איך מאיר שפיגלר הגיע לנהל 98 מיליארד שקל?

כהונתו של מאיר שפיגלר כמנכ"ל קרן קיימת לישראל (קק"ל) צפויה לעורר יותר עניין ציבורי לאחר סיומה מאשר במהלכה. יש לכך שתי סיבות עיקריות. האחת, מבקר המדינה צפוי לפרסם בשבועות הקרובים דו"ח על התנהלות קק"ל בתקופת שפיגלר, וככל הידוע יהיה זה דו"ח ביקורתי במיוחד. השנייה, התפקיד הבא של שפיגלר, לאחר פרישתו מניהול קק"ל, חשוב פי כמה מזה של ניהול קק"ל. למעשה, מדובר באחד מחמשת תפקידי הניהול החשובים ביותר בממשלת ישראל: שפיגלר צפוי להתמנות למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי, כדאי לחדד, הוא אחד משני המוסדות הממשלתיים הגדולים ביותר בישראל. הוא משלם קצבאות בסך של יותר מ-60 מיליארד שקל בשנה. יחד עם ניהול קרנות ביטוח ותשלום שכר - ההוצאות שלו הגיעו ב-2015 ל–98 מיליארד שקל. פרט לבנק ישראל, אין אף גוף אחר במדינת ישראל שמנהל תקציב בהיקף שאפילו מתקרב לכך.

החריג הוא שאת התקציב העצום הזה מנהל המנכ"ל כמעט לבדו, אפילו בלי דירקטוריון שמפקח עליו. מנכ"ל הביטוח הלאומי כפוף לשר הרווחה, אבל הכפיפות עמומה ובלתי-מוגדרת - לא תראו את הביטוח הלאומי בתוכנית העבודה של משרד הרווחה, או בתקציב שלו.

מעל למנכ"ל הביטוח הלאומי קיימת אמנם מועצת הביטוח הלאומי, אבל זהו גוף ציבורי, שמורכב מעשרות נציגי מגזרים שונים במשק המייצגים את האינטרס של המגזר שלהם (ההסתדרות, מעסיקים, ארגוני העצמאים, תנועת המושבים ועוד), ושעיקר הסמכויות שלו הן בהמלצות לשר ולא בסמכויות פיקוח משמעותיות על המנכ"ל. המועצה אמנם מאשרת את תקציב המוסד לביטוח לאומי ואת כל הצעות החוק שלו, אבל מדובר באישורים שהם בעיקרם פורמליים.

בכל מקרה, ברור שהמועצה אינה גוף פיקוח אפקטיבי, והיא גם אינה מתיימרת להיות כזה. על כך צריך להוסיף שהביטוח הלאומי הוא גוף שעצמאותו מעוגנת בחוק, גוף סטטוטורי, דבר שמעניק להנהלה ולמנכ"ל סמכויות רחבות מאלה שיש לכל מנכ"ל של משרד ממשלתי.

כמובן, ההיקף הכספי הוא רק תחילת העוצמה של הביטוח הלאומי, שמחזיק תחת ענפיו את עיקר מדיניות הרווחה של מדינת ישראל. המוסד מעסיק 4,000 עובדים, מקיים 270 אלף ועדות רפואיות בשנה, ומשלם קצבאות למיליוני אנשים - המוסד לביטוח לאומי מקושר אל חשבון הבנק של כמעט כל אזרח. היקף פניות הציבור שעוברות דרכו מדי שנה מסתכם בעשרות מיליוני פניות. ככל הנראה, אין אף מוסד במדינת ישראל שהקשר שלו עם הציבור רב כל כך ומשמעותי כל כך, גם ברמת הפרט וגם ברמת הניהול הכלכלי של המדינה כולה.

ומי הולך לנהל את זה? מאיר שפיגלר האנונימי. שפיגלר, כאמור, סיים זה עתה כהונה שנויה במחלוקת בקק"ל, וצריך להמתין לדו"ח מבקר המדינה כדי להבין עד כמה עלו במהלכה בעיות מהותיות, אם בכלל. קודם לכן כיהן כסמנכ"ל בדואר, ובעבר כמנכ"ל משרד הדתות.

שפיגלר מוכר בהיותו פעיל בולט בליכוד. בעברו היה גם חבר מרכז, והוא נתפש כמקורב פוליטית גם לשר האוצר משה כחלון וגם לשר הרווחה חיים כץ. בכל מקרה, שפיגלר נבחר לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי לאחר שעבר ועדת איתור. ועדת האיתור הובלה על ידי מנכ"ל משרד הרווחה, אליעזר יבלון, ובעקבות מותו של יבלון לפני כחודש תפס את הובלת הוועדה פרופ' רוני גמזו, עד לאחרונה מנכ"ל משרד הבריאות וכיום מנכ"ל בית החולים איכילוב בתל אביב.

תנאי הסף להגשת מועמדות לוועדת האיתור היו ניסיון ניהולי בכיר במגזר הציבורי, השכלה אקדמית רלוונטית, וכן "רצוי ידע והבנה בביטחון סוציאלי ושירותים חברתיים".

