לראשונה: פיקוח על ארוחות ילדים בצהרונים
ח"כ עזריה תעלה היום חוק בתמיכת שר האוצר, שיחתור להקמת מנגנון פיקוח על בריאות המזון של ילדים השוהים בצהרונים
- עקיבא ווייס
- כ"א אייר התשע"ו
- 3 תגובות
צילום אילוסטרציה: מנדי הכטמן
לראשונה - יוקם מנגנון פיקוח על ארוחות הצהריים בצהרונים: הצעת חוק של ח"כ רחל עזריה (כולנו) שתעלה היום (א') לוועדת שרים לחקיקה, תחייב הקמת מנגנון פיקוח על התזונה המוגשת לכ-150,000 ילדים בישראל שאוכלים ארוחת צהריים בצהרון. שר האוצר כחלון תומך בהצעת החוק.
לדברי ח"כ עזריה: "שוק העבודה בישראל מחייב את שני ההורים לעבוד כדי לפרנס משפחה, לכן הילדים שלנו נמצאים בצהרונים ואוכלים שם את הארוחה המרכזית שלהם ביום.
"המצב כיום, לפיו האוכל אינו נמצא תחת פיקוח תזונתי, לא יכול להימשך. מה שילדינו אוכלים בצהרונים משפיע באופן ישיר על בריאותם וגם קובע את הרגלי התזונה שלהם בעתיד. הצעת החוק הזו מוודאת שילדינו יאכלו אוכל בריא בצהרונים באמצעות הקמת מנגנון פיקוח באחריות המדינה. כך הורים יוכלו להיות רגועים ושקטים במקום העבודה ולדעת שילדיהם אוכלים ארוחה בריאה ומזינה".
החוק נכתב בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי, ומשרד האוצר שיתן את הגיבוי התקציבי להקמת המנגנון.
בחוק מופיע קביעת הרכב תזונתי מחייב בחקיקה. כיום אלו המלצות לא מחייבות של משרד הבריאות. ההוראות יכללו כמות מלח וסוכר, וידוא שומן טראנס, וידוא חלבונים עשירים, פחמימות מורכבות, קינוח בריא ועוד, וכן מפקחים שתפקידם הבלעדי יהיה לפקח על איכות התזונה בצהרונים. הפיקוח יעשה בשיתוף פעולה בין משרד הבריאות לבין מרכז השלטון המקומי.
מדובר בלמעלה מ-150,000 ילדים הנמצאים בצהרונים בישראל. יותר מ-50% מילדי ישראל אוכלים את הארוחה המבושלת שלהם במסגרות החינוך. בישראל יש כ-2500 צהרונים מוכרים ע"י משרד הכלכלה (לא מפוקחים, מוכרים). בצהרונים בארץ יש למעלה מ-100 ספקי קייטרינג שונים, ומספר ילדים בכל צהרון עומד על 10-45 ילדים בכל כיתה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב - "ילדי ישראל נמצאים במשך שעות רבות במסגרות חינוכיות ובפרט בצהרונים בהם מוגשות ארוחות. הצהרונים נועדו לשמש מסגרת שהייה חינוכית לילדים משעת יציאתם מגני הילדים ומבתי הספר ועד לשעות אחר הצהריים, בזמן שהוריהם נמצאים במקומות העבודה. ילדים שוהים בצהרון כחמש-עשרה שעות שבועיות ואוכלים שם את הארוחה החמה העיקרית במהלך היום. לכן, ראוי כי לילדים השוהים בצהרון תובטח תזונה בריאה וראויה, שתספק להם מזון מגוון ומאוזן שיתרום לאיכות חייהם.
"הרגלי התזונה בגיל הרך הוא נושא בעל חשיבות רבה. המזון תופס חלק מרכזי בחיי היומיום בגיל זה ולפיכך החינוך לתזונה נכונה צריך להתחיל בילדות. תקופת הילדות היא תקופה הרגישה לשינוי התנהגות, והשפעה על ילדים בשלב הזה תשפיע על כל דור העתיד. עצם העיסוק באיכות המזון מאפשר הכוונה ומתן מידע לאורח חיים בריא, ומונע מחלות עתידיות."
לדברי ח"כ עזריה: "שוק העבודה בישראל מחייב את שני ההורים לעבוד כדי לפרנס משפחה, לכן הילדים שלנו נמצאים בצהרונים ואוכלים שם את הארוחה המרכזית שלהם ביום.
"המצב כיום, לפיו האוכל אינו נמצא תחת פיקוח תזונתי, לא יכול להימשך. מה שילדינו אוכלים בצהרונים משפיע באופן ישיר על בריאותם וגם קובע את הרגלי התזונה שלהם בעתיד. הצעת החוק הזו מוודאת שילדינו יאכלו אוכל בריא בצהרונים באמצעות הקמת מנגנון פיקוח באחריות המדינה. כך הורים יוכלו להיות רגועים ושקטים במקום העבודה ולדעת שילדיהם אוכלים ארוחה בריאה ומזינה".
החוק נכתב בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, מרכז השלטון המקומי, ומשרד האוצר שיתן את הגיבוי התקציבי להקמת המנגנון.
בחוק מופיע קביעת הרכב תזונתי מחייב בחקיקה. כיום אלו המלצות לא מחייבות של משרד הבריאות. ההוראות יכללו כמות מלח וסוכר, וידוא שומן טראנס, וידוא חלבונים עשירים, פחמימות מורכבות, קינוח בריא ועוד, וכן מפקחים שתפקידם הבלעדי יהיה לפקח על איכות התזונה בצהרונים. הפיקוח יעשה בשיתוף פעולה בין משרד הבריאות לבין מרכז השלטון המקומי.
מדובר בלמעלה מ-150,000 ילדים הנמצאים בצהרונים בישראל. יותר מ-50% מילדי ישראל אוכלים את הארוחה המבושלת שלהם במסגרות החינוך. בישראל יש כ-2500 צהרונים מוכרים ע"י משרד הכלכלה (לא מפוקחים, מוכרים). בצהרונים בארץ יש למעלה מ-100 ספקי קייטרינג שונים, ומספר ילדים בכל צהרון עומד על 10-45 ילדים בכל כיתה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב - "ילדי ישראל נמצאים במשך שעות רבות במסגרות חינוכיות ובפרט בצהרונים בהם מוגשות ארוחות. הצהרונים נועדו לשמש מסגרת שהייה חינוכית לילדים משעת יציאתם מגני הילדים ומבתי הספר ועד לשעות אחר הצהריים, בזמן שהוריהם נמצאים במקומות העבודה. ילדים שוהים בצהרון כחמש-עשרה שעות שבועיות ואוכלים שם את הארוחה החמה העיקרית במהלך היום. לכן, ראוי כי לילדים השוהים בצהרון תובטח תזונה בריאה וראויה, שתספק להם מזון מגוון ומאוזן שיתרום לאיכות חייהם.
"הרגלי התזונה בגיל הרך הוא נושא בעל חשיבות רבה. המזון תופס חלק מרכזי בחיי היומיום בגיל זה ולפיכך החינוך לתזונה נכונה צריך להתחיל בילדות. תקופת הילדות היא תקופה הרגישה לשינוי התנהגות, והשפעה על ילדים בשלב הזה תשפיע על כל דור העתיד. עצם העיסוק באיכות המזון מאפשר הכוונה ומתן מידע לאורח חיים בריא, ומונע מחלות עתידיות."
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות