חייבים לדבר על זה: פעוט נשכח ברכב באשדוד ונפטר

הפעם זו היתה העיר אשדוד, אך בפעמים קודמות היו אלו ערים אחרות. שם העיר, המשפחה, המגזר אליו הם משתייכים – אינם משנים מאומה. הגיע הזמן שנבין שישנן תופעות חוצות מגזרים שמחוללות שמות, הרס וחורבן.

הנה עוד משפחה שמצטרפת עכשיו למשפחות שכול, כשהסיבה למוות המיותר של הילדון המתוק שלהם, היא... שכחה.

לא טרור, לא תאונת דרכים, אבל תאונה מהסוג הנורא ביותר. עומד ברגעים אלו אב אומלל, שיצא בשעת בוקר של עוד יום אחד רגיל בשבוע, לפזר את ילדיו במוסדות הלימוד. כעבור כשלוש שעות הוא נזכר באימה שבן השנה וחצי נותר ברכב.

מבט אל רכב אדום, בתוכו כיסא תינוק, לכאורה לפי כל כללי הבטיחות. וקשה שלא להביט עליו ולחשוב על פעוט מתוק שישב חגור בכסא, ללא אפשרות תזוזה, ברכב סגור שהלך והתחמם. קשיי נשימה, כוויות, מה ששלוש שעות בתוך כבשן עשויות לעולל. ואותו ילדון קטן שרק לפני רגע עוד הריע בקול, צחק ממראה הוריו ואחיו, הושיט יד כדי ללכת יחד, רקע ברגליו כשלא קיבל את מבוקשו, גסס לאטו אל עולם שכולו טוב – מותיר מאחוריו משפחה המומה, לא מעכלת, אחים שבוודאי יחוו טראומה, והורים שלא יידעו כיצד להתנחם.

אסור לנו לשפוט. אין לנו בכלל את הכלים והרשות לעשות זאת. אבל כן, חייבים לדבר על זה. פעם ועוד פעם. זו יכולה להיות אמא שנסעה לקניון ויש לה "רק" שני ילדים, וזה יכול להיות אברך שפיזר את ילדיו ויש לו חמשה ילדים. הדבר הזה עשוי לתפוס כל אחד ואחת.

עשו לכם סימנים, אל תהיו שאננים ותגידו "לי זה לא יקרה". אני בטוחה שאותו אב מטרגדיית הבוקר, אהב את בנו שהיה כל עולמו. אין לי בכך ספק. איך קורה כזה דבר? אל תדון את חברך – עד שתגיע למקומו. ולכן, כל שנותר לנו הוא לנחם ולחפש את הפעולות שיגרמו לאנשים שחיים בתוך מערבולת קשה של יום יום, לא להיות אחראים בגרימת תאונות כה טראגיות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!