פחות סבבי גיוס, יותר הון: סטארט-אפים ישראלים גייסו 4.8 מיליארד דולר ב-2016

2016 הסתיימה כעוד שנת שיא בהיי־טק הישראלי. הסטארט-אפים הישראליים גייסו 4.8 מיליארד דולר - הסכום השנתי הגבוה ביותר שנרשם עד כה, ועלייה של 11% לעומת השיא הקודם שנקבע ב–2015. כך עולה מדו"ח שפירסמו אתמול חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין זיסמן־אהרוני־גייר ושות' (ZAG).

הנתונים בדו"ח מצביעים על ירידה במספר העסקות בתעשייה, לצד עלייה בסכום הגיוס הממוצע לסבב. ב–2016 נרשמו 659 עסקות, לעומת 706 בשנה קודמת. גובה הגיוס הממוצע, שמטפס בעקביות בחמש השנים האחרונות, היה 7.2 מיליון דולר — גבוה ב–19% מהממוצע החמש־שנתי, 5.1 מיליון דולר. המגזר הטכנולוגי שמשך את מרבית הגיוסים הוא חברות התוכנה, עם 34% מסך ההון שגויס.

חלקן היחסי של הקרנות הישראליות בסבבים ירד בשנה החולפת ל–13%, השיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון — ואולם סך ההשקעות שביצעו גדל. הקרנות הישראליות השקיעו 634 מיליון דולר ב–2016, עלייה קלה בהשוואה ל–527 מיליון דולר ב–2015.

השנה האחרונה הולידה כמה חדי קרן חדשים בישראל — חברות שהגיעו לרף שווי של מיליארד דולר, כמו למשל חברת הסייבר הישראלית פורסקאוט (ForeScout), שגייסה 76 מיליון דולר. לפי הודעה שפירסמה החברה, המפתחת פתרונות אבטחה למוצרי IoT (אינטרנט של הדברים), הערכת השווי שלה גדלה פי שלושה תוך 18 חודשים, והיא השלימה את 2015 עם הכנסות של 125 מיליון דולר.

גם חברת קומפאס (Compass) של אורי אלון, הבעלים של קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים, הודיעה באוגוסט האחרון על השלמת גיוס של 75 מיליון דולר, שמעניק לחברה שווי של יותר ממיליארד דולר. זה היה סבב הגיוס החמישי של החברה, שפיתחה פלטפורמה המפגישה בין מחפשי דירות למומחים בתחום הנדל"ן, ומאפשרת למשתמשים ולסוכני נדל"ן לקבל החלטות באמצעות מידע על מגמות — לפי אזורים, תמחור ותנודות השוק בזמן אמת.

חברת גט (לשעבר גט טקסי), שחתומה על סבב גיוס ההון הגבוה ביותר ב–2016, הצטרפה במאי למועדון המיליארד לאחר שגייסה 300 מיליון דולר מפולקסווגן. גט פועלת בזירה צפופה ותחרותית של חברות טכנולוגיה בתחום שירותי הנסיעות ושיתוף הנסיעות. בשנים האחרונות מרחיבות יצרניות הרכב בעולם את פעילותן בתחום, בין היתר באמצעות השקעות בתחום, כפי שביצעה פולקסווגן.

עלייה במספר העסקות הגדולות

דו"חות הסיכום הראשונים של 2016, שפורסמו החודש, הציגו תמונה קודרת מעט על התעשייה הישראלית. דו"ח האקזיטים של PwC הציג ירידה של כ–50% בסכום האקזיטים של 2016. העסקה הגדולה ביותר השנה היתה רכישת ראבלו (Ravello) על ידי חברת אורקל. הגודל הממוצע של עשר העסקות הגדולות ב–2016 היה 275 מיליון דולר, ולא נרשמו עסקות איקוניות כמו מכירת ווייז לגוגל במיליארד דולר ב–2013. בנוסף, אם בשנים הקודמות היו הנפקות גדולות כמו של מובילאיי, סייבר ארק, וויקס או סולאראדג', השנה לא היתה אפילו IPO (הנפקה ראשונית) אחת של חברות ישראליות בוול סטריט. זאת, כחלק ממגמה של ירידה במספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה בעולם.

