חיסנת כבר? עצרי, ביקורת לפנייך!

- "היא חסרת אחריות!"
- "זו התנהגות משוללת כל היגיון. איך היא לא לוקחת אחריות על הבריאות של הבת שלה?"
- "זו לא רק אחריות על הבריאות של הבת שלה, זו אחריות על הבריאות של כולנו!"
- "נכון, אני מתנגדת נחרצות לרעיון שהורים לא מחסנים את הילדים שלהם, שלא נדבר על כך שהם מסכנים אותנו, את כל הציבור הרחב!"
- "אני מקפידה לחסן את הילדים בזמן, אין דבר כזה!"

שיחת הנשים על הספסל בגן הציבורי הייתה סוערת. לכל אחת, כדרכן של אימהות נרגשות, היה מה לומר. השיחה כללה בעיקר ביקורת כלפי אותה אם שבתה חלתה בחזרת.

חיסונים הוא נושא העולה לדיון בכל פורום אימהות. מלל רב נשפך על נושא החיסונים, מבעד ועד נגד, מחקרים רבים מעוררים הדים ואחרים סותרים אותם.

סיפורי זוועה על ילדים שבגלל חיסון נידונו לחיי נכות כל חייהם, לעומת סיפורי זוועה אחרים על ילדים שלא התחסנו וגורלם הפך למר, כשהמחלה התפרצה והם היו הראשונים לחלות בה ואף לסבול מסיבוכים המתלווים למחלה שפעמים מותירים חותם בלתי הפיך, חלילה.

אודה ואתוודה כי גם אני לפני כל חיסון מפחדת מתופעות לוואי. למדתי לא להתבייש ולבקש מהאחות לבדוק במו עיני את התאריך שמוטבע על החיסון, לוודא שהרישום נכון ואין טעויות, בקשה שנובעת מסיפור זוועה שקראתי בעבר על ילד שנשאר נכה בעקבות חיסון ובבדיקה התברר כי פג תוקפו של החיסון. (אגב, ב'טיפות חלב' מקפידים מאוד על בדיקת התאריך, ואין ספק שמדובר במקרה חריג במיוחד).

רוב ההורים מחסנים את הילדים שלהם, מדחיקים את החששות ומבינים שעדיף לחסן מאשר להסתכן.
אך מחלת החזרת שהתפרצה בשנה האחרונה במוקדים רבים ברחבי הארץ, טרפה את הקלפים.
כשהופיעו הפרסומים הראשונים על התפרצות המחלה, מיהרתי לבדוק את כל פנקסי החיסונים של הילדים המאוחסנים בתיקיה שחורה בחדר העבודה שלי. גיליתי את אשר ניחשתי: מלבד אושרי הקטן כולם מחוסנים.

"חיסון החזרת הראשון מתבצע בגיל שנה", הרגיעה אותי האחות כשהתקשרתי אליה לפני מספר חודשים. מיהרתי לקבוע לו תור ואכן, כשמלאה לו שנה, התנוססה החתימה בפנקס החיסונים. ובלב שקט המשכתי לקרוא על התפרצות מחלת החזרת.
"אל תשאלי מה קרה אצלנו! הבן שלי קיבל חזרת!" התקשרה אלי אחת החברות אחוזת אימה, בנה בן עשרים ולפתע הוא קיבל חזרת.
"רחמנות עליו, למה לא חיסנת אותו?" אמרתי אוטומטית, מנסה להסתיר את התרעומת בקולי. מרגישה איך לידי ניצב שומר הראש הטוב מכולם, הצדק לצדי, אני האם שדאגה לקחת את הילדים לחיסונים והיא לא.
"הילד נולד בחו"ל. כשהוא נולד עדיין לא נתנו את חיסון החזרת שם. הוא קיבל רק חיסון אחד, בגיל שש, כשעלינו ארצה", היא גמגמה מול פס הביקורת שבצבץ ועלה בקולי.
"יכולת להתעקש שיתנו לו גם את החיסון של גיל שנה", התווכחתי איתה והיא מצידה הסבירה לי, שחיסונים היום זה לא כמו בעבר, היכן שהם התגוררו...

הרשיתי לעצמי לכעוס ולבקר. כי הרי אני בסדר, עשיתי את הכול לפי הספר ודאגתי לילדים שלי.
בספסל השכונתי בישרה בקול נכאים גם אימא של חגית, על חזרת קשה שתקפה את בתה. "אני דווקא שמחה שהיא קיבלה את החזרת בגיל חמש", אמרה בשמחת עניים, "עכשיו יש לה חיסון טבעי לכל החיים", היא נפרדה מאיתנו. ואנחנו פצחנו בדיון סוער על הורים שלא מחסנים מסיבות שונות.
כבר לימדו אותנו חכמינו: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו" ו"הווי דן את כל האדם לכף זכות..." אבל אני לא זכרתי את זה באותה שיחה.

גם כמעט ושכחתי מאותה שיחה, וטוב שאימא של חגית לא הייתה עדה לה.
זה התחיל בשבוע שעבר, בעיצומו של חג השבועות. מימי בת החמש נגשה אלי: "אימא, אני לא מרגישה טוב". הודיעה לי הקטנה.

מיהרתי למדוד לה את החום. כן, חומה עלה. הכנתי לה תה, השכבתי אותה במיטתה, גם מקומו של האקמולי לא נפקד. החום המשיך לעלות ולרדת חליפות גם למחרת. קבענו תור לרופא. "זו שפעת, אולי סתם וירוס קייצי שבא לביקור. נמשיך לעקוב", החליט הרופא.

היא לא הרגישה טוב, עד שכעבור יומיים, למרבה התדהמה היא התעוררה עם... חזרת!
לא היה לי ספק בכך. כדור הטניס שצמח מתחת לסנטרה, בחד-צדדיות מובהקת, הבהיר לי שגם אצלנו באה המחלה לביקור.

"חזרת!" קבע הרופא חד משמעית, "תגידי, האם לא חיסנת אותה?" פס הביקורת בצבץ ועלה מקולו.
"בטח שחיסנתי! אני תמיד מחסנת בדייקנות!" ומיד שלפתי את פנקס החיסונים כהוכחה לחפותי.
בשיחה עם אחיות בתחנת 'טיפת החלב' השכונתית התברר היקף התופעה. מקרי חזרת רבים שצצו בחודשים האחרונים עם התפרצות המחלה, תקפו גם ילדים שקיבלו חיסון נגד חזרת ואפילו חיסון דחף נוסף! מחוסנים כפולים!

"אולי מדובר בזן חדש של חזרת. בכל מקרה, אין ספק שהחיסון שהיא עברה, ידאג שהמחלה לא תהיה קשה כל-כך ונטולת סיבוכים", ניסה הרופא לנחם אותי.

בשעות אחר הצהריים, פגשתי את האמהות שישבו על הספסל השכונתי, ותלו בי מבט מצמית.
כן, אני יודעת, שברגע שאסתובב שם, בעיקול השביל, הן תתחלנה לרכל: "מה מלי חשבה לעצמה? איך היא לוקחת אחריות שלא לחסן? עכשיו כל הילדים שלה יידבקו באשמתה! היא ממש, אבל ממש לא בסדר!"

האמת, מגיע לי שידברו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!