לחגוג כמו פוטין: איך הביסה הבורסה הרוסית את וול סטריט 1:5

ינואר ופברואר הם לא חודשים נוחים במיוחד עבור מי ששוהה במוסקבה. הטמפרטורות בבירה הרוסית נוטות לרדת לרמה של מינוס 4 מעלות בשעות היום ולמינוס 10 מעלות בלילה. ינואר ותחילת פברואר 2016 היו עוד פחות נוחים מהרגיל לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אף שסביר להניח כי עובדי הקרמלין הקפידו לווסת את הטמפרטורה באולמות המפוארים שבהם ישב בפגישות העבודה שלו.

ב–11 בפברואר 2016 נגע מחירה של חבית נפט בשוקי הסחורות בעולם בשפל שכמוהו לא היה מאז 2004 — 26 דולר לחבית. ברקע הצניחה עמדו חשש מהאטת הצמיחה בסין, מאבקי כוח בין ארה"ב לסעודיה ומדינות אופ"ק והרבה ספקולציות פיננסיות.

למנהיגי סעודיה וארה"ב היה הרבה מה להפסיד מהנפט הזול, אם כי גם מה להרוויח, ונשיא רוסיה עקב בדאגה אחר המתרחש. פני הפוקר המפורסמים של פוטין מסרבים לרוב להסגיר דבר על תחושותיו, אבל מותר להניח שהוא היה עצבני.

הכלכלה הרוסית היתה גם כך במצב לא מזהיר בתחילת השנה. ב–2014 התמ"ג הרוסי כמעט לא צמח וב–2015 הוא התכווץ בכמעט 4%. הצניחה במחיר הנפט — של כ–75% בשנה וחצי - והירידות במחירי הסחורות פגעו קשות במדינה, שמשאבי הטבע שלה אחראיים לחלק ניכר מהפעילות הכלכלית והיצוא שלה.

ההתאוששות המהירה של מחיר הנפט, שטיפס מאז ב–106% ל–54 דולר לחבית, סייעה גם לרובל הרוסי להתאושש, והוא טיפס ב–36% מנקודת השפל של ינואר, תוך התחזקות שנתית של 20%. זוהי אחת הסיבות העיקריות לכך שכלכלת רוסיה מסיימת את 2016 במקום אחר, אבל היא ממש לא הסיבה היחידה.

כשפוטין מתבונן בשלל האירועים הפוליטיים שהתרחשו מאז, שלחלקם הוא תרם בעצמו — כמו ההתאוששות של בשאר אל־אסד במלחמה בסוריה, הזכייה של דונלד טראמפ בארה"ב, היחלשות האיחוד האירופי — הוא יכול להיות מרוצה מאוד.

בצד הכלכלי, אם פוטין בוחן בימים אלה את הביצועים של שוק המניות המקומי ושל הרובל, הוא יכול לראות שגם הם פועלים לטובתו. שוק המניות הרוסי טיפס ב–30% מתחילת 2016. התחזקות הרובל מול הדולר גורמת לכך שהתשואה הדולרית השנתית של הבורסה במוסקבה, שמגולמת במדד RTS, היא 50% — יותר משל כל מדד מוביל בבורסות הגדולות במערב.

קרן המטבע הבינלאומית חוזה שרוסיה אמנם תסיים את 2016 בצמיחה שלילית של 0.6% בתמ"ג, אך התחזית שלה ל–2017 היא לצמיחה חיובית של 1%, והתחזית ל–2018–2020 היא לצמיחה בקצב שנתי של 1.5%. הריבית של הבנק המרכזי של רוסיה היא עדיין 10%, אך היא היתה גבוהה בהרבה בסוף 2014. אם פוטין היה מפגין רגשות כלפי חוץ, סביר להניח שהוא היה מסתובב מחויך בימים אלה.

מבחינת המשקיעים, הסיפור הרוסי מורכב. במבט קצת יותר ארוך טווח, הבורסה הרוסית היא לא מציאה גדולה. הזינוק של השנה האחרונה במדד RTS חל לאחר שנתיים שבהן הוא איבד במצטבר כ–45% משוויו. בסיכום חמש השנים האחרונות, הבורסה הרוסית איבדה 18% במונחים דולריים, ובעשור האחרון היא מחקה למשקיעים יותר מ–36% מכספם.

מי ששוקלים כיום אם להשקיע במניות רוסיות מוצאים עצמם בוחנים עוד השפעות ייחודיות מלבד שיעורי התשואה. מעל הכל, הכלכלה והפוליטיקה ברוסיה כרוכות זו בזו באופן שחורג מהמקובל במדינות המערב ושנושא בחובו הזדמנות — אבל גם בעיות רבות.

חששות המשקיעים באים לידי ביטוי במכפיל הרווח (שווי השוק של החברות חלקי הרווח השנתי שלהן) הממוצע של מדד RTS, שנותר נמוך יחסית — 11 בלבד — גם לאחר הטיפוס המרשים של המדד ב–2016. לשם השוואה, מכפיל הרווח הממוצע במדד ת"א 100 הוא 17; במדד דאקס הגרמני מדובר ב–18; ובמדד S&P 500 האמריקאי המכפיל הוא 21.

רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם במונחי שטח ריבוני. היא משתרעת על פני יותר מ–17 מיליון קמ"ר שפרושים על פני שתי יבשות ו–11 אזורי זמן. ואולם על השטח העצום הזה חיים פחות מ–145 מיליון איש — מעט יותר מעשירית מאוכלוסיית סין או הודו, והרבה פחות ממחצית מאוכלוסיית ארה"ב.

לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, רוסיה מסיימת את 2016 ככלכלה ה–12 בגודלה בעולם, עם תמ"ג כ–1.3 טריליון דולר. במונחי תמ"ג שנתי לנפש, רוסיה נמצאת במקום 48 בעולם, עם כ–26 אלף דולר בשנה (לשם השוואה, בישראל הוא גבוה מ–30 אלף דולר).

המעבר לדמוקרטיה נגמר בשחיתות מעיקה

בשלהי שנות ה–80 וראשית שנות ה–90 התפרקה בריה"מ, ונראה היה שרוסיה פותחת את שעריה למערב ומושיטה יד לשלום ולמערכת יחסים עסקית. מקדונלד'ס אפילו פתחה סניף בכיכר האדומה. אלא שניסיונות האימוץ של הדמוקרטיה והשוק החופשי ברוסיה היו כרוכים בצמיחה של תרבות כלכלית ופוליטית מושחתת במיוחד, שבה הגבולות בין עולמות העסקים וניהול המדינה לפשע המאורגן הם לעתים מטושטשים מאוד. אחד משחקני המפתח בהתפשטות הריקבון הזה היה איש המשטרה החשאית לשעבר, שפעל בתחילה מאחורי הקלעים ובהמשך עבר לקדמת הבמה — פוטין.

פוטין, 64, מונה לראש ממשלה ב–1999 תחת הנשיא בוריס ילצין. הכהונה הנוכחית שלו כנשיא, שנמשכת מאז 2012, התחילה לאחר הפסקה קצרה של ארבע שנים שלקח כדי לשמש ראש ממשלה תחת הנשיא דימיטרי מדוודב — ולהמשיך למשוך משם בחוטי השלטון. למעשה, הוא מנהל את המדינה ברצף מאז שנת 2000.

לא תמיד נהוג לנתח את אישיותו וצעדיו של מנהיג כשדנים בשאלה אם כדאי להשקיע במדינה מסוימת, אבל במקרה של רוסיה ופוטין העיסוק הזה בלתי נמנע, וזאת בעיה. מאחורי הכסות הדמוקרטית של המערכת הפוליטית ברוסיה והשוק החופשי לכאורה, פוטין מנהל בשנים האחרונות את רוסיה ביד רמה. על פיו יישק דבר.

בנוסף, כלכלת רוסיה הושפעה בשנים האחרונות במידה משתנה מסנקציות שכפו עליה מדינות המערב, בעקבות אירועים כמו סיפוח חצי האי קרים והעימות הצבאי עם אוקראינה שליווה אותו. ההתנהגות הכוחנית של פוטין היא גם אחת הסיבות לכך שהמדינה כמעט שאינה מקיימת יחסי מסחר עם ארה"ב.

"המעורבות הממשלתית היא אחת הסיבות לכך ששוק המניות הרוסי מגלם דיסקאונט ביחס לשווקים אחרים, ולא רק בתחום הנפט", אומר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר. "בחברות הממשלתיות שפועלות בתחום האנרגיה ברוסיה, המשקיעים לא תמיד בטוחים שהכסף יגיע אליהם בסופו של דבר. בעולם ההשקעות זוכרים את המקרה של חברת יוקוס, שבו לקחו את הנכסים שלה והעבירו אותם לחברה ממשלתית. בסך הכל, לאף אחד אין בעלות מלאה מובטחת על נכסים, חוץ מלממשל.

"זוהי אחת הסיבות לכך שהתשואה של שוק המניות הרוסי נמוכה יחסית לעלייה במחיר הנפט, אף שיש ביניהם מתאם גבוה מאוד, שנובע מכך ש–35% מהמניות במדד המניות המוביל של מוסקבה הן חברות מתחומי האנרגיה והמתכות.

"גם התחזקות הרובל, שתרמה לתשואה הדולרית של השוק הרוסי, באה מאותו כיוון, כי העלייה במחיר הנפט מכניסה מטבע זר לקופת המדינה. בכל מקרה, אין ספק שעליית מחיר הנפט טובה לכלכלה הרוסית ולשוק המניות של מוסקבה. רוב היצוא של רוסיה הוא נפט ומתכות, וזה מגדיל את קופת המדינה ואת רזרבות המט"ח ותורם לפעילות הכלכלית.

"הבעיה ברוסיה היא שגם בתקופות הטובות של גאות בשוק האנרגיה, הצמיחה היתה נמוכה מהציפיות, בגלל בעיות של ממשל ושל ניהול המשאבים. רמת השחיתות גבוהה מאוד, והכסף שזורם מהנפט לא ממש מגיע לכלכלה.

"עכשיו, כשמצב המקרו ברוסיה משתפר, ייתכן שגם הריבית של הבנק המרכזי תמשיך לרדת, לאחר שירדה משיעור חריג של 17%, שנועד לבלום פיחות חד של המטבע בסוף 2015, אך נותרה בשיעור גבוה מאוד של 10%. אחת הסיבות לכך שהרובל התחזק היא שהתשואות הריאליות של האג"ח הרוסיות היו יחסית גבוהות. עכשיו, כשהרובל מתחזק, האינפלציה פוחתת".

פוטין מחכה לטראמפ?

האם השינויים הגיאו־פולטיים של השנה האחרונה באמת יסייעו לכלכלת רוסיה? קשה עדיין לקבוע, אך שתי התפתחויות מרכזיות משחקות לטובתה: היחלשות החזית האנטי רוסית במערב וזהות אינטרסים חלקית עם ארה"ב ביחס למחיר הנפט.

"במבט קדימה קשה לומר אם רוסיה יכולה להמשיך להציג ביצועי יתר", אומר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר שוקי הון. "זה משק בעייתי בעיני — מבחינת הדמוגרפיה ופוטנציאל הצמיחה. רוסיה לא מבצעת רפורמות הכרחיות, ורמת השחיתות בה גבוהה מאוד. פוטין שולט בכל מה שקורה בכלכלה. יש באחרונה אפילו ירידה בבעלות הפרטית על עסקים, כלומר עלייה במעורבות הממשלה.

"התחזיות לייצור התעשייתי הן מתונות. הצמיחה הצפויה של 1.5% היא מתונה מאוד. אם מחיר הנפט יטוס ל–60–70 דולר לחבית, זה יכול להשפיע, אבל יש בעניין הזה סימן שאלה גדול בנוגע ליכולתה של רוסיה ושל מדינות אופ"ק לעמוד בהצהרות על קיצוץ מכסות הפקת הנפט. אני לא רואה את מחיר הנפט ממשיך לעלות, מה גם שברקע יש פוטנציאל מבחינת האמריקאים להגדיל את התפוקה של פצלי השמן. אם מחיר הנפט עולה, גם ההיצע יכול לטפס, כי כל מיני מוקדי הפקה שדוממו את הפעילות בשנה האחרונה ישובו להיות כדאיים.

"אופן ההתנהלות בזירה הגיאו־פוליטית מול טראמפ הוא לא פשוט, וקשה לדעת כמה זה ישפיע על השוק הרוסי. למרות התחושה שפוטין וטראמפ נמצאים באיזה ירח דבש פוליטי ורואים עין בעין, ושטראמפ מעדיף להתעמת עם הסינים, קשה להעריך כיצד 2017 תיראה מהבחינה הזאת.

"יכול להיות שפוטין, מפני שהוא מרגיש שטראמפ לצדו, יהיה נועז יותר בכל מיני תוכניות התפשטות גרנדיוזיות במזרח אירופה — האסטונים והפולנים מודאגים מאוד מאפשרות כזאת. ואם הוא ייהפך לשיכור כוח, אולי זה דווקא זה יהיה בעוכריו, והוא יספוג עוד סנקציות, שיפגעו בכלכלה הרוסית".

"השאלה היא מהם האינטרסים של ארה"ב", אומר וסצ'ונוק. "אחד מהם הוא לחזק את יצואניות הנפט האמריקאיות, כלומר מחיר נפט גבוה, בניגוד לעבר כשארה"ב היתה יבואנית נטו של נפט, ואז קברניטיה רצו מחיר נמוך. אני לא חושב שברמה הגיאו־פוליטית רוסיה תחזור למלא תפקיד דומה לזה שמילאה בתקופת המלחמה הקרה, אבל היא יכולה בהחלט להיות שחקן מפתח במאבקים בין ארה"ב לסין. ההערכה הזאת מקבלת חיזוק מכך שאירופה נהפכת להרבה פחות דומיננטית. המינוי של רקס טילרסון, מי שהיה מנכ"ל ענקית הנפט אקסון מוביל, לשר החוץ של ארה"ב עשוי להתברר כאיתות משמעותי ביותר".

כיצד ישראלים יכולים להשקיע בכלכלה הרוסית?

ישראלים שמעוניינים לנצל את הפוטנציאל של שוק המניות הרוסי ולהשקיע בבורסת מוסקווה, למרות ההסתייגויות, יכולים לעשות זאת בקלות יחסית באמצעות תעודות סל ישראליות.

חברות תעודות הסל תכלית וקסם מציעות תעודות סל שעוקבות אחר ביצועי שוק המניות הרוסי, באמצעות מדד המניות RDX USD, שבעצמו עוקב אחר 15 החברות הגדולות והנזילות ביותר שנסחרות גם בבורסת לונדון וגם במוסקווה במקביל. התעודות, שנקראות בפשטות תכלית רוסיה וקסם רוסיה, הניבו השנה תשואה של 53%.

המניות במדד מקבלות משקלים שונים לפי שווי השוק שלהן. הגדולה שבהן היא מניה של בנק בשליטה ממשלתית, שחולשת על 20% מהמדד. כמו הבורסה הרוסית כולה, המדד מוטה מאוד לענף האנרגיה - שלוש מתוך חמש החברות הגדולות בו הן מענף זה. כדאי להביא בחשבון שהשנה הטובה שעברה על שוק המניות הרוסי היא לא עניין שכיח, מה שבא לידי ביטוי גם בתעודות הסל. בסיכום שלוש השנים האחרונות הניבו שתי התעודות תשואה שלילית של 4%–5%.

עוד דרך אקטואלית להיחשף מישראל לכלכלה הרוסית יכולה להיות השקעה במניות של חברת מירלנד, שהתחילו להיסחר בבורסת תל אביב לפני שבוע וחצי, בעקבות הסדר החוב בחברה. מירלנד היתה זרוע השקעות בנדל"ן רוסי של חברת כלכלית ירושלים, שהיתה בשליטת אליעזר פישמן ונפגעה קשות מהמשבר הכלכלי במדינה, שמוטט את שוק הנדל"ן המקומי.

מירלנד פירסמה לקראת תחילת המסחר במניה מצגת שבה היא מביעה אופטימיות לגבי הכלכלה הרוסית. המשקיעים אהבו את הרעיון כנראה, והמניה הספיקה לזנק בשבוע המסחר הראשון ב-41%.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!