ואולם הנתונים בדו"ח גיוסי ההון של IVC מלמדים במידה רבה על התבגרות התעשייה. אחת המגמות הבולטות ב–2016 היתה העלייה במספר סבבי גיוס ההון הגדולים, והיא גם משתקפת בדו"ח. החברות הישראליות מייצרות יותר ערך ופעילות עסקית משמעותית וזקוקות לסבבי גיוס שמשקפים להם הערכת שווי גבוהה, כדי לתמוך בהמשך הצמיחה שלהן — בין אם במאמצי שיווק, מכירות, או רכישת חברות. המשמעות היא שקיימת שכבה של חברות שצומחות ומייצרות עסקים משמעותיים ומקומות עבודה, ולא נמכרות בעודן צעירות.

76 עסקות היו גדולות מ–20 מיליון דולר והיו 56% מההון שגויס — 2.7 מיליארד דולר. זוהי עלייה משמעותית במספר העסקות הגדולות — 21% יותר עסקות בהשוואה ל–2015, וכמעט פי שניים בהשוואה ל–2014, שכבר אז התחילה המגמה של סבבי הגיוס הגדולים. מגמה זו באה יחד עם תופעה נוספת — עלייה בקרנות הון סיכון שמתמקדות בהשקעה בחברות בוגרות שמגייסות וגייסו הון בתקופה האחרונה.

דודו גוסרסקי, שותף בקרן לייטספיד, סבור כי החברות צריכות להיערך להאטה: "בשנה האחרונה השוק בישראל מתנהל אחרת מארה"ב. הסטארט־אפים ממשיכים לגייס סכומי הון משמעותיים ושוויים עולים. המשבר הכלכלי העולמי ב–2008 אמנם כמעט לא הורגש בתעשייה המקומית, אבל ההיי־טק המקומי אינו חסין מפני האטה. להערכתי, הירידה בהנפקות ובכמות האקזיטים תגרום לכך שבשנה הקרובה יהיה קשה יותר לגייס כסף, ובמקרים מסוימים נראה גם חברות שמגייסות בשוויים נמוכים יותר".

"הצניחה בסבבי B - תופעה מדאיגה"

לפי הדו"ח, קיימת ירידה משמעותית במספר סבבי B. בעוד מספר הסבבים המוקדמים - סבבי סיד ו-A - עלה במעט בהשוואה לשנה קודמת (5%), מספר סבבי B צנח ב–30%, ומספר הסבבים המתקדמים ירד ב–11%. גם חלקם היחסי של סבבי B בסך ההון שגויס ירד - מ-25% (1.07 מיליארד דולר) ב-2015, ל-16% בלבד (743 מיליון דולר) ב-2016.

"אנחנו מכנים את התופעה 'B Crunch', וזו עשויה להיות מגמה מדאיגה", אומר קובי שימנה, מנכ"ל IVC. "הסבבים האלה מהווים את משפך ההון סיכון הישראלי, מכיוון שרוב ההון שאנחנו רואים מגיע מסבבים מאוחרים יותר. אם לא יהיו חברות בשלות להשקעות בסבבים מתקדמים, עלולות להתעורר בעיות רציניות בהמשך". עם זאת, ייתכן כי מדובר באנומליה בנתוני 2016, ועוד מוקדם לקבוע כי אכן קיימת מגמה כזאת.

הסקטור הטכנולוגי שמשך את רוב הגיוסים הוא חברות התוכנה, שהיו 34% מסך ההון שגויס. בסקטור מדעי החיים חלה ירידה של 14% בגיוסי ההון, אך ב–ZAG סבורים כי אפשר להיות אופטימיים לגבי ההמשך. "יש עלייה מתמדת בהתעניינות גורמים סינים, ובנוסף קיים צפי לחזרתם של משקיעים מארה"ב ומאירופה להשקעות בתחום מדעי החיים בישראל. גם מינויו של דונלד טראמפ לנשיא בארה"ב עשויה לתרום לענף — שכן ככל הידוע, הוא אינו צפוי להגביר את הפיקוח על מחירי תרופות ושירותי רפואה כפי שהתחייבה יריבתו, הילארי קלינטון", כותב בדו"ח עו"ד שמוליק זיסמן, השותף המנהל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!