'משפחה' על הקרע ביהדות התורה: גפני מתנגח, וליצמן לא שותק

הבעיה הגדולה של משה גפני היא ההצטברות. אם הוא היה דן בכל בעיה המונחת לפניו באופן פרטני, העסק היה ממשיך לזרום על מי מנוחות.

ה’ברוך’ הגדול שלו הוא המינונים. כל הכישלונות התנקזו לתקופת זמן אחת - והפתרון היחיד שיש לו זה לירות לכל הכיוונים. האסטרטגיה של גפני בעת הזו היא הרעשה כבדה. כל כך כבדה שאיש לא יזכור למה התחילה המלחמה ומי הוציא את הגדודים לשדה הקרב. בשיחה שמתפרסמת במלואה במדור ‘המזנון’ הוא מנגח את כל העולם.

על הכף מונחים לא מעט תפקידים: החוק הנורווגי שבמסגרתו אמור היה יעקב אשר לחזור לכנסת; הרוטציה בירושלים שבמסגרתה אמור היה משה גורא לכהן כחבר מן המניין במועצת העיר, והרוטציה בעיריית חיפה שבמסגרתה אמור היה מיכי אלפר להיכנס ללשכת סגן ראש העיר.

בכל הגזרות בינתיים המצב לא אטרקציה גדולה. בירושלים, גפני עצמו לא באמת חושב שדייטש יפנה את מקומו, בחיפה הוא מפעיל את כל כובד משקלו על יונה יהב כדי שיעמוד בהסכם שעליו הוא חתום - בינתיים ללא הצלחה, ועל אי-מימוש החוק הנורווגי נכתבו כל כך הרבה מילים ונכרתו כל כך הרבה יערות שחבל להכביר במילים.

התסכול - גדול. עסקני ‘דגל התורה’ פשפשו בימים האחרונים בארכיונים ומצאו שיוסי דייטש
התחיל את הקריירה הפוליטית שלו רק בזכות הסכם רוטציה שאותו קיים נציג ‘דגל התורה’ בירושלים, יוסי לוי, בקדנציה שהתחילה בתשס”ג.

הם גם זוכרים שבאותה מערכת בחירות התמודדה רשימה חרדית נוספת שגרעה קולות מאגודת ישראל, ולמרות זאת הסיעה קיימה את התחייבויותיה ולא מבינים למה היום, גם אם לא רוצים לקיים את הרוטציה, מתייחסים אליהם בזלזול כל כך מופגן.

גם בחיפה המצב לא אטרקציה גדולה מבחינת ‘דגל התורה’. יונה יהב החליט להטיל וטו על הנציג המיליטנטי של דגל התורה, מיכי אלפר, וביקש הצרחה למועמד אחר, נח יותר. אם גפני ייתן לו את מבוקשו, זו תהיה הפעם הראשונה שמפלגה חרדית מתנערת מעסקן שלא זז צעד אחד בלי להתייעץ מראש.

ויתור על מימוש ההסכם הקואליציוני ככתבו וכלשונו, יגרום נזק בלתי הפיך לדגל התורה, לעומדים בראשה ולפועלים מטעמה במועצות העיר. מצד שני, קשה לכופף ראש עיר חזק כמו יונה יהב ולכפות אותו למנות נציג שבעיניו הוא סדין אדום. מצד שלישי, יהב מבין שאם הוא יילך עם הווטו הזה רחוק מידי, הוא עלול לקבל בבחירות הבאות 10,000 קולות לעומתיים שעשויים להכריע את הבחירות. דילמה לא פשוטה.

במקום להתמודד פרטנית עם כל בעיה ובעיה, לדאוג לכלל הציבור, גפני הולך על כל הקופה: “התחושה שלי שהשותפות שלנו עם 'אגודת ישראל' הסתיימה. יש דור צעיר ב’דגל התורה’ שלא מוכן לקבל יותר את השותפות המעוותת והלא שוויונית הזאת. עד היום ויתרנו כל הזמן, כי הייתה לנו אחריות ציבורית, אבל היום אנחנו מבינים שלא פירשו אותנו נכון. יש מגוון אופציות פוליטיות שעומדות על השולחן. זה לא סוד שהיחסים שלנו עם ש”ס הם הכי טובים שהיו אי פעם, אבל יש הרבה אפשרויות. זה לא הזמן לדון בהן עכשיו. מה שבטוח שמה שהיה לא יהיה עוד”.

כשאנחנו מבררים אם המאבק הוא על כסאות, על ג’ובים, על משרות לעסקנים - גפני מתקשה
להסתיר את זעמו. “ממש לא. הכיסאות זה לא משכורת, אלא עוד נציגים שפועלים לאינטרסים של הציבור החרדי במקום רק לאנ”ש. במפלגה השכנה יש ארבעה נציגים, חלקם לא עושים כלום וחלקם לעתים גם מזיקים. זו שאלה של כסאות? זו שאלה של מהות. ההישג הכי גדול שלהם במושב האחרון זה ההתכנסות המשותפת בעיתון של בריסק (המחנה החרדי. ש.ב) לראיון חג אחרי חודשים של מריבות”.

אבל, אנחנו מזכירים לגפני, אתם חתמתם על הסכם 40-60, תלינו על עצמכם. למה אתם מלינים על אגודת ישראל שרוצים למקסם את כוחם? “אני חושב שההסכם שנקבע הוא הסכם לא נכון ולא משקף נכונה את המציאות. אבל הבה נלך רגע ‘לשיטתו’. הוא שר בריאות ולבטח בשביל התפקיד הוא צריך לדעת קצת חשבון. האם שניים מתוך שישה נציגים הם יחס של 40-60? ובכלל, אותו רבי (האדמו”ר בעל ה’פני מנחם’ זצ”ל, ש”ב) שחתם על ההסכם בתשנ”ב, גם אסר על נציג ציבור לכהן יותר משתי קדנציות ואסר לקחת תפקידי שר. נו? גם על זה הוא כל כך מקפיד?".

