תוך 15 שנה: גידול של 89% בחינוך החרדי
על פי נתוני משרד החינוך, מאז שנת 2000 נוספו למערכת החינוך היהודית כ-190 אלף תלמידים חרדים. לשם השוואה, בחינוך הממלכתי נוספו כ-97 אלף תלמידים (עליה של 11%) ולחינוך הממלכתי דתי כ-64 אלף תלמידים (עליה של 27%)
- עקיבא ווייס
- א' אייר התשע"ו
- 7 תגובות
צילום אילוסטרציה
החינוך החרדי הקיף בשנת תשע"ה כ-25% ממערכת החינוך היהודי, כך עולה מניתוח נתוני משרד החינוך על ידי המכון החרדי למחקר מדיניות. התלמידים בחינוך הממלכתי היוו 56.2% והתלמידים בחינוך הממלכתי דתי 18.7%. מאז שנת 2000 זינק מספר התלמידים החרדים במערכת החינוך היהודית ב-89%!
עיבוד הנתונים של המכון החרדי למחקרי מדיניות, המהווה פרק מתוך קובץ נתונים סטטיסטי על החברה החרדית שעתיד להתפרסם בקרוב, מציג למעשה נתונים מעודכנים בפרספקטיבה היסטורית על הקהילה החרדית, המבוססים על השתייכות למוסדות - ולא נתוני סקר. איסוף הנתונים מתבסס על הבנה עמוקה של מערכת החינוך החרדית ומאפייני דיווח הנתונים בה.
בין הכותרות המעניינות בדו"ח המעידות על הצמיחה המואצת של הקהילה החרדית אותה ניתן לראות בעובדה שכמעט 30% מתלמידי גני הילדים הם חרדים - כ-110 אלף ילדים. ההשלכות ארוכות הטווח של מצב בו כמעט שליש מהילדים היהודים הנם חרדים, עתיד לעצב את המרחב הציבורי, הפוליטיקה הישראלית ועשוי להשפיע על הכלכלה הישראלית. מידת האדפטציה למצב זה ברמת קביעת המדיניות כמו גם בחברה החרדית פנימה עדיין נמוכה יחסית. כך שנתונים אלה מעלים אתגר משמעותי למנהלי מערכת החינוך הארצית והן לרשויות המקומיות בהן לומדים התלמידים החרדים בכל הקשור להיערכות הפדגוגית והפיזית לקליטתם.
כותרת מעניינת נוספת מהמחקר היא שהתלמידים החרדים כבר לא מתרכזים רק במטרופולינים ובערים המזוהות עם הקהילה: כ-30% מהחרדים לומדים בערים מעורבות, נתון שדורש מיותר ויותר רשויות מקומיות לנהל מערכת חינוך חרדית.
בירושלים ממשיך מספר החרדים במערכת החינוך לגדול. בגני הילדים מהווים החרדים 66% ממערכת החינוך, מספר החילונים כמעט ללא שינוי וחלקם היחסי קטן במעט. הנתונים הללו הם בעלי ערך משום אופייה הסמלי של העיר ומעמדה כריכוז הגדול ביותר של חרדים. בראייה ארוכת טווח מסתמנת מגמה קבועה של עלייה בהיקף החינוך החרדי, התייצבות בחינוך הממלכתי דתי, לאחר שנות נסיגה, וירידה מתמשכת שלא נבלמה בחינוך הממלכתי.
ד"ר נרי הורוביץ, חבר הנהלת המכון החרדי למחקרי מדיניות שהוביל את המחקר, סיכם באומרו: "יש בדו"ח אתגר גדול המונח לפתחן של המערכות הממשלתית, הרשויות המקומיות, הציבור החרדי והחברה הישראלית בכלל. התמונה המצטיירת של מערכת החינוך החרדית מחייבת חשיבה והיערכות שונה מזו שהתעצבה במציאות הישראלית. ההכרח בתכנון והסדרה של היבטים שונים במערכת בה מבטא אינטרס משותף של התלמיד החרדי ומערכת החינוך כולה.
"מעבר לשיפור המשילות הכוללת בהיבטים של תכנון אסטרטגי, תקינה, הקצאת מבנים ומתקנים, ביקור סדיר, מניעת נשירה ושיבוץ תלמידי החינוך המיוחד נדרש חיזוק הרשויות המקומיות כגורם המסדיר את רשיונות, רישום תלמידים והקצאות לבתי ספר חרדים. ההסדרה של החינוך החרדי ברמה של השלטון המקומי בערים מעורבות מהווה אתגר מיוחד נוכח הפערים במשילות וההשפעות הצפויות של הגידול הדמוגרפי במרחב של הערים המעורבות".
המכון החרדי למחקרי מדיניות הינו גוף מקצועי, פנים חרדי וא-פוליטי, שנוסד ב-2014 ביוזמת אליהו פלאי, מו"ל קבוצת משפחה ויזם חברתי; ובשיתוף גופים פילנתרופיים שונים. המכון מקדם סדר יום מקצועי, הנוגע לסוגיות אזרחיות של החברה החרדית בישראל. במסגרת זו עוסק המכון בסוגיות הנוגעות לכלכלה, משפט, דיור ועוד.
ייחודיות המכון מצויה בהיותו גוף פנים חרדי. עובדה זו מאפשרת הסתכלות על צרכי הציבור החרדי בפריזמה רחבה, הכוללת שלושה מעגלים: צרכי הפרט, צרכי הקהילה והחברה הישראלית כולה. פעילות המכון נעשית בדרך של מחקר, מעורבות אסטרטגית בעיצוב מדיניות, קידום יוזמות חברתיות והנעת כלים משפטיים. במטרה לקדם את מטרותיו, פועל המכון בשיתוף ובתיאום עם גופים ממשלתיים, אישי ציבור חרדיים וכלל קובעי המדיניות".
עיבוד הנתונים של המכון החרדי למחקרי מדיניות, המהווה פרק מתוך קובץ נתונים סטטיסטי על החברה החרדית שעתיד להתפרסם בקרוב, מציג למעשה נתונים מעודכנים בפרספקטיבה היסטורית על הקהילה החרדית, המבוססים על השתייכות למוסדות - ולא נתוני סקר. איסוף הנתונים מתבסס על הבנה עמוקה של מערכת החינוך החרדית ומאפייני דיווח הנתונים בה.
בין הכותרות המעניינות בדו"ח המעידות על הצמיחה המואצת של הקהילה החרדית אותה ניתן לראות בעובדה שכמעט 30% מתלמידי גני הילדים הם חרדים - כ-110 אלף ילדים. ההשלכות ארוכות הטווח של מצב בו כמעט שליש מהילדים היהודים הנם חרדים, עתיד לעצב את המרחב הציבורי, הפוליטיקה הישראלית ועשוי להשפיע על הכלכלה הישראלית. מידת האדפטציה למצב זה ברמת קביעת המדיניות כמו גם בחברה החרדית פנימה עדיין נמוכה יחסית. כך שנתונים אלה מעלים אתגר משמעותי למנהלי מערכת החינוך הארצית והן לרשויות המקומיות בהן לומדים התלמידים החרדים בכל הקשור להיערכות הפדגוגית והפיזית לקליטתם.
כותרת מעניינת נוספת מהמחקר היא שהתלמידים החרדים כבר לא מתרכזים רק במטרופולינים ובערים המזוהות עם הקהילה: כ-30% מהחרדים לומדים בערים מעורבות, נתון שדורש מיותר ויותר רשויות מקומיות לנהל מערכת חינוך חרדית.
בירושלים ממשיך מספר החרדים במערכת החינוך לגדול. בגני הילדים מהווים החרדים 66% ממערכת החינוך, מספר החילונים כמעט ללא שינוי וחלקם היחסי קטן במעט. הנתונים הללו הם בעלי ערך משום אופייה הסמלי של העיר ומעמדה כריכוז הגדול ביותר של חרדים. בראייה ארוכת טווח מסתמנת מגמה קבועה של עלייה בהיקף החינוך החרדי, התייצבות בחינוך הממלכתי דתי, לאחר שנות נסיגה, וירידה מתמשכת שלא נבלמה בחינוך הממלכתי.
ד"ר נרי הורוביץ, חבר הנהלת המכון החרדי למחקרי מדיניות שהוביל את המחקר, סיכם באומרו: "יש בדו"ח אתגר גדול המונח לפתחן של המערכות הממשלתית, הרשויות המקומיות, הציבור החרדי והחברה הישראלית בכלל. התמונה המצטיירת של מערכת החינוך החרדית מחייבת חשיבה והיערכות שונה מזו שהתעצבה במציאות הישראלית. ההכרח בתכנון והסדרה של היבטים שונים במערכת בה מבטא אינטרס משותף של התלמיד החרדי ומערכת החינוך כולה.
"מעבר לשיפור המשילות הכוללת בהיבטים של תכנון אסטרטגי, תקינה, הקצאת מבנים ומתקנים, ביקור סדיר, מניעת נשירה ושיבוץ תלמידי החינוך המיוחד נדרש חיזוק הרשויות המקומיות כגורם המסדיר את רשיונות, רישום תלמידים והקצאות לבתי ספר חרדים. ההסדרה של החינוך החרדי ברמה של השלטון המקומי בערים מעורבות מהווה אתגר מיוחד נוכח הפערים במשילות וההשפעות הצפויות של הגידול הדמוגרפי במרחב של הערים המעורבות".
המכון החרדי למחקרי מדיניות הינו גוף מקצועי, פנים חרדי וא-פוליטי, שנוסד ב-2014 ביוזמת אליהו פלאי, מו"ל קבוצת משפחה ויזם חברתי; ובשיתוף גופים פילנתרופיים שונים. המכון מקדם סדר יום מקצועי, הנוגע לסוגיות אזרחיות של החברה החרדית בישראל. במסגרת זו עוסק המכון בסוגיות הנוגעות לכלכלה, משפט, דיור ועוד.
ייחודיות המכון מצויה בהיותו גוף פנים חרדי. עובדה זו מאפשרת הסתכלות על צרכי הציבור החרדי בפריזמה רחבה, הכוללת שלושה מעגלים: צרכי הפרט, צרכי הקהילה והחברה הישראלית כולה. פעילות המכון נעשית בדרך של מחקר, מעורבות אסטרטגית בעיצוב מדיניות, קידום יוזמות חברתיות והנעת כלים משפטיים. במטרה לקדם את מטרותיו, פועל המכון בשיתוף ובתיאום עם גופים ממשלתיים, אישי ציבור חרדיים וכלל קובעי המדיניות".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות