אז מה חרדים עושים ביום הזיכרון לחללי צה"ל?

כבר לעת ערב בכל ריכוז ישראלי מורגש האבל הלאומי, הקניונים נסגרים מוקדם מן המקובל בענף, המסעדות בתי הקפה ושאר מקומות העינוגים ננעלים על סורג ובריח.

תחושה קשה מורגשת בכל פינה, הישראלי המצוי ממהר להסתגר בבית או לצאת למרכז הקהילתי או לבית העלמין שם מתייחדים עם זכר הנופלים בדרכם. עמידה בצפירה, טקסים צבאיים, דגלים ונשקים, ושאר רעיונות שנלקחו מאומות העולם.

ודווקא החברה החרדית, גם אחרי 68 שנות עצמאות למדינת ישראל, אינה יודעת כיצד להתמודד עם היום המורכב הזה - כיצד לחנך את הילדים שלנו? מה אומרים להם? מה הם הערכים והמדיניות שלנו כחרדים בכל הקשור ליום הזה.

אני כמובן לא מדבר על אנשי הישוב הישן בירושלים שאינם מכירים במדינת ישראל, אני מתכוון למיינסטרים החרדי, אנשים שרואים את עצמם חרדים לכל דבר אך מאידך לא מעוניינים להכעיס או לפגוע.

הגם שאנו מחנכים את ילדינו לשאוף להיות גדולים בתורה ולא מפקדים בצנחנים, ולמרות שאנו מחנכים את בנינו ובנותינו לערכים שונים לחלוטין מהמקובלים בחברה הישראלית הכללית, למרות כל זאת אין שום סיבה שלא נכבד את רוב האוכלוסיה הישראלית שמבחינתה זהו יום קדוש ויום של זיכרון לנופלים, וגם אצלנו תורגש אוירה של אבל לאומי, ואולי אף הגיע הזמן שיתכנסו אצלנו בבתי הכנסת לאמירת תהילים וללימוד משניות לעילוי נשמות הנופלים. 

אך יש שיאמרו, החוק במדינת ישראל מחייב סגירת בתי עינוגים ובתי קפה בליל תשעה באב בדיוק כמו שהחוק חל ביום הזיכרון, אולם רחוב אבן גבירול בתל אביב בתשעה באב מלא בבליינים תל אביבים שלא רואים שום סיבה להפסיק ולחגוג,  בעלי המסעדות מעדיפים לעבוד כרגיל ולספוג את הקנסות כדי לא להפסיד את הבליינים. 

מה לנו ולבית מקדש שנחרב לפני אלפי שנים?!  אמרו זוג בליינים לאחד הכתבים ששאל אותם לפשר הדבר. אם הם לא מכבדים את היום הקשה ביותר לעם היהודי “יום חורבן בתי המקדש“,  מדוע עלינו לכבד את יום הזיכרון החילוני? 

אולי הגיע הזמן שהחברה החרדית תנהל דיון פתוח ומעמיק בנושא ותקבל החלטות וכיצד יש לנהוג ולחנך. אך עד אז, די ברור לכולם וכך יש לחנך שיהודי חרדי שנקלע למקום ציבורי חייב לעמוד בצפירה ולא לגרום לחילול השם, לשנאה, ולפגיעה באחינו שרואים ביום הזה “יום הכיפורים“ של החברה הישראלית.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!