים'. הרב בורנשטיין ספד לרבו הגדול בבכי תמרורים, וציין כי הגר"מ היה נותן יחס אישי לכל אחד ואחד. "בהלוויה הגיעו אלפים, וכל אחד אמר 'אני תלמיד שלו', וזו האמת. כל אחד הרגיש תלמיד של ר' משה".
"הרב'ה הסתתר. אין לי מה להגיד. בהקדמה לספרו 'אפיקי מים' הוא כתב: 'משחר נעוריי נתן ה' יתברך בליבי, להטות אוזני ולשמוע דברי חכמים. אין לי בעולמי אלא תשוקה להיות לפה למה שקיבלתי והבנתי ביוגעי וביגיע כפיי, מדברי רבותיי'. רבינו, לא ידע מקום קבורתו. אף משה רבינו לא ידע מקום קבורתו. לנו נשאר לבכות ולבקש שיבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים".
לאחריו הספידו תלמידו הרה"ג רבי אליהו סוסבסקי, ועמד על הרצון התמידי של הגר"מ זצ"ל לדעת עוד ועוד. "נפשי חמדה בצל ידיך", חמדה, זו תשוקה לדעת עוד יותר, ולהבין יותר לעומק. ולא רק זו, אלא תמיד דאג להנגיש ולהאהיב את התורה גם לעם שבשדות. הוא ידע גם את שפת הישיבות וגם את שפת העם, למרות המרחק האדיר שבין הדברים. הייתה לו את היכולת הנדירה לשלב בין שתי השפות".
את שורת המספידים חתם הגאון הגדול רבי שלמה פישר שליט"א ראש ישיבת איתרי: "הייתה לו אוזן קבת לכל אחד ואחד, ולכן גם דבריו נפלו על אוזניהם הקשובות של כולם. הוא היה מיוחד ביכולת לגרום לכל אחד להבין את הדברים לפי רמתו, ולפי המקום שממנו הוא בא. כל ההנהגות שלו הגיעו מהפנימיות וחס ושלום לא מהחיצוניות. אף פעם לא עשה את הדברים מתוך הרגל וכוח ההמשכיות כ'מצוות אנשים מלומדה', אלא הכל בכוח הדעת, הכל בהבנה אמיתית של הדברים לעומקם. ואת התכונה הזו הוא הנחיל בשומעיו, בתוך מעטפת של אהבה גדולה".
עצרת הזיכרון נחתמה בתפילת "א-ל מלא רחמים", כשלאחריה התקיימה במקום תפילת 'מעריב'.
ההספד הערב בירושלים. צילום: קובי הר צבי
ראשון המספידים היה הרב מיכאל בורנשטיין, אחד מתלמידיו המובהקים, ומחבר ספרי הקבלה 'בית שער' ו'משנת חסידים'. הרב בורנשטיין ספד לרבו הגדול בבכי תמרורים, וציין כי הגר"מ היה נותן יחס אישי לכל אחד ואחד. "בהלוויה הגיעו אלפים, וכל אחד אמר 'אני תלמיד שלו', וזו האמת. כל אחד הרגיש תלמיד של ר' משה".
"הרב'ה הסתתר. אין לי מה להגיד. בהקדמה לספרו 'אפיקי מים' הוא כתב: 'משחר נעוריי נתן ה' יתברך בליבי, להטות אוזני ולשמוע דברי חכמים. אין לי בעולמי אלא תשוקה להיות לפה למה שקיבלתי והבנתי ביוגעי וביגיע כפיי, מדברי רבותיי'. רבינו, לא ידע מקום קבורתו. אף משה רבינו לא ידע מקום קבורתו. לנו נשאר לבכות ולבקש שיבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים".
לאחריו הספידו תלמידו הרה"ג רבי אליהו סוסבסקי, ועמד על הרצון התמידי של הגר"מ זצ"ל לדעת עוד ועוד. "נפשי חמדה בצל ידיך", חמדה, זו תשוקה לדעת עוד יותר, ולהבין יותר לעומק. ולא רק זו, אלא תמיד דאג להנגיש ולהאהיב את התורה גם לעם שבשדות. הוא ידע גם את שפת הישיבות וגם את שפת העם, למרות המרחק האדיר שבין הדברים. הייתה לו את היכולת הנדירה לשלב בין שתי השפות".
את שורת המספידים חתם הגאון הגדול רבי שלמה פישר שליט"א ראש ישיבת איתרי: "הייתה לו אוזן קבת לכל אחד ואחד, ולכן גם דבריו נפלו על אוזניהם הקשובות של כולם. הוא היה מיוחד ביכולת לגרום לכל אחד להבין את הדברים לפי רמתו, ולפי המקום שממנו הוא בא. כל ההנהגות שלו הגיעו מהפנימיות וחס ושלום לא מהחיצוניות. אף פעם לא עשה את הדברים מתוך הרגל וכוח ההמשכיות כ'מצוות אנשים מלומדה', אלא הכל בכוח הדעת, הכל בהבנה אמיתית של הדברים לעומקם. ואת התכונה הזו הוא הנחיל בשומעיו, בתוך מעטפת של אהבה גדולה".
עצרת הזיכרון נחתמה בתפילת "א-ל מלא רחמים", כשלאחריה התקיימה במקום תפילת 'מעריב'.
הספד זכרון - הרב משה שפירא זצל
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות