חנוכה הפך להיות חג של סיוט - אבל הצלחנו לתקן

כיצד נגרום לילדינו לאהוב ולקיים תורה ומצות ? השבוע אני מדבר עם חבר טוב והוא מספר לי שהוא כ"כ עצבני ואין לו בכלל מושג למה. אבל באמת כל פעם שמגיע חג, כל יום שישי, כל פעם שמתקרב אחד ממועדי ישראל הוא נהיה עצבני, מין חוסר שקט פנימי שמניע אותו ומן הסתם הוא פועל לפיו וגורם לו לעצבן ולהתעצבן מהסביבה יותר ויותר.

השבוע כמו שכולנו יודעים היה חג החנוכה ואותו חבר מספר לי שהוא ממש יוצא מדעתו כל הדלקה הופכת לסצנה לא נעימה . ערב לביבות עם המשפחה הוא נטל אדיר. והוא ממש מנסה לא להתחרפן בקיצור במקום חגים וזמנים לששון חגים וזמנים לשיגעון.

כמובן שתוך כדי שאלות והתעניינות הוא מספר לי שאביו היה אדם מאוד דייקן, וכל חג אצלם הפך למעמסה. בסופו של דבר הדקדוק בהלכות החגים, קוצר הזמן שבד"כ יש בערב חג, והמשפחתיות שלא ממש רגילים אליה (לצערנו) היתה הופכת אצלהם בבית למסדר של צעקות ואיומים.

וכמובן שחנוכה היה אותו דבר. אביו לא רצה שיתקרבו לחנוכייה, ושכולם ישירו, וידליקו בזמן בדיוק, ושהחנוכיה לא תזוז סנטימטר מהמקום שלה - שהנרות לא יכבו, ושכל הילדים ישחקו בסביבון. בקיצור ניסיון קשה להעמיד ילדים שבד"כ אין להם יותר מידי סבלנות באותו מקום בלי לזוז. כמובן שזה לא ממש הצליח והכל נהיה בלאגן.

התניה - מושג בפסיכולוגיה האומר שדברים שקורים לנו בילדות (או מקרים טראומתיים במהלך החיים) מתנים את ההתנהגות שלנו בעתיד.

אם נוצרה לנו התניה בראש שחגים זה דבר לא נחמד, לחוץ מאוד ובאווירה של צעקות ואיומים, כל פעם שיתקרב חג נחוש שוב את האווירה הזאת וזה יגרום לנו אי נוחות אפילו אם כרגע אצלנו אין את האווירה הלא נעימה בפועל.

בעצם לא צריך לעשות שום דבר מיוחד כדי לחוש את החוסר שקט הפנימי. הוא מגיע לבד מכח ההתניה. ממילא, אברך צעיר שרק התחתן ועוד אין לו סיבה כביכול להרגיש את הלחץ בערב חג כי הוא מתארח והכל מוכן והכל בסדר, עדיין ירגיש סוג של חוסר שקט בתת מודע שלו.

הדרך לשנות את ההתניה היא לייצר התניה מחודשת.

אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יאהבו את קיום התורה והמצוות ויאהבו את החגים ואת כל הנלווה אליהם, אנחנו צריכים לייצר להם התניה טובה. אנחנו צריכים שיהיו להם זיכרונות טובים משבתות וחגים - הערות וגערות לא יתרמו בעניין הזה בכלל, רק הרגשה טובה. כך כל פעם שיתקרב חג או שבת הם יחכו לזה, זה יימלא אותם בציפייה לתחושה הטובה שבאה יחד עם החג – שבת או כל מצווה אחרת.

אם נכריח ילד לשיר שירי שבת באופן לא מודע הוא יתנגד ותיווצר לו חוייה לא נעימה בראש. אם נשיר יחד איתו, נשבח את מי ששר יפה בלי להקניט את זה שלא שר, נייצר חוויה חיובית.

אם ההתעסקות סביב נרות חנוכה תהיה חיובית ונעימה והילדים יזכרו שהם שרו יחד, שיחקו יחד בסביבונים, השעה המשפחתית היתה כייפית ונעימה, כולם צחקו יחד - גם אם משהו נפל או נשפך כמו שקורה ברוב הביתים עם הילדים - וזה עבר בשקט מתחת הראדאר בלי התעסקות רצינית, יהיה להם זיכרון כ"כ טוב ויפה מחנוכה שזה מה שהם ירצו להעביר הלאה לילדים שלהם עצמם.

ומה המטרה שלנו בחיים אם לא להאהיב על הילדים שלנו את קיום התו"צ??

חג חנוכה שמח ומלא אור ואהבה לכל עם ישראל

----------------------

מרדכי רוט הינו מטפל ומאמן אישי בגוף ונפש, מטפל בבעיות גב וצוואר, התעמלות רפואית, סכרת וירידה במשקל, ומחבר הספרים יש לך 10 דקות לבריאות .ועשר דקות לפני שהולכים לרופא . [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!