התעשיינים נגד סוף שבוע ארוך: "המשק לא יוכל לשאת בעלויות"

התאחדות התעשיינים מתנגדת, לפחות בינתיים, ליוזמת החקיקה שמקדם ח"כ אלי כהן (כולנו) להחלת יום שבתון ביום א' פעם אחת בחודש שיכלול גם את מערכת החינוך. היוזמה של ח"כ כהן תקודם בידי יו"ר כולנו, שר האוצר משה כחלון, שיביא אותה לדיון בוועדת שרים כבר בעוד כשבועיים, ומתכוון למנות בכיר במשרדו לבחינת ההיבטים התקציביים של המהלך.

בתמורה לסוף שבוע ארוך אחת לחודש, כך על פי התוכנית, יום העבודה יוארך ברבע שעה. "לאור נתוני הפריון הנמוכים של המשק - אנו לא יכולים להסכים עם מהלך כזה", אמר היום (א') נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. "הפריון בישראל נמוך ב-30% מרמת הפריון הממוצעת במדינות ה-OECD והמשק לא יוכל לשאת עוד ימי חופשה לעובדים. מדובר בעלויות שיסתכמו במיליארדי שקלים בשנה, וגם אם העובדים יחזירו עוד רבע שעה של עבודה בכל יום - המשק יפסיק בשנה כ-3 מיליארד שקל".

ברוש הוסיף ואמר: "אני מעריך את הרצון של אנשים להחיל יום מנוחה נוסף, אך עם זאת צריך לנהוג באחריות - המשק לא יוכל לשאת בעלויות האלה". עם זאת, בין ההתאחדות לח"כ כהן מתקיימת בשבועות האחרונים הידברות, בניסיון להשיג גם את הסכמת התעשיינים למהלך. גם בלשכת הארגונים העצמאיים והעסקים הקטנים, להב, מתנגדים ליוזמה.

נשיא להב, רועי כהן: "ההצעה משנה את סדרי העבודה במשק ואין לה אח ורע בעולם. גם התוספת של רבע שעה של עבודה ביום היא פארסה, דבר שאינו ישים ולא רציני. הצעת החוק הזו מתעלמת מההשלכות הכלכליות על מגזר העסקים הקטנים והעצמאיים, שמהווים 99% מהמשק. דווקא בעת שבה המשק נמצא במיתון - צריך לחשוב על צעדים שיגדילו את התוצר ואת הפריון, ולוודא שלא מגלגלים עוד עלויות על המעסיקים, שרבים מהם נאבקים כבר כיום על הישרדותם".

העובדים בישראל עובדים על פי החוק 43 שעות בשבוע, בה בשעה שברוב המדינות המפותחות מספר שעות העבודה הממוצע בשבוע הוא 40 (ראו תרשים). בצרפת למשל, שבוע העבודה נמשך 35 שעות בלבד. מקדמי הצעת החוק סבורים כי בהחלת שבתון ביום א', בשלב ראשון פעם אחת בחודש, יש כדי להקטין את השחיקה של העובדים; לחזק את ענפי המסחר והשירותים ולהתאים את הפעילות של המשק הישראלי לכלכלה העולמית.

"בכל פרמטר העובד הישראלי עובד יותר, ולכן צריך להפחית את שעות העבודה. מעבר לעדנה שיראו בכך חלק מהענפים הכלכליים - כמו ענפי המסחר, התיירות והצריכה - גם ענפי הספורט, הפנאי והתרבות יגדלו, ויינתן בכך מענה לאוכלוסיות מסורתיות", אמר כהן בראיון לגלובס TV. "הנושא כבר סוכם עם איגוד לשכות המסחר, עם התאחדות בתי המלון ויש גם הירתמות מלאה מצד יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן. מתקיימת הידברות גם עם ברוש, ולהערכתי בחודש-חודשיים הקרובים נבוא עם בשורה שתשנה מהותית את מאפייני העבודה, את חיי המשפחה וגם תהיה לה תרומה כלכלית למשק". כהן הוסיף ואמר כי עם האפשרויות שנבדקות נמנה קיצור של חופשת פסח לתלמידים, בתמורה ליום השבתון בימי ראשון.

כצפוי, יו"ר ההסתדרות תומך במהלך שעשוי להיטיב עם העובדים השכירים במשק. "ההסתדרות היא הראשונה להניע ולתמוך ברעיון לקצר את שבוע העבודה בישראל, מאחר ולפי נתוני ה-OECD, העובד בישראל מחויב על פי חוק לעבוד 43 שעות בשבוע - מה שפוגע בזמן הרווחה שלו, ביעילות ובפריון", אמר ניסנקורן. "לעומת זאת, שבוע העבודה על פי חוק ברוב המדינות המפותחות עומד על 40 שעות. כל גורם שחושב כי הפתרון הוא להטיל את הנטל של קיצור שבוע העבודה דווקא על העובדים - טועה ומטעה: הקיצור צריך להתבצע בצורה אחראית. הפתרון היחיד הוא באמצעות הפחתת שעות העבודה. נתנגד נחרצות להארכת ימי העבודה, ולא נהסס להכריז על כך סכסוך עבודה כללי".

באיגוד לשכות המסחר מברכים גם כן על המהלך, ובמכתב ששיגר באחרונה נשיא האיגוד, אוריאל לין לח"כ כהן, צוין כי "האיגוד יתמוך בהצעת החוק לקביעת יום ראשון כיום חופשי אחת לחודש - במקום יום שישי באותו השבוע בחודש". לין: "ההצעה תורמת תרומה חשובה ובעלת תועלות לערכי המשפחה, החברה ולענפי המסחר והשירותים במשק. עמדתנו לא מבוססת על כך שלעובד בישראל יש מעט ימי חופשה: לעובד, בעל ותק של 9 שנות עבודה, יש לא פחות מ-23 ימי חופשה בשנה, שזה לאמיתו של דבר רצף של חופשה בת ארבעה שבועות וחצי".

שובו של השולחן העגול: שר האוצר, משה כחלון, ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, סיכמו על הקמת "שולחן עגול" לקראת הדיונים לקביעת תקציב המדינה הדו-שנתי לשנים 2017-2018. בדיוני השולחן העגול - שעל הקמתו סיכמו ברוש וכחלון ערב יום העצמאות - תשתתף גם ההסתדרות הכללית, וזאת בדומה לשולחן העגול שהקימו ב-2009 ברוש ויו"ר ההסתדרות דאז, עופר עיני, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי.

את עבודת השולחן העגול יוביל מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, בשיתוף עם נציגי האגפים השונים במשרד, רשות המסים, משרד הכלכלה ובנק ישראל. "אנו מציבים בראש סדר העדיפויות של תקציב 2017-2018 את החזרת המשק לתוואי של צמיחה מואצת לצד הגדלת הפריון וההכנסה", אמר כחלון.

ברוש: "רמת הפריון במשק הישראלי היא 30% מתחת לממוצע של מדינות ה-OECD, וקיים צורך בפעולות אמתיות שיעשו במשך שנתיים ושלוש כדי לחזור למסלול של צמיחה בקצב של 5% בשנה - ולא במה שמכונה 'זבנג וגמרנו'".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!