פצוע בריסל לאחר השחרור: "שני סנטימטרים הבדילו בין חיים למוות"

 

"נס שלא נפגעתי קשה - זה היה קרוב מאוד", כך אומר מנדי פרקש - שנפצע בפיגוע בבריסל, בראיון ל'בחדרי חרדים'.

פרקש ששוחרר אתמול (ג) מבית החולים חוזר לרגע הפיגוע ומספר ל'בחדרי חרדים': "היינו בדרכינו, חזרה לישראל, מהחתונה של אחי שהתקיימה באנטוורפן. ההורים שלי בחרו להישאר עוד יום עם החתן והכלה. אני וגיסי חיים ויינטריץ ומשפחתו, יצאנו לנמל התעופה בבריסל, לאחר 10 דקות התיישבתי בפינה לעניין אישי, וביקשתי מגיסי ומשפחתו שיחכו לי.

"כשחזרתי אל גיסי חיים, התפוצץ מטען. היה בום אדיר, אנשים רצו - צעקו בהיסטריה ופאניקה. אמרתי לגיסי חייבים לברוח - יש פיגוע. התחלנו לברוח ואז התפוצץ מטען שני, והתמוטטתי לרצפה.

פרקש משוחרר מבית החולים

"נפלו עלי גושי בטון והתקרה התפרקה עלי, בנס לא נפגעתי קשה, שמתי ידיים על הראש כמו ברעידת אדמה, איבדתי קשר עין עם גיסי ומשפחתו, שכבתי בין ההריסות, המון זמן כשאני מדמם. עד שניגש אלי גוי והחל לסייע לי להחלץ מבין ההריסות, הרגליים שלי היו פצועות וכאובות מאוד, נכנס לי שם הרבה רסיסים.

"לאחר שחולצתי מההריסות, הגיעו כוחות הצלה ופינו אותי באלונקה למוסך מטוסים, שם היו פצועים רבים, עד לפינוי לבית החולים. באותו רגע חשתי שיצאתי בנס, הנס הגדול שהיה לי שעפו לכיווני שני רסיסים - שני סנטימטר מהלב, לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היה פוגע לי בלב, זה היה ח"ו נגמר אחרת.

"מרוב כאבים בקושי ידעתי איפה נפצעתי, זו הייתה קטסטרופה. בזמן שכולם מדממים בהאנגר, כוחות הבטחון התרוצצו בחוץ וסרקו את השטח וסימנו לנו שאסור לצאת, היו אנשים שצעקו וצרחו. זה היה מחזה מפחיד".

 

"לא הייתי רגע לבד"
הפינוי התעכב: "רק לאחר זמן מה ניגש אלי ראש 'הצלה אנטוורפן' ושאל מאיפה אני והאם יש לי קרובים באנטוורפן. סיפרתי לו על מצבי, וביקשתי שירדים אותי כי לא יכולתי לעמוד בכאבים, ואכן הוא עשה כך. רק לאחר שעות פוניתי לבית חולים מקומי, והייתי מורדם ומונשם במשך 10 ימים. היתה לי דלקת ריאות חריפה כתוצאה מהעשן ששאפתי בזירה. נפצעתי בעיקר ברגליים - רגל אחת 4 שברים - ובשנייה נקרע העורק הראשי.

"לאחר עשרה ימים - כשהחלמתי מעט, הועברתי עם גיסי חיים לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, אושפזתי כאן 45 יום, עד ששוחררתי לשיקום עם כיסא גלגלים, אני מרגיש הרבה יותר טוב, ומחלים מיום ליום ב"ה".

• במבט לאחור - מה הדבר שלקחת איתך?

"חיזק אותי שכולם התפללו ללא הרף עלי, השמות שלנו היו מפורסמים בכל מקום, וכולם התפללו. בנוסף כל קהילת בעלזא הייתה עמנו ותמכו בנו. מוטי פריד מ'סעד ומרפא' עמד לצידי ותמך ועזר ללא הפסקה. כולם באו לבקר ולתמוך לא היה רגע שהייתי לבד".

• איך היה חג הפסח כששוחררת לראשונה?

"הרגשתי שחרור עצום, אבל לא הרגשתי טוב בליל הסדר - הבנתי שזה לא המקום שלי וחזרתי במוצאי החג לבית החולים".

• מי מימן לך ולגיסך את הטיפולים?

"בחו"ל הטיפולים מומנו מהביטוח שם. בארץ קופת החולים מממנת. במדינה עדיין לא הכירו בי ובגיסי כנפגעי טרור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!