מטמון מטבעות כסף נדיר מהתקופה החשמונאית התגלה במודיעין

מטמון מטבעות כסף מהתקופה החשמונאית (126 לפני הספירה) נחשף בחודש אפריל בחפירה ארכיאולוגית בהשתתפות בני נוער שמנהלת רשות העתיקות לפני הקמת שכונה חדשה בסמוך למודיעין, ביוזמת עיריית מודיעין-מכבים-רעות. המטמון הוחבא בנקיק סלע, בצמוד לקיר של אחוזה חקלאית מרשימה שהתגלתה במהלך החפירה במקום.



לדברי אברהם טנדלר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר במטמון מטבעות כסף נדיר מסוף התקופה ההלניסטית, ובו שקלים וחצאי שקלים (טטרדכמות ודידרכמות), שנטבעו בעיר צור, והנושאים את דמותם של המלך אנטיוכוס ה-7 ושל אחיו -דמטריוס השני. המטמון שמצאנו הוא עדות מרתקת לכך שאחד מבני האחוזה, שחסך מהכנסותיו במשך חודשים, והיה צריך לעזוב את הבית מסיבה לא ידועה, הטמין את כספו בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך נראה שמזלו לא שפר עליו והוא לא חזר. מרגש לחשוב שמטמון המטבעות חיכה כאן 2,140 שנה עד שחשפנו אותו".

שרת התרבות והספורט ח"כ מירי רגב ברכה על הגילוי החשוב. לדבריה, "המטמון והאחוזה בני האלפיים מעניקים לנו, פעם נוספת, עדות ארכיאולוגית בלתי אמצעית להתיישבות יהודית רצופה במשך מאות שנים באזור ירושלים ויהודה. מדובר בעוד עדות מרגשת לקשר של העם היהודי לארצו ולמולדתו". הממצאים הייחודיים ישומרו כפארק ארכיאולוגי בלב השכונה העתידית החדשה של מכבים-מודיעין-רעות.

לדברי ד"ר דונלד צבי אריאל, ראש ענף מטבעת ברשות העתיקות, "המטמון, הכולל 16 מטבעות בסה"כ, מכיל מטבע אחד או שניים מכל שנה בין השנים 135–126 לפני הספירה, וסה"כ יש בו ייצוג ל-9 שנים עוקבות. נראה שבאיסוף המטבעות הושקעה מחשבה, ולא מן הנמנע שהאדם שהטמין את המטמון היה אספן מטבעות; הוא פעל ממש כפי שבולאים ואספני מטבעות מנהלים אוספים היום".

לדברי אברהם טנדלר, "מממצאי החפירה שלנו עולה, שבמהלך התקופה החשמונאית, הקימה משפחה יהודית אמידה על הגבעה הזו אחוזה חקלאית. בני המשפחה נטעו על הגבעות הסמוכות עצי זית וגפנים, והם גידלו דגנים בעמקים.

"בסמוך לאחוזה הולך ונחשף בחפירה אזור תעשיה של האחוזה, ובו בית בד ששימש להפקת שמן זית ומחסנים לאחסון השמן. בחלקות החקלאיות הסמוכות לאחוזה נחשפו עשרות גתות חצובות בסלע, המלמדות על גידול הגפן ותעשיית היין במקום. בית האחוזה נבנה מקירות איתנים, כדי לספק ביטחון מפני מסעות כיבוש ושודדים".

בחפירה נמצאו מטבעות ברונזה רבים שטבעו השליטים החשמונאים, ועליהם שמות אחד השליטים, כגון יהוחנן, יהודה, יהונתן או מתתיה ותוארו: כהן גדול וראש חבר היהודים. הממצאים מעידים כי האחוזה המשיכה לפעול לאורך התקופה הרומית הקדומה. תושבי האחוזה היהודים הקפידו על דיני טומאה וטהרה: הם התקינו ביישובם מקוואות טהרה והשתמשו בכלים מאבן קירטון, שלפי ההלכה, אינם מקבלים טומאה.

בחפירה נמצא רמז לכך שתושבי האחוזה השתתפו גם במרד הראשון נגד הרומאים, שפרץ בשנת 66 לספירה: על גבי מטבעות מתקופה זו שנחשפו באחוזה, מצוין התאריך "שנת שתים" למרד, וכן הסיסמה "חרות ציון".

האחוזה המשיכה לפעול גם לאחר חורבן בית המקדש, בשנת 70 לספירה. "נראה, כי תושבי המקום לא התייאשו מהתקווה לעצמאות מרומא, והם התכוננו היטב ללחימה במסגרת מרד בר כוכבא", אומר טנדלר. "במהלך חפירת האחוזה ראינו איך לקראת המרד, מילאו תושבי האחוזה את שורת חדרי המגורים הצמודה לקיר החיצוני של המבנה באבנים גדולות, וכך יצרו חומה מבוצרת. כמו כן, גילינו מערכות מסתור שנחצבו בסלע -מתחת לרצפות בית האחוזה. מערכות אלו חיברו בעזרת מחילות בין בורות מים, בורות אחסון וחדרי מסתור. באחד משטחי החפירה הסמוכים נחשף מקווה טהרה מרשים ביופיו; כאשר העמקנו בחפירת המקווה, התגלה בפנינו פתח למערכת מסתור מסועפת, שבתוכה נמצאו ממצאים רבים מזמן מרד בר כוכבא."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!