נתניהו וכחלון סיכמו: תקציב דו-שנתי ל2017-18

סופסוף: תקציב דו-שנתי לישראל לשנים 2017-18, כך סוכם בתום פגישה נוספת בין ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון בנושא התקציב הדו-שנתי שנערכה היום (א') בירושלים. שר האוצר שהתנגד תחילה לתקציב הדו-שנתי הסכים לבסוף לאחר שהובטח לו כי יוכל להכניס שינויים לתקציב 2018 בנובמבר 2017 וישמור למעשה בידיו את הגה ניווט הכלכלה הישראלית. נגידת בנק ישראל חזרה בפגישה על עמדתה כי לא תתנגד לתקציב דו-שנתי בתנאי שיינקטו צעדים להגברת עמידותו בפני התפתחויות בלתי צפויות

הישיבה שנערכה היום נקבעה כפגישת המשך לפגישתם של נתניהו וכחלון בחמישי שם סוכם כי יש צורך לשמוע את הדעות בדרג המקצועי הבכיר באוצר ובבנק ישראל לפני קבלת החלטה סופית.

בישיבה שנערכה בלשכתו של נתניהו במשרד ראש הממשלה, השתתפו מלבד נתניהו ומנכ"ל משרדו אלי גרונר וכחלון ומנכ"ל משרדו שי באב"ד גם נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג וד"ר עדי ברנדר מחטיבת המחקר בבנק ישראל. מהאוצר הגיעו הממונה על התקציבים אמיר לוי וסגניתו לענייני מקרו יעל מבורך, החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו והכלכלן הראשי יואל נוה.

נציגי אגף תקציבים חזרו על התנגדותם לתקציב דו-שנתי בגלל הקושי לחזות הכנסות שנתיים קדימה. בנוסף טענו לוי ומבורך כי היכולת של הממשלה לקבל החלטות בתחום ההוצאה תהיה מוגבלת אף יותר מבעבר בגלל הפעלת הנומרטור. מדובר במנגנון מרסן, שמצד אחד מונע מהממשלה לקבל התחייבויות "ללא כיסוי" אך מהצד השני מקטין את הגמישות בקבלת החלטות תקציביות כשמתעורר בכך צורך דחוף, למשל על-רקע משבר בטחוני או כלכלי.

בישיבה סוכם על הקמת מנגנון לבדיקה ובקרה בסוף 2017 שיאפשר שינויים במקרה של הסתמנות סטייה מתחזיות ההכנסה. הגדרת הסמכויות של המנגנון תגובש בימים הקרובים בצוותי עבודה משופים לאוצר ולמשרד ראש הממשלה

כחלון כבר הבהיר שלא יתנגד להחלטה למרות שהוא מסתייג ממנה אך הוא מתעקש להשאיר בידיו סמכויות רבות ככל האפשר כדי להבטיח גמישות בניהול התקציב השנה הראשונה. בין היתר מדובר בדרישה לשינויי חקיקה שיבטיחו "בנק אמצעים" שכחלון יוכל להפעיל ללא אישור הכנסת, במטרה למנוע סטיות משמעותיות בהכנסות המדינה וגירעון גדול מהצפוי – כמו זה שנגרם בתקציב 2011-12. הדרישות מבטאות ציפייה לפיצוי התעקשות של כחלון בנושא זה באה גם על רקע ההבנה שהתקציב הדו-שנתי מגביל מאד את חשיבותו תפקידו של שר האוצר במערכת הפוליטית בשנה השנייה לביצועו, כיון שהתקציב וחוק ההסדרים הם הכלים המרכזיים שעומדים לרשותו של שר האוצר.

בנק האמצעים של כחלון יכלול, בין היתר, סמכויות להעלאת מסים והעמקת גבייה (שכבר היום נתונות בידיו ע"ב) וכן דחיית הוצאות משנה לשנה והעברת תקציבים בין משרדי הממשלה השונים וכן סמכות לחרוג מתקרת ההוצאה (קופסה). בהנחה והדבר אפשרי מבחינה משפטית תקבל רשימת הסמכויות אישור מראש של הכנסת וכחלון יוכל להשתמש בה לפי בחירתו אם יתעורר הצורך ובהתאם לנסיבות שייקבעו מראש.

בשלב זה לא מדובר על הגדלת הרזרבה התקציבית, כפי שדורשת נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, כאמצעי ביטחון לטיפול תנודות חריפות. כחלון אינו ממהר להגדיל את הרזרבה - העומדת בשנים האחרונות על 7 מיליארד שקלים - מתוך הבנה שצעד כזה יחייב קיצוצים בהוצאות הממשלה, שנמצאות כבר היום ברמה נמוכה יחסית. ל"גלובס" נודע כי הכנסות המדינה ממיסים באפריל שיפורסמו בקרוב, עומדות בתחזית הגבייה, כך שנשמר העודף של כ-1.5 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה שנוצר בתחילת השנה.

בנק האמצעים שמבקש כחלון יופעל אם יתברר שמתהווה סטייה של ממש בתחזית ההכנסות של המדינה ממיסים – כדי שניתן יהיה למנוע בזמן היווצרות גירעון גדול. ב-2012 נוצר כזכור גירעון גדול מהמתוכנן, מה שאילץ את הממשלה לנקוט בצעדים לא-פופולאריים ובראשם העלאת מיסים במטרה למנוע השלכות על דירוג האשראי של ישראל ולהבטיח את המשך ירידת יחס החוב לתוצר.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!