בכלל גפני מחזיק בבטן מלאה על יעקב ליצמן. הידידות המופגנת של שר הבריאות עם עמיתו לשולחן הממשלה שר החינוך נפתלי בנט מוציאה אותו מדעתו. “אני לא מבין איך זה יכול להיות. "לפני שלושה חודשים העברתי כסף להבטחת הכנסה לאברכים. בנט תוקע את זה. איך הוא
יכול לקבל לגיטימציה מליצמן? אני לא סומך על ליצמן ועושה מה שצריך לעשות בשביל שהכסף יעבור, אבל איך הוא עושה את זה? וזה לא רק זה. הוא משתף איתו פעולה בוועדה למינוי דיינים למנות את הדיינים הכי פשרניים, הכל מותר בשביל כמה פיצ’פקעס לחסידות. בשביל זה מותר למכור את הכל".

גפני מספר שהוא פועל בתקופה האחרונה להכניס את המחנה הציוני לקואליציה ולהוציא את הבית היהודי. “אני אומר את זה בקול ברור וצלול, בלי לגמגם. מי שמכיר את ההיסטוריה של ‘דגל התורה’ יודע שזו לא הצהרה פשוטה, אבל הגיעו מים עד נפש והגיע הזמן לשנות את הרכב הקואליציה לשותפים נוחים יותר”.

כשאנחנו מבקשים ממקורבי ליצמן תגובה על הפיצול האפשרי מאגודת ישראל, ועל ההאשמות החריפות על הברית עם בנט על חשבון האינטרס החרדי - אנחנו מרגישים שנגענו בפצע פתוח.

“כשקמנו בבוקר בהיר וגילינו שגפני ודגל חברו יחד עם בנט ומסיירים ביבנה בהכרזה דרמטית על חידוש הקשר עם החרדים וסיום הסכסוך, לא האשמנו חלילה את דגל בעסקאות טפילות אלא נתנו לזה צ’אנס ויצאנו לדרך חדשה של חברים באותה קואליציה”, הם אומרים.

“לא דאגנו לעצמנו וליצמן, יחד עם סגן שר החינוך ידידו הרב פרוש, פועלים במשותף למען החינוך של כל הציבור החרדי. הקשר עם בנט מעולה ויש לחזקו לטובת הציבור וכדי להביא הישגים לחינוך החרדי ולמנוע התערבות בתכנים. אם יש תלונות ו/או טענות על בנט והמשרד, יש לדון בהן ולהעלותן במסגרת דיונים מקובלים כדי לפתור בעיות ולסייע לציבור שלנו. זו לא הדרך, לא נקבל כל הישג במלחמות מיותרות שמבוססות על אגו סרק”.

מתברר שהבטן של יעקב ליצמן מלאה על ההתנהלות של גפני בחודשים האחרונים. “יש להצטער על תופעת ההתלהמות ותורת הלחימה שהפכה לאבן דרך תרתי משמע בידי בכירים בדגל התורה - כדפוס פעולה שחוזר על עצמו מול 'אגודת ישראל', נגד רשויות רבות ואנטי שרים רבים - כשהצד השווה שבהם הוא מלחמה לשם מלחמה, ללא חישוב נכון וללא קבלת דבר בתמורה לטובת הציבור.

"עושה רושם כי הכוחנות הזו באה יותר כדי לשנות את השיח הקיים מבעיות פנימיות קשות שבתוך דגל התורה, ולכן יש שמעדיפים לשרוף את המועדון כדי שלא נשאל שאלות קשות אשר להן אין מספיק תשובות. החלטות בגור לא מתקבלות על פי בקשות דגל ולא היה כל הסכם עם אף אחד על מספר קדנציות בגור, לעומת הסכם 40:60 שהוסכם בין הפני מנחם למרן הגראמ”מ שך. לא נשנה זאת".

יש למקורביו גם קצת מוסר עבור היו”ר הכעוס של הסיעה השכנה: “ליצמן זו ההוכחה הפשוטה שכל המילים היפות והנאומים המרשימים שגפני הורגל בהם והפוליטיקות הקטנות - לא שווים כמו עבודה קשה לטובת הציבור. ליצמן זה שמלמד את כולם, כולל את גפני. ליתר דיוק: בראשם את גפני. קצת צניעות לא תזיק לו. אם הרב רביץ ז״ל למשל היה כאן, הוא היה קורא להתנהגות של גפני כוחניות”.

על האיום לריצה בנפרד מתייחסים אצל ליצמן בזלזול: “האיומים על ריצה נפרדת - עורבא פרח. לא נתמוך בהגדלת אחוז החסימה ואין סיכוי ללכת לבד. האיום ללכת עם ש”ס הוא אפילו לא בדיחה וכולנו יודעים זאת. גדולי ישראל קובעים את דרכנו ואנו לא עושים מה שאנו רוצים, פילוג זה דרך שאין לה גיבוי מגדולי ישראל בשלב זה. לא שמענו על אחוזי גידול מיוחדים בדגל ועל מגיפה חלילה וחס ב'אגודת ישראל'. אגו״י מגובשת מלוכדת בראשות מועצת גדולי התורה שמתכנסת וקובעת את סדר היום החרדי, ואי אפשר לבוא ולשים בפינו שקרים”.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!