נורא ואיום, בחורי ישיבה לא אמורים לחגוג בפריצות ברחובות

קבוצות הווטסאפ היו שוממות בליל יום העצמאות, כך גם הכבישים בבני ברק היו ריקים מאדם. לרגע היה ניתן לחשוב ב'השקפה ראשונה' כי מדובר בבוקר חול המועד פסח.

צרכן חדשות כמוני שעבר על הקבוצות, גילה שקט לא אופייני לכזה ערב, אין כמעט הודעות וכאילו מדובר בערב תשעה באב וכולם עסוקים באכילת הביצה האחרונה שנשארה מחלוקת הקמחא דפסחא.

פתאום שמתי לב שבמשך כמה שעות אין כמעט הודעות. אם צה"ל רוצה לתקוף באיראן ושהחרדים לא ידברו על כך בוואטספ, לדעתי יום העצמאות הוא הזמן המתאים ביותר.

חבר טוב שפגש אותי סיפר כי יצא עם רעייתו לשאוף מעט אוויר בעיר מודיעין - שם חשכו עיניהם לראות בחוגגים בחורי ישיבות.

החרדים, כך מסתבר, חוגגים בהמוניהם. אותו חבר האיר את עיני לאן נעלמו כולם: "מה אתה מדבר... אתה חייב לראות את התמונות שהם מעלים בפייסבוק, מלא חרדים עושים מנגל", סיפר בהתלהבות - ועיניי חשכו.

לקראת השעה 2:00 בלילה הגיעו גם סרטוני וידאו של חרדים חוגגים בכיכר ציון ובכיכר החתולות בירושלים. שומו שמים.

מה נאמר ומה נדבר? וכי זו דרכו של בחור ישיבה? לחגוג בתערובת ובפריצות נוראה את אירוע 'יום העצמאות'?

בימים אלו שמעתי מתלמיד חכם נודע כי הזמן שבין פסח לשבועות הוא בבחינת ימי חול המועד, ימים שמתו בהם 24 אלף תלמידי רבי עקיבא הם זמנים מסוגלים מאוד, כך כתוב בספרים, מאיפה הגיעה התרבות הזאת של חרדים שחוגגים עצמאות?

לצערי, נתקלתי בתופעה מקרוב, כאשר חבר טוב ובוגר ישיבות נודעות תלה דגל ישראל על רכבו ואף יצא לחגוג וטענתו בפיו "היום זה מקובל".

ושמא, אני היחיד שלא ידעתי על זה עד היום, אבל אולי תמיד היו החגיגות האלו, ופשוט הטכנולוגיה לא הייתה קיימת, ומשום כך לא התוודעתי לקיומם של המנגלים בכל בית שני בריכוזים החרדים, ומבלי לדבר על המחמירים לצאת לפארקים.

אם כך ואם כך, נורא ואיום הדבר.

ואסיים באנקדוטה מעניינת ולימוד זכות: פעם מרן האדמו"ר מבעלזא היה בתל אביב בערב יום העצמאות אחר הצהריים, בכדי לנחם אבלים. הרבי יצא החוצה, ראה שהכל ריק כמו בערב יום כיפור, ושאל 'איפה התל אביבער אידן?' ומיד לימד עליהם זכות ש"בוודאי הם טובלים במקווה לכבוד יו"ט"...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!