לשפיגלר, כאמור, יש ניסיון בניהולי ציבורי - הוא ניהל את קק"ל ובעבר גם את משרד הדתות - אבל אין ספק שמדובר בניסיון ניהולי שאינו רלוונטי לתחום הנידון של ניהול הביטוח הלאומי. בנוסף, אין מחלוקת שלשפיגלר אין ידע או ניסיון בתחומים של ביטחון סוציאלי ושירותים חברתיים. בכך שפיגלר חריג בולט בהשוואה לקודמיו בתפקיד - המנכ"ל היוצא פרופ' שלמה מור־יוסף, רופא שהיה מנכ"ל בית החולים הדסה, אסתר דומיניסיני, שהיתה מנכ"לית שירות התעסוקה, או יגאל בן שלום, שהיה מנכ"ל משרד הרווחה.

אפשר לחלוק על מידת ההצלחה בתפקיד של מנכ"לי הביטוח הלאומי לדורותיהם, אבל כולם נבחרו על סמך היותם מנהלים בולטים, בעלי רקורד של עשייה ציבורית וידע מוקדם בתחום הרלוונטי של מערכות בריאות ומערכות רווחה. לשפיגלר, לעומת זאת, אין יוקרה ציבורית, הוא דמות אנונימית שאיש לא הכיר לפני הסערה שפרצה סביב דו"ח הביקורת הצפוי של מבקר המדינה בנוגע לקק"ל, והוא כמובן נטול ידע מקצועי רלוונטי בתחומי העיסוק של הביטוח הלאומי.

אז איך הוא נבחר בוועדת האיתור? התשובה היא שפשוט לא היו מועמדים אחרים. למרות התפקיד הרם ובעל המשמעות המשקית האדירה של ניהול המוסד לביטוח לאומי, הוגשו בסך הכל 20 מועמדויות לוועדת האיתור, ואף לא אחד מהמועמדים היה בעל שיעור קומה.השמות הבולטים שפורסמו היו אלה של מיכל צוק, האחראית על תחום התעסוקה במשרד הרווחה, ושל לבנת פורן, המפורסמת בזכות ניהולה של חברה המסייעת למבקשי קצבאות למצות את זכויותיהם בביטוח הלאומי. פורן נתפשת כסדין אדום בפעילות העסקית שלה, המאתגרת את הביטוח הלאומי.

בהיעדר מועמדים בעלי שיעור קומה, נאלצה ועדת האיתור להעלות שלושה מועמדים סופיים לא בולטים, ושפיגלר בתוכם. איש לא הופתע כאשר השר כץ בחר בשפיגלר מקרב השלושה.

השאלה המציקה היא אם העובדה ששר הרווחה הוא כץ, הידוע במעורבות הפוליטית העמוקה שלו בליכוד ובקשריו עם שפיגלר, גרמה למיעוט המועמדים — כאשר מועמדים בעלי שם החליטו לא להתבזות בשל החשש כי ועדת האיתור היא "משחק מכור". לא ברור אם החשש מפני "משחק מכור" היה מבוסס, אבל נראה כי כץ נתפש כמי שנמצא על אותה משבצת כמו בנימין נתניהו - שני מנהיגים פוליטיים שרבים מעדיפים לא לעבוד אתם, ולכן הם מתקשים לאייש גם משרות נחשקות ביותר.

כך קרה שאחד מחמשת תפקידי הניהול החשובים ביותר במגזר הציבורי בישראל סבל מחוסר בולט של מועמדים, ובסופו של דבר נבחר לתפקיד מועמד שכישוריו אינם הולמים את התפקיד, ושהזיהוי הפוליטי שלו גם יוצר תחושה מאוד לא נוחה בנוגע להעדפת שיקולים פוליטיים על פני שיקולים מקצועיים במינוי. ככה לא בונים מערכת סוציאלית לאומית.

מאיר שפיגלר מסר בתגובה: "נתוני המקצועיים עמדו במלוא תנאי הסף שנדרשו לשם הגשת מועמדות למשרת מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ואף מעבר לכך. במסגרת חלק מהתפקידים שבהם נשאתי התמודדתי גם עם סוגיות בנושאי ביטחון סוציאלי ושירותים חברתיים, לעניין זה טיפול בעובדי וגמלאי המועצות הדתיות, חברת דואר ישראל וקק"ל, ובמהלך תקופת כהונתי כממונה על יחידת הסמך לעובדים זרים בתחומי הסיעוד.

"כהונתי כמנכ"ל קק"ל היתה מקצועית וניהולית ללא רבב. אני מכיר כמעט את כל שרי הממשלה וחלק ניכר מחברי הכנסת. היכרותי עם השר כץ החלה לפני כמה שנים, כשהיה יו"ר ועדת העבודה והרווחה בכנסת. אין לי זיקה אישית אל השר או קשרים פוליטיים וחברתיים אתו. עד 2001 הייתי חבר מרכז תנועת הליכוד, ומאז אני רק חבר התנועה. במסמכי הגשת המועמדות ניתן גילוי נאות לכל השאלות שהיו בהם, לרבות אלה הנוגעות לשר כץ".

שר הרווחה, חיים כץ, מסר בתגובה כי "ועדת האיתור, בראשות פרופ' רוני גמזו, וועדת המינויים של הביטוח הלאומי מצאה את שפיגלר ראוי לתפקיד. לתפקיד הוגשו עשרות מועמדויות, כך שלא היה מחסור במועמדים. בתקופת כהונתו של השר כץ כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת התקיימו ממשקי עבודה מול שפיגלר, שכיהן כמנכ"ל בכיר בשירות הציבורי. המינויים של השר כץ נבעו משיקולים מקצועיים בלבד".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!