מוטב להיות פועל פשוט בארץ - מרב בחו"ל

בפרשתנו רואים בעליל עד כמה קיום התורה שייך דווקא לארץ-ישראל. מצוות שביעית, יובל, דיני שדה אחוזה ומכירתו – כל אלו נתנו דווקא לישראל על נחלתו, ואף שאר המצוות קשורות לאלו, כך שבגולה, שם אנו תלושים מהארץ, אין הן יכולות להתקיים בצורתן המקורית. על- כן מובן הדבר, ש"אור החיים" הקדוש ראה כאן מקום לעורר על חשיבות ישיבת הארץ.

ואלו דבריו על הפסוק "כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו, ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו (כ"ה, כ"ה): "כי ימוך אחיך וגו'. פרשה זו תרמוז ענין גדול והערה ליושבי תבל, כי ימוך על דרך אומרו (קהלת י' י"ח) בעצלתים ימך המקרה, ואמרו ז"ל (תענית ז' ב) עשיתם לאותו שנאמר בו (תהלים ק"ד) המקרה במים עליותיו מך, כי כשהתחתונים מטין מדרך הטוב מסתלקים ההשפעות ומתמסכן עמוד הקדושה, כי העיקר תלוי בהתחתונים, ואמר ומכר מאחוזתו ירצה על המשכן משכן העדות אשר הוא אחוזתו ית' שבו השרה שכינתו ובעונותינו נמכר הבית ביד האומות, וכמאמרם ז"ל (מדרש תהלים ע"ט) בפירוש פסוק מזמור לאסף באו גוים וגו', והודיע הכתוב כי גאולתו היא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לה' על דרך אומרו (לעיל י' ג') בקרובי אקדש הוא יגאל ממכר אחיו, כי האדון ב"ה יקרא לצדיקים אח כביכול דכתיב (תהלים קכ"ב) למען אחי ורעי, והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם הטוב לכם כי תשבו חוץ גולים מעל שלחן אביכם ומה יערב לכם החיים בעולם זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם הוא אלהי עולם ב"ה לעד, וימאיס בעיניו תאוות הנדמים ויעירם בחשק הרוחני גם נרגש לבעל נפש כל חי עד אשר יטיבו מעשיהם, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב". דברים כדרבנות מבעל אור החיים הקדוש.

ארץ-ישראל תובעת את עלבונה, ובעל ה"אור החיים" קובע, כי שום גדלות בתורה לא תחפה על עוון הזנחת הארץ. מרכזיותה של הארץ באה לידי ביטוי לא רק במצוות הקשורות לארץ כמו שמיטה, יובל, שדה אחוזה וכדומה, המוזכרות אצלנו, כי אם גם באותן מצוות בתורה, אשר במבט ראשון נראה כי הן שייכות במידה שווה לכל מקום, ואינן מיוחדות דווקא לארץ-ישראל. המועדים, למשל, לא רק במה שקשור לעבודת המקדש, אלא עצם קביעת המועדים בקידוש החודש על-פי הראיה – אין להם משמעות במנותק מארץ-ישראל. ואלו דברי רבנו בחיי בפרשה שעברה, פרשת אמור, על הפסוק – "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם" (כ"ג, ד') -

"... וכן היו ישראל נוהגין לעבר את השנה בארץ, כשגלו לבבל היו מעברין אותה ע"י הנשארים בארץ, בקש יחזקאל לעבר את השנים בבבל, אמר לו הקדוש ברוך הוא: אין לך רשות לעבר את השנה בחוצה לארץ, ישראל שבארץ יעברו את השנה. מכאן אמרו: אפילו צדיקים וחכמים בחוצה לארץ ורועי בקר בארץ, אין מעברין את השנה אלא על ידי הדיוטות שבארץ...

...ומכאן יש ללמוד מעלת הארץ הקדושה וכמה היא חביבה לפני המקום, וכן אמרו בירושלמי בפרק קמא דסנהדרין: (ירמיה כ"ט, א') "אל יתר זקני הגולה", אמר הקדוש ברוך הוא ביותר הם עלי זקני הגולה, חביבה עלי כת קטנה בארץ ישראל מסנהדרי גדולה בחוצה לארץ". כדאי לעיין שם בדבריו המאלפים.

לקראת סוף פרשתנו, הדברים מקבלים משנה תוקף. על הפסוק "אני ה' אלקיכם אשר־הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את־ארץ כנען להיות לכם לאלקים" (כ"ה, ל"ח) אומר רש"י - "להיות לכם לאלקים - שכל הדר בארץ ישראל אני לו לאלקים, וכל היוצא ממנה כעובד עבודה זרה". הדברים עמוקים ונוקבים עד התהום, וראוי לעיין ברמב"ן על ויקרא י"ח, כ"ה, שם הרחיב לבאר יסוד עצום זה.

חביבות זו של ארץ-ישראל על-ידי חכמי ישראל האמיתיים המשיכה עד לדורות האחרונים. מסופר על מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל, אשר נכדו עמד להנשא והציעו לו שיסע לחו"ל ושם יוכל לקבל משרה רבנית, לשקוד על התורה כראוי ולהתעלות בה. אם ישאר בארץ, כך נאמר לו, המצב הכלכלי הקשה שהיה באותם ימים לא יאפשר לו ללמוד ותחת למצות את יכולותיו האדירות בלימוד, הוא יאלץ לעמול קשה לפרנסתו. הגרי"ח ביטל טיעון זה ואמר, כי מוטב שיהיה פועל פשוט בארץ-ישראל ולא רב בחו"ל! זהו הרב זוננפלד, מנהיגם הנערץ של העדה החרדית בירושלים!

הבה נלמד מדרכיו של הרב זוננפלד, מאור החיים ומרבנו בחיי, הבה נלמד מהתורה הקדושה עד כמה ארץ-ישראל אינה ניתנת לניתוק מהתורה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!