האדמו"ר מהר"א מסאטמר בסקירה מרתקת על הסכסוך הליטאי • האזינו
לאחר שהבהיר כי לדