היריה של עזריה שהציתה את הממשלה החדשה

בחודשים ובשבועות האחרונים אנחנו נעים בין ממשלת ימין צרה, לבין משא ומתן שמתרחש (ובו זמנית לא קיים) עם גוש השמאל, ומשם היישר אל עבר יצירה עכשווית של ממשלה ימנית אף יותר - הכל כמובן היה לכאורה, כי שום דבר לא היה חתום עד לפני כמה שעות שבהן הגיעו הצדדים להסכם המיוחל.

אני מסתכלת על מצב הממשלה שמצד אחד נראה רעוע ומצד שני מעולם לא היה יציב יותר, וזה מזכיר לי איזו מדינה שרק עכשיו חגגה לעצמה 68 אביבים. אותה מדינה שניצבת בפני כל כך הרבה סכנות שאורבות לה מכל פינה, אך עדיין ולמרות הכל ממשיכה לחיות את חייה ביציבות סבירה ותחרות משגשגת.

נכון, אנחנו עצבניים בכביש (ובכל מקום אחר), יוקר המחייה בשמיים, הבירוקרטיה חונקת אותנו והשחיתות כבר הפכה לדבר שבשגרה, אבל זה לא מה שיזיז אותנו מלהמשיך את המירוץ למיליון, לדירה, לקריירה ומשפחה, די בדומה לחברי הכנסת והמפלגות השונות שלא משנה כמה רפש יטיחו אחד בשנייה וכמה מהמורות יעברו בדרך, שום דבר לא יזיז את עיניהם מהמטרה: ממשלה יציבה שתמשיך את כהונתם הבטוחה והנוחה.

ועם זאת, אם באמת חושבים על זה, מי נתן את יריית הפתיחה אל עבר הממשלה בהמתנה – שקרמה לה עור וגידים אל מול עינינו? התשובה היא ילד בן 19 בשם אלאור עזריה, שאך לפני שנה כשרק סיים את התיכון ופקח את עיניו אל עבר חיי בגרותו, נשלח היישר לצבא ההגנה לישראל, לבוש במדים שהיה כל כך גאה בהם; שם הוא ילמד איך להגן על מדינתו ואזרחיה מפני מחבלים ומרצחים אכזריים וארורים שמגיעים הנה בכדי לזרוע הרס ורשע וכבר אחרי שנה, הוא - אותו נער מתבגר חדור מוטיבציה ואהבת ארץ ישראל שרק לפני רגע התגייס, רואה בן עוולה שמנסה לרצוח את חברו לפלוגה ואת כל העוברים בדרכו וחש שמחובתו לחסל את הסכנה שעדיין אורבת ועושה את מה שהוא ראה לנכון ויורה.

מה שהוא לא ידע אז זה עד כמה רחוק הירייה שלו תגיע, היא לא רק פגעה בטרוריסט הנתעב שגסס בדמו בכל מקרה, אלא היא המשיכה להפיל את קוביות הדומינו בתחנות השונות אחת אחרי השנייה.

אותה ירייה של אלאור ההמום, גרמה לשר הביטחון שלו משה (בוגי) יעלון להגיד שהוא חייל שסרח שנייה אחרי המקרה, זאת עוד לפני שהתבררו העובדות ואף לפני שבית המשפט בדק את הפרטים. היא גם גרמה לסגן הרמטכ"ל יאיר גולן להשוות את התהליכים במדינת ישראל כיום לתהליכים בגרמניה הנאצית אז.

היא אפילו גרמה לצה"ל לצאת נגד אחד מחייליה המצטיינים והביאה את בית המשפט דווקא להגן על החייל יותר מהארגון בו הוא משרת, אך יותר מהכל הירייה הזאת גרמה לרוב רובו של הציבור במדינת ישראל לאמץ בן חדש לחיקם ולראות בשר הביטחון, ברמטכ"ל וסגנו כאנשים שמכרו את הבן הזה שלהם ועבור מה בעצם, מחבל...?

בעיני הציבור אלו שסרחו הם דווקא הם ולא אותו חייל, הירייה ההיא של אלאור שגרמה לשרשרת של סיטואציות שנערמו אחת על השנייה כמו כדור שלג שהולך ומתעבה, בסופו של יום היא הקטליזטור שדחף את שר הביטחון להתפטר מתפקידו (כל תפקיד שהוא) והביאה את ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות לשר הביטחון הבא את יו"ר סיעת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, בחירה שנראית לחלק מהציבור כבחירה קיצונית, אך במציאות משקפת כמעט במדוייק את רחשי רוב רובו של העם, מה שהופך את מינויו של ליברמן לדבר הגיוני וסביר בדיוק כמו שחיסול מחבל שהתכוון שנייה לפני כן לרצוח בדם קר כל יהודי באשר הוא, הוא דבר שבעיני רוב העם הגיוני למדי.

מי יודע איך בסופו של דבר תיראה הממשלה ולאיזה עתיד אנחנו הולכים? מה שבטוח הוא שההווה נראה כנה מתמיד, ישר מהקנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!