הישג לשקד: חוק הטרור אושר בועדת חוקה
צעד נוסף בדרך לחקיקת חוק הטרור של שרת המשפטים איילת שקד, שיטיל ענישה מחמירה על מעורבות במעשי טרור
- עקיבא ווייס
- כ"ב אייר התשע"ו
- 1 תגובות
אילוסטרציה
ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (ב) את חוק המאבק בטרור של שרת המשפטים איילת שקד בהכנה לקריאה שניה ושלישית, בתוך כך בוטלו חלק ניכר מתקנות ההגנה (שעת חירום) שהופעלו בישראל מקום המדינה.
הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בספטמבר 2015. על פי הצעת החוק, הענישה של חברי ארגון הטרור תהיה בצורה כזו: העומד בראש הארגון, במישרין או בעקיפין, יהיה צפוי למאסר של 25 שנה. אם במסגרת פעילות ארגון הטרור, דין העומד בראש הארגון יהיה מאסר עולם כעונש חובה. מאסר עולם יהיה גם העונש של מבצע עבירת טרור תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי. אם נגזר מאסר עולם חובה על האסיר, לא ניתן יהיה להמליץ על קציבת העונש, אלא לאחר שריצה 15 שנה לפחות, ותקופת הקציבה המינימלית תהיה 40 שנה.
המבצע פעולה או עסקה בנשק, בחומר מזיק או במתקן רגיש למטרות טרור יהיה צפוי לענישה של 20 שנות מאסר או קנס בגובה של פי עשרה מהקנס הקבוע בחוק. המבצע תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון יהיה צפוי לעונש של 10 שנות מאסר, ואם הפעילות היא פלילית הענישה תוחמר לעד 15 שנות מאסר. מי שעושה עבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור יהיה צפוי לעונש של 10 שנות מאסר או קנס בגובה של פי 20 מהקנס הקבוע בחוק.
המאמן טרוריסטים יהיה צפוי לעונש של 9 שנות מאסר, ואילו המקבל אימון שכזה, המגייס חברים לארגון או המבצע פעילות בעבור הארגון, וכן המאיים לבצע מעשה טרור, יהיה צפוי לעונש של 7 שנים. ואילו כל חבר אחר בארגון, מי שמפרסם קריאה ישירה או עידוד למעשה טרור, או יעמיד אמצעים (כמו הסעה, מזון, בגדים וכסף) לרשות ארגון טרור, יהיה צפוי לעונש של 5 שנות מאסר. עונש דומה יחול על מי שייתן שירות או יעמיד אמצעים לרשות ארגון הטרור, אלא אם הוכיח שלא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור.
ענישה קלה יותר, של 3 שנות מאסר, תחול על מי שעושה מעשה פומבי של הזדהות עם הארגון, כולל פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצתה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון. ענישה דומה תחול על מי שלא מנע מעשה טרור. מי שיחזיק פרסום או ייתן שירות שקשור בפרסום חומרי הזדהות עם ארגון טרור יהיה צפוי לעונש של שנתיים מאסר.
הכנה לביצוע עבירת טרור תגרור ענישה של מחצית העונש הקבוע לאותה עבירה, ואם העבירה היתה עבירה שעונשה מאסר עולם, יהיה 15 שנה. עוד נקבע בהצעת החוק, כי העובר עבירת טרור שדינה מאסר עולם ולא נקבע לה עונש חובה – דינו יהיה 30 שנות מאסר.
על פי הצעת החוק, שר הביטחון או הממשלה, לפי העניין, רשאים להכריז בצו על ארגון טרור, על בסיס בקשה מראש השב"כ ועל סמך חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה. במקביל, הקבינט המדיני-ביטחוני יוכל להכריז על ארגון טרור שהתארגן בחו"ל, אם הכריז על כך ארגון מוסמך זר או מועצת הביטחון של האו"ם.
שרת המשפטים איילת שקד מסרה: "חוק המאבק בטרור שהובלתי הוא חוק חשוב ביותר, שייתן אמצעים לכוחות האכיפה והביטחון להילחם בטרור, ועם זאת הוא שומר על זכויות אדם. במלחמה של ישראל מול ארגוני הטרור – אין ספק שעשינו היום צעד חשוב בכיוון אי הכדאיות בהשתתפות בטרור נגד מדינת ישראל. הממשלה והכנסת ימשיכו להיות חוד החנית של העולם במלחמה בטרור. אני מודה לוועדת החוקה, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, על אישור החוק. אני מודה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי ולעו"ד נעמה פויכטונגר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) על העבודה הרבה בהכנת החוק".
הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת בספטמבר 2015. על פי הצעת החוק, הענישה של חברי ארגון הטרור תהיה בצורה כזו: העומד בראש הארגון, במישרין או בעקיפין, יהיה צפוי למאסר של 25 שנה. אם במסגרת פעילות ארגון הטרור, דין העומד בראש הארגון יהיה מאסר עולם כעונש חובה. מאסר עולם יהיה גם העונש של מבצע עבירת טרור תוך שימוש בנשק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי. אם נגזר מאסר עולם חובה על האסיר, לא ניתן יהיה להמליץ על קציבת העונש, אלא לאחר שריצה 15 שנה לפחות, ותקופת הקציבה המינימלית תהיה 40 שנה.
המבצע פעולה או עסקה בנשק, בחומר מזיק או במתקן רגיש למטרות טרור יהיה צפוי לענישה של 20 שנות מאסר או קנס בגובה של פי עשרה מהקנס הקבוע בחוק. המבצע תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון יהיה צפוי לעונש של 10 שנות מאסר, ואם הפעילות היא פלילית הענישה תוחמר לעד 15 שנות מאסר. מי שעושה עבירה של פעולה ברכוש למטרות טרור יהיה צפוי לעונש של 10 שנות מאסר או קנס בגובה של פי 20 מהקנס הקבוע בחוק.
המאמן טרוריסטים יהיה צפוי לעונש של 9 שנות מאסר, ואילו המקבל אימון שכזה, המגייס חברים לארגון או המבצע פעילות בעבור הארגון, וכן המאיים לבצע מעשה טרור, יהיה צפוי לעונש של 7 שנים. ואילו כל חבר אחר בארגון, מי שמפרסם קריאה ישירה או עידוד למעשה טרור, או יעמיד אמצעים (כמו הסעה, מזון, בגדים וכסף) לרשות ארגון טרור, יהיה צפוי לעונש של 5 שנות מאסר. עונש דומה יחול על מי שייתן שירות או יעמיד אמצעים לרשות ארגון הטרור, אלא אם הוכיח שלא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור.
ענישה קלה יותר, של 3 שנות מאסר, תחול על מי שעושה מעשה פומבי של הזדהות עם הארגון, כולל פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצתה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון. ענישה דומה תחול על מי שלא מנע מעשה טרור. מי שיחזיק פרסום או ייתן שירות שקשור בפרסום חומרי הזדהות עם ארגון טרור יהיה צפוי לעונש של שנתיים מאסר.
הכנה לביצוע עבירת טרור תגרור ענישה של מחצית העונש הקבוע לאותה עבירה, ואם העבירה היתה עבירה שעונשה מאסר עולם, יהיה 15 שנה. עוד נקבע בהצעת החוק, כי העובר עבירת טרור שדינה מאסר עולם ולא נקבע לה עונש חובה – דינו יהיה 30 שנות מאסר.
על פי הצעת החוק, שר הביטחון או הממשלה, לפי העניין, רשאים להכריז בצו על ארגון טרור, על בסיס בקשה מראש השב"כ ועל סמך חוות דעת מהיועץ המשפטי לממשלה. במקביל, הקבינט המדיני-ביטחוני יוכל להכריז על ארגון טרור שהתארגן בחו"ל, אם הכריז על כך ארגון מוסמך זר או מועצת הביטחון של האו"ם.
שרת המשפטים איילת שקד מסרה: "חוק המאבק בטרור שהובלתי הוא חוק חשוב ביותר, שייתן אמצעים לכוחות האכיפה והביטחון להילחם בטרור, ועם זאת הוא שומר על זכויות אדם. במלחמה של ישראל מול ארגוני הטרור – אין ספק שעשינו היום צעד חשוב בכיוון אי הכדאיות בהשתתפות בטרור נגד מדינת ישראל. הממשלה והכנסת ימשיכו להיות חוד החנית של העולם במלחמה בטרור. אני מודה לוועדת החוקה, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, על אישור החוק. אני מודה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי ולעו"ד נעמה פויכטונגר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) על העבודה הרבה בהכנת החוק".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות