הרבי מזוועהיל ישיב למוסדות אחיו 2 מיליון ש"ח
בית המשפט הורה לאדמו"ר להשיב למוסדות זוועהיל 2 מיליון ש"ח, אותם נטל לפני מספר שנים לחשבונו הפרטי, בחסידות מגיבים: ל'בחדרי' "זה כבר נידון בבית הדין הישר והטוב בירושלים שנתן החלטה והוציא כתב סירוב על האדמו"ר רבי שלמה מזוועהיל אין כל משמעות להחלטה".
- משה ויסברג ואברמי פרלשטיין
- א' אייר התשע"ו
- 21 תגובות
האדמו"ר הרג"מ מזוועהיל. צילום: קובי הר צבי
בבית משפט השלום בירושלים ניתן לפני כחצי שנה פסק דין, בו נפסק כי האדמו"ר רבי גדליה משה מזוועהיל, נטל לכיסו 2 מיליון שקל מכספי עמותת מוסדות זוועהיל. לפי פסק הדין הכסף הועבר לחשבון פרטי שלו בבנק המזרחי ומשם לחשבון על-שם רעייתו.
על פי הדיווח באתר גלובס, בית המשפט קיבל את תביעת העמותה והורה לאדמו"ר להשיב את הכסף לעמותה. גם בנק המזרחי נתבע על אחריותו להעברת הכספים לחשבון הפרטי אך התביעה נדחתה, ובשבוע שעבר נדחה גם הערעור על ההחלטה בקשר לבנק בבית המשפט המחוזי.
לטענת העמותה, האדמו"ר לקח 2 מיליון שקל מכספי העמותה, בתחילה, "לקח לעצמו שליטה וזכות וטו בהחלטות ההנהלה, ובכל פעילות העמותה" - וזאת על-פי שינויים שיזם בתקנון העמותה. בהמשך, טוענת העמותה, פתח חשבון נוסף בבנק מזרחי (שם כאמור התנהלו כספי העמותה) שאותו כינה - "מוסדות זוועהיל", אליו הפקיד צ'קים שנמשכו מכספי העמותה לכאורה, בסך כולל של כ-2 מיליון שקל.
העמותה תבעה גם את בנק מזרחי, בו התנהל החשבון בעל השם המטעה. משום שהחשבון קרוי על שמו של האדמו"ר, אך עשוי לתת את הרושם שמדובר בחשבון של העמותה, ומאחר שהחשבון נוהל כחשבון פרטי על-ידי הבנק, טענה העמותה כי לבנק הייתה אחריות במחדל לנזקי העמותה. הבנק, טענה העמותה, נתן הרשאה לגזילת כספי העמותה לחשבונו הפרטי של האדמו"ר, ביודעין.
המעשים הללו התרחשו לפני יותר מ-15 שנה, בשנים 2000-2001, ולטענת העמותה נודעו לה רק ב-2004. למרות זאת, את התביעה המדוברת הגישה העמותה רק ב-2010. אחת הסברות בנוגע לעיכוב בהגשת ההליך, היא שהיה מי שרצה להימנע מהגשת התביעה, כל עוד אביו של האדמו"ר המנוח היה בחיים, כדי לא לצער את האב.
האדמו"ר עצמו נמנע מלהגיש תצהיר בשמו, אך בנו, דוד גולדמן הגיש תצהיר להגנתו, בו טען כי התביעה איננה אלא שימוש לרעה בהליכי משפט, לצורכי המחלוקת על השליטה בענייני החסידות.
כידוע החסידות התפלגה לפני שבע שנים, כאשר הבן הגדול רבי גדליה משה נוטרל מהמוסדות, והבן השני רבי שלמה מחזיק שליטה מלאה במוסדות, "מטרת התביעה לפגוע בשמו הטוב של האדמו"ר, ללא בסיס וללא בושה", טען הבן. לטענתו, אביו עשה שימוש בחשבון הפרטי למטרות העמותה ולא למטרותיו שלו, וזאת, בהתאם להחלטות של העמותה, שהתקבלו כדין.
"הואיל ובמהלך השנים החלו גורמים שונים להצר את צעדיו של האדמו"ר בניהול העמותה, והתברר כי בכוונת אחיו הצעיר להשתלט עליה ועל המוסדות - החליט אביו, להגן על הכספים שהיו שמורים בחשבון העמותה, ועל-מנת להבטיח כי הם ישמשו למטרות חסידות זוועהיל הן לשם הבטחת זכויותיו הכלכליות שהגיעו לו והן לשם פעולה למען מטרות החסידות", סיכמה השופטת את טענות הבן. "בהתאם לכך, נפתח החשבון הנוסף כחשבון פרטי וצוין בשמו 'מוסדות זוועהיל', הואיל והמטרה הייתה כי הכספים ישמשו למטרות החסידות וחיזוקה".
הבנק, שיוצג בידי עו"ד אסף ניב ממשרד קמחי-פלד-פוזנר-שילה ושות', טען כי מדובר בסכסוך פנימי בין פרנסי העמותה, שאינו נוגע לבנק. לטענתו, בחירתו של האדמו"ר להעניק לחשבון כינוי מסחר היא פרקטיקה מקובלת, שאינה מעניינו של הבנק, שאין תפקידו לשמש "משטרת שמות". עוד נטען, כי הבנק ביצע את כל הפעולות המתחייבות במסגרת פתיחת חשבון פרטי וממילא, וכי אין לגלגל על הבנק את האחריות הרובצת לכאורה על גולדמן עצמו ועל העמותה, שלא פיקחה על מעשיו.
השופטת אנה שניידר דחתה את התביעה בכל הנוגע לבנק ופסקה כי הבנק לא התרשל במילוי תפקידו. "אין זו מחובתו של הבנק, כדבריו, לבלוש אחר לקוחותיו ולשמש 'משטרת שמות' ואין זו מחובתו לבחון איזה שם מבקש לקוח להעניק לחשבון", קבעה השופטת.
לגבי האדמו"ר - בניגוד לבנק - מצאה השופטת כי האדמו"ר אכן אחראי לנטילת כספי העמותה שלא כדין. "לא ראיתי ליתן אמון בגרסתו של הרבי, שלא גובתה בתצהיר לגבי מטרותיו של החשבון הנוסף אשר נפתח על ידו - 'כספים אשר ישמשו את צרכי החסידות וינוהלו מחוץ לפעילות העמותה'... הואיל ואין מחלוקת כי הכספים שהועברו מחשבון העמותה בבנק פועלי אגודת ישראל לחשבון הנוסף שהוגדר על-ידי האדמו"ר עצמו כחשבון פרטי, ומשם הועברו לחשבונה הפרטי של רעייתו הגב' בת שבע גולדמן.
השופטת קיבלה את התביעה נגד האדמו"ר, שייאלץ לשלם לעמותה סכום של 2 מיליון שקל, בתוספת ריבית והצמדה כמו גם הוצאות שכר-טרחה בסך 80 אלף שקל. בשבוע שעבר, כאמור, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את הערעור נגד הבנק, לאחר שהעמותה משכה את הערעור בעצת השופטים.
בחצר האדמו"ר מזוועהיל מגיבים ל'בחדרי חרדים' ואומרים "נידון זה כבר נידון בבית הדין 'הישר והטוב' בירושלים ובית הדין נתן החלטה והוציא כתב סירוב על האדמו"ר רבי שלמה מזוועהיל ובכך בדין תורה אין משמעות להחלטה הזאת".
על פי הדיווח באתר גלובס, בית המשפט קיבל את תביעת העמותה והורה לאדמו"ר להשיב את הכסף לעמותה. גם בנק המזרחי נתבע על אחריותו להעברת הכספים לחשבון הפרטי אך התביעה נדחתה, ובשבוע שעבר נדחה גם הערעור על ההחלטה בקשר לבנק בבית המשפט המחוזי.
לטענת העמותה, האדמו"ר לקח 2 מיליון שקל מכספי העמותה, בתחילה, "לקח לעצמו שליטה וזכות וטו בהחלטות ההנהלה, ובכל פעילות העמותה" - וזאת על-פי שינויים שיזם בתקנון העמותה. בהמשך, טוענת העמותה, פתח חשבון נוסף בבנק מזרחי (שם כאמור התנהלו כספי העמותה) שאותו כינה - "מוסדות זוועהיל", אליו הפקיד צ'קים שנמשכו מכספי העמותה לכאורה, בסך כולל של כ-2 מיליון שקל.
העמותה תבעה גם את בנק מזרחי, בו התנהל החשבון בעל השם המטעה. משום שהחשבון קרוי על שמו של האדמו"ר, אך עשוי לתת את הרושם שמדובר בחשבון של העמותה, ומאחר שהחשבון נוהל כחשבון פרטי על-ידי הבנק, טענה העמותה כי לבנק הייתה אחריות במחדל לנזקי העמותה. הבנק, טענה העמותה, נתן הרשאה לגזילת כספי העמותה לחשבונו הפרטי של האדמו"ר, ביודעין.
המעשים הללו התרחשו לפני יותר מ-15 שנה, בשנים 2000-2001, ולטענת העמותה נודעו לה רק ב-2004. למרות זאת, את התביעה המדוברת הגישה העמותה רק ב-2010. אחת הסברות בנוגע לעיכוב בהגשת ההליך, היא שהיה מי שרצה להימנע מהגשת התביעה, כל עוד אביו של האדמו"ר המנוח היה בחיים, כדי לא לצער את האב.
האדמו"ר עצמו נמנע מלהגיש תצהיר בשמו, אך בנו, דוד גולדמן הגיש תצהיר להגנתו, בו טען כי התביעה איננה אלא שימוש לרעה בהליכי משפט, לצורכי המחלוקת על השליטה בענייני החסידות.
כידוע החסידות התפלגה לפני שבע שנים, כאשר הבן הגדול רבי גדליה משה נוטרל מהמוסדות, והבן השני רבי שלמה מחזיק שליטה מלאה במוסדות, "מטרת התביעה לפגוע בשמו הטוב של האדמו"ר, ללא בסיס וללא בושה", טען הבן. לטענתו, אביו עשה שימוש בחשבון הפרטי למטרות העמותה ולא למטרותיו שלו, וזאת, בהתאם להחלטות של העמותה, שהתקבלו כדין.
"הואיל ובמהלך השנים החלו גורמים שונים להצר את צעדיו של האדמו"ר בניהול העמותה, והתברר כי בכוונת אחיו הצעיר להשתלט עליה ועל המוסדות - החליט אביו, להגן על הכספים שהיו שמורים בחשבון העמותה, ועל-מנת להבטיח כי הם ישמשו למטרות חסידות זוועהיל הן לשם הבטחת זכויותיו הכלכליות שהגיעו לו והן לשם פעולה למען מטרות החסידות", סיכמה השופטת את טענות הבן. "בהתאם לכך, נפתח החשבון הנוסף כחשבון פרטי וצוין בשמו 'מוסדות זוועהיל', הואיל והמטרה הייתה כי הכספים ישמשו למטרות החסידות וחיזוקה".
הבנק, שיוצג בידי עו"ד אסף ניב ממשרד קמחי-פלד-פוזנר-שילה ושות', טען כי מדובר בסכסוך פנימי בין פרנסי העמותה, שאינו נוגע לבנק. לטענתו, בחירתו של האדמו"ר להעניק לחשבון כינוי מסחר היא פרקטיקה מקובלת, שאינה מעניינו של הבנק, שאין תפקידו לשמש "משטרת שמות". עוד נטען, כי הבנק ביצע את כל הפעולות המתחייבות במסגרת פתיחת חשבון פרטי וממילא, וכי אין לגלגל על הבנק את האחריות הרובצת לכאורה על גולדמן עצמו ועל העמותה, שלא פיקחה על מעשיו.
השופטת אנה שניידר דחתה את התביעה בכל הנוגע לבנק ופסקה כי הבנק לא התרשל במילוי תפקידו. "אין זו מחובתו של הבנק, כדבריו, לבלוש אחר לקוחותיו ולשמש 'משטרת שמות' ואין זו מחובתו לבחון איזה שם מבקש לקוח להעניק לחשבון", קבעה השופטת.
לגבי האדמו"ר - בניגוד לבנק - מצאה השופטת כי האדמו"ר אכן אחראי לנטילת כספי העמותה שלא כדין. "לא ראיתי ליתן אמון בגרסתו של הרבי, שלא גובתה בתצהיר לגבי מטרותיו של החשבון הנוסף אשר נפתח על ידו - 'כספים אשר ישמשו את צרכי החסידות וינוהלו מחוץ לפעילות העמותה'... הואיל ואין מחלוקת כי הכספים שהועברו מחשבון העמותה בבנק פועלי אגודת ישראל לחשבון הנוסף שהוגדר על-ידי האדמו"ר עצמו כחשבון פרטי, ומשם הועברו לחשבונה הפרטי של רעייתו הגב' בת שבע גולדמן.
השופטת קיבלה את התביעה נגד האדמו"ר, שייאלץ לשלם לעמותה סכום של 2 מיליון שקל, בתוספת ריבית והצמדה כמו גם הוצאות שכר-טרחה בסך 80 אלף שקל. בשבוע שעבר, כאמור, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את הערעור נגד הבנק, לאחר שהעמותה משכה את הערעור בעצת השופטים.
בחצר האדמו"ר מזוועהיל מגיבים ל'בחדרי חרדים' ואומרים "נידון זה כבר נידון בבית הדין 'הישר והטוב' בירושלים ובית הדין נתן החלטה והוציא כתב סירוב על האדמו"ר רבי שלמה מזוועהיל ובכך בדין תורה אין משמעות להחלטה הזאת".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 21 תגובות