לא על המפה: איך מחזירים את הקרוזים לישראל?

ענף הקרוזים העולמי חווה פריחה בשנים האחרונות, אבל ישראל אינה נהנית מכך - אף שהיא שוכנת לחופי הים התיכון. מתחילת 2016, עד סוף נובמבר, הגיעו לישראל על סיפונן של אוניות נופש כ–70 אלף תיירים שבילו בשיט חופים (קרוז) בים התיכון — ירידה חדה של 20% לעומת 2015 וצניחה של כ–70% בהשוואה ל–2013, לפני מבצע צוק איתן.

מאז המבצע הממושך בעזה, חלה ירידה ניכרת במספר המבקרים שנכנסו דרך הים ובעגינות ספינות נוסעים בנמל אשדוד. בנמל חיפה התנועה יציבה יותר, אם כי גם שם מתגעגעים לימים שלפני צוק איתן וההפיכה במצרים.

בהנהלת נמל אשדוד מעריכים כי ב–2016 יעגנו בנמל הדרומי 13 אוניות קרוז בלבד, לעומת כ–210 אוניות ב–2010. בהתאם, מספר המבקרים צנח, והוא יסתכם השנה, להערכת הנמל, ב–15 אלף — פחות ממחצית ממספרם ב–2015. בנמל חיפה הנתונים מעודדים יותר, או מייאשים פחות, אם כי גם שם מעריכים שהשנה יגיעו באוניות קרוז 61 אלף מבקרים — ירידה של כ–14% לעומת 2015.

מצבו הטוב של נמל חיפה ביחס לנמל אשדוד נובע משתי סיבות עיקריות. הראשונה, והמהותית יותר, היא הקרבה של נמל אשדוד לעזה — על כל המשתמע מכך, במיוחד מאז מבצע צוק איתן, וההימנעות הכמעט מוחלטת של אוניות הנופש מעגינה בנמלי מצרים עקב המצב ביטחוני. הסיבה השנייה היא היכולות המשופרות שמציע נמל חיפה, המוכר יותר בעולם גם בשל היותו יעד מועדף לאוניות משא.

אוניית שיט אחת יכולה להביא כ–2,000 מבקרים ואנשי צוות, ואף יותר. לפי נתוני משרד התיירות, כל תייר שנכנס לישראל בספינה מוציא כ–220 יורו ביום (לא כולל לינה). אפילו בעגינה לשעות ספורות בחופי ישראל, המבקרים משתמשים בשירותים מקומיים רבים, ובהם הדרכות, הסעות, כניסה לאתרים, מסעדות ומזכרות.

רבים מהמבקרים שמגיעים לישראל בהפלגות הם נוצרים המעוניינים להגיע לאתרים הדתיים בנצרת, בית לחם וירושלים, ולכן בחלק מהמקרים, בעיקר בספינות שעוגנות בחיפה, השהות בישראל נמשכת יומיים. משרד התיירות שואף להשאיר את המבקרים ללון בבתי המלון בישראל, כדי להגדיל את ההכנסות. לא מעט מבקרים מתעניינים גם בתל אביב, בים המלח ובגליל.

הרגישות הביטחונית של ענף הקרוזים והתלות שלו ביחסים בין מדינות שכנות, גבוהות משמעותית מאשר בענפים אחרים. "המצב הגיאופוליטי באזור אינו פשוט. כמעט תמיד אצלנו או אצל אחת משכנותינו המצב הביטחוני רגיש, ואז גם הביקושים נמוכים", אומר גיל רובין, מנהל פיתוח עסקי ומתמחה בענף הקרוזים באופיר טורס. "עם זאת, כל העולם רגיש לעניינים ביטחוניים, ומשרד התיירות צריך ליצור את הביקושים אצל התיירים שמפליגים מאירופה. אין לי ספק שאם היה שיווק אינטנסיבי, ישראל היתה נהפכת לאטרקטיבית — דווקא בגלל הקרבה לאירופה והביקור במקומות הקדושים".

זוהר רום, דובר ומנהל ענף הקרוזים בנמל חיפה, מסביר כי היענות של ספינות לעגון בנמלי ישראל תלויה בשיתופי הפעולה שתיצור ישראל עם שכנותיה. "השילוב של האתרים הקדושים לנצרות בישראל עם הפירמידות של מצרים הוא שילוב מנצח לתייר — אבל אזהרות המסע למצרים מונעות מתיירים להגיע לאזורים האלה, שבחלק מהמקרים חברות הביטוח גם לא מוכנות לכסות", הוא מסביר.

"מכיוון שמצרים וטורקיה בעייתיות כיום, אנחנו צריכים ומנסים לפעול עם קפריסין. אפשר לשכנע את חברות הספנות להגיע מיוון או למתג את ישראל כנקודת מעבר עבור האוניות שמפליגות מאירופה לדובאי — שיעברו כאן בדרך לתעלת סואץ", אומר רום.

"94% מהקרוזים בעולם מרוכזים בידי שלוש חברות ענק — קרניבל, רויאל קריביאן ונורוויג'ין — המפעילות את כל המותגים הקטנים. במלים אחרות, 40 אנשים קובעים לאן יפליגו הקרוזים בעולם. אם יצליחו להגיע אליהם ולהשפיע עליהם — יגיעו לכאן אוניות הקרוז", מוסיף רום.

נראה כי כל עוד מצרים לא שקטה, ענף הקרוזים בישראל יתקשה להשתקם ולתפוס בחזרה מקום של כבוד במפת הקרוזים של האזור, אבל גם בתנאים הנוכחיים ישראל עוד לא קרובה למיצוי הפוטנציאל התיירותי שלה בתחום זה. "בנמל חיפה אנחנו מרגישים רוח גבית חזקה משר התיירות וממנכ"ל המשרד ברמת העניין שהם מגלים בענף, ויש לנו סיבה להאמין שנראה את הצמיחה בענף עם ההשקעה המתאימה", אומר רום.

השקט חזר — אבל התיירים עדיין לא

בנמל אשדוד מסבירים כי התאוששות ענף הקרוזים היא תהליך שנמשך שנים, שכן חברות השיט הגדולות מארגנות את השיוטים כשנתיים מראש. כדי לזרז מעט את ההתאוששות, הנהלת הנמל פנתה לשר התיירות, יריב לוין, כדי שיעלה לראש סדר העדיפויות את הטיפול בתיירות הימית.

מנכ"ל חברת נמל אשדוד, יצחק בלומנטל, מעיד כי במשרד התיירות אמנם מגלים עניין בענף — שעדיין אינו מתורגם לפעולה ממשית בשטח. "מאז 2014 שורר פה שקט ביטחוני שאיננו מצליחים לתרגם לתנועה גוברת, איננו מצליחים למשוך אלינו את החברות והסוכנים שיביאו את האוניות שאנחנו מייחלים להן. במארס יתקיים במיאמי כנס בינלאומי של חברות שיט המפעילות קרוזים, לצד נציגי נמלים שמעוניינים למשוך אליהם ספינות. לישראל אין ייצוג בכנס והיינו רוצים שיהיה כזה".

הנהלת נמל אשדוד אירחה לפני כשבועיים את שר התיירות, והעלתה בפניו את הבעיה של הירידה במספר המבקרים, וביקשה ממנו לפעול לשיפור המצב. "נמל אשדוד השקיע בהקמת אולם נוסעים, שאמור לשרת את התיירות הנכנסת — לרבות דיוטי פרי והליכי שחרור ובידוק ביטחוני מהירים לתיירים הנכנסים, כדי למשוך לישראל תיירים ולאפשר גישה קלה לביקור קצרים", מספר בלומנטל.

ממשרד התיירות נמסר כי "השר פועל לקדם יוזמות בתחום השיט ותיירות הקרוזים. נציגי המשרד ביקרו בנמלי חיפה ואשדוד, והשאיפה היא להביא תיירים ללון לפחות לילה אחד בישראל — ובכך להגדיל את ההכנסות מהם. נציגי המשרד נפגשו עם נציגי חברות שיט, כדי לקדם שיתופי פעולה, ונשקלת אפשרות לשלוח נציגים לכנס הקרוזים הבינלאומי".

הישראלים מעדיפים לטוס לרומא ולצאת לקרוז באירופה

ענף הקרוזים הוא נישה תיירותית הנהנית מצמיחה עולמית. לפי הערכות, ב–2015 שטו בקרוזים ברחבי העולם כ–24 מיליון נוסעים, לעומת 17.8 מיליון ב–2009 — עלייה של כ–35%. אזור אגן הים התיכון ריכז כ–19% מהמפליגים השנה, בהשוואה ל–30% בשנה ששטו באזור האיים הקריביים.

הישראלים הם חלק ממגמת הצמיחה העולמית. לפי הערכות של חברות התיירות והשיט, רק בשנה האחרונה חל גידול של כ–20% בהזמנות של ישראלים לקרוזים, המצטרף לעלייה שנתית של 10%–20% בחמש השנים האחרונות. מדובר בסדרי גודל של עשרות אלפי נוסעים ישראלים, לעומת אלפים בודדים לפני עשור.

ירידה במחירים והוספת יעדים מאפשרות לצאת לחופשות קצרות בלי צורך בטיסות. בנוסף, אוניות הקרוז מוכוונות לחוויה משפחתית ומציעות פעילויות לילדים, חוגים ומזנוני אוכל. גם כניסתן של חברות תעופה, ובהן אל על, לענף השיט בחודשים האחרונים — עם הצעות של חבילות שיט הכוללות טיסה — מעידה על הפוטנציאל העסקי בתחום.

"הקרוז מנקז אליו בטן גב, ביקור באירופה, יעדים חדשים ופנייה לסוגי קהל מגוונים. בנוסף, המחיר משתלם דווקא למשפחות, מפני שניתן מענה מלא לצרכים שלהן", אומרת טלי נוי, מנהלת מחלקת שיט ב-MSC קרוז ישראל. "ניתן להזמין חופשה של שבעה לילות במסלול באירופה ב–3,500 דולר לשבוע לזוג עם ילדים, לא כולל טיסות".

המסלולים הכי פופולריים בקרב הישראלים הם אלה המפליגים מברצלונה או מרומא ליעדים מרכזיים במערב הים התיכון, ועוגנים בנמלי צרפת, איטליה וספרד. חבילות לשבעה לילות מוצעות במיר המתחיל ב–1,100 דולר לאדם, לא כולל טיסה והעברות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!