וידוי בנוסח חרדי: להפסיק להסתיר לכלוך

עוד לא פסקה דמעתם של הורי התינוק שנפטר בעת שנשכח ברכב, וכבר התחיל ריקוד על דמם ברשתות החברתיות.

זו טרגדיה איומה ונוראה שגורמת לכל אחד להזדעזע, גם לקשוחים מבינינו שראו דברים איומים באסונות, תאונות, פיגועים וכדומה,

גולשים ברשתות הציעו להכניס לכלא הורים ששכחו את ילדיהם ברכב, בדומה לארה"ב ששם מכניסים לכלא, ניתחו מכל זווית אפשרית את האסון, הסבירו שהאבא אשם וצריך להיענש בחומרה "למען ישמעו ויראו".

אין ספק שצריך לעשות סוף לדבר הזה, זה מוות אכזרי לתינוק, וכאב לב להורים עד סוף ימיהם, כאבנו ובכינו ללא הפסקה כשראינו את תמונת התינוק עטופה בטלית, אבל שכחנו, שכחנו כמה תינוקות נפטרו בשנתם בשנה האחרונה, ולא, לא שכחו אותם באף רכב.

הם נפטרו כי כך נגזר משמים, אף אחד לא האשים את ההורים, באסונות הרבה יותר גדולים מזה, אנחנו מאמינים בני מאמינים שכך נגזר משמים, אבל את עצמנו אף פעם לא האשמנו, תמיד הסברנו למה אנחנו בסדר, וזה "ההוא שחטא ופשע".

אנחנו אומרים וידוי בתפילה, ולא ממש שמים לב למשמעות של המילים, כי אנחנו מחכים כבר לקרוא את מדור ה"השקפה" בעיתון המפלגתי, חשבתי לעזור לעצמנו להתבונן קצת במילים, הדברים נכתבו בדמעות ונהי ובכי בלתי פוסק, לא שופט אף אחד, בטח לא את המקרה האחרון.

צריך פשוט לזכור את תפילת "ונתנה תוקף" של הימים הנוראים, ולהבין שכך נגזר, (אין להמעיט מחומרת המקרים שהיו וחובה עלינו לעשות הכל מדין "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".

"אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא דַיָּן וּמוֹכִיחַ, וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ, וְתַחְתֹּךְ קִצְבָה לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ.
וְתִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם, מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת, מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ, וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה
מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה"

תקראו את הוידוי בשביל להתחזק בבין אדם לחבירו, שכולנו כחברה שמחנכת ל"ואהבת לרעך כמוך" נכשלה,

אשמנו:
כששמענו ילדים מדברים סרה ברבנים,

בגדנו:
בחינוך שקיבלנו על איסור לשון הרע ורכילות,

גזלנו:
את כספם של אברכים כשמכרנו להם ירקות בשמיטה במחיר של אונקיית זהב,

דיברנו דופי:
ברבנים, בראשי ישיבות, בעמותות צדקה,

העוינו:
ביצענו עוונות בלי סוף בענין של בין אדם לחבירו,

הרשענו:
קבענו אשמה וביזינו נערים שנפלטו מהמסגרת שלהם,

זדנו:
הפכנו לנבלים ברשות התורה,

חמסנו:
דרשנו בכוח את כספם של ההורים של הכלה כשבקשנו חצי מיליון לדירה,

טפלנו שקר:
כשהעללנו על צדיקי הדור שבני ביתם משקרים להם,

יעצנו רע:
לאחים ולבני משפחה בסכסוכים כספיים,

כיזבנו:
שיקרנו לסובבים אותנו שכל המחלוקות לשם שמים,

לצנו:
הפכנו ארוחות משפחתיות לליצנות על תפקידם של משגיחים בישיבות,

מרדנו:
בנורמות עליהם גדלנו, על ביזוי תלמידי חכמים,

ניאצנו:
צעקנו קריאות גנאי ונאצה על חיילים ושוטרים,

סררנו:
לא צייתנו לגדולי ישראל להצביע למפלגה חרדית, אבל כשרצינו ברכה הלכנו אליהם לבקש,

עווינו:
עקמנו את פנינו לעבר חברינו כי בחר להקשיב לקול רבותיו,

פשענו:
עשקנו את שכרם של גננות ומורות, בכך שניצלנו את חוסר יכולתם להלחם על לחם צר ומים,

צררנו:
הצקנו לאנשים נשים וטף יומם ולילה כשהטרדנו אותם 24 שעות בטלפון,

קישינו עורף:
תינוקות נפטרו בשנתם, ואנחנו המשכנו את העלבונות אחד בשני,

רשענו:
התאכזרנו לשכנינו שרצו להגדיל חדר, ונזכרנו שאין לנו אויר ממרפסת שלא נכנסנו לשם 20 שנה,

שיחתנו:
השחתנו רכבים, פעם של שוטרים וחיילים, ופעם של מורים ועסקנים,

תיעבנו:
נגעלנו מבני משפחה קרובים, כי קיימו את האמרה מפרקי אבות - "עשה לך רב"

תעינו:
איבדנו צלם אנוש כשהפצנו ידיעות ותמונות של פצועים קשה ברשתות החברתיות,

תעתענו:
גרמנו אשליה לעצמינו שאנחנו מושלמים, עד שכל הלכלוך אצלנו פרץ החוצה,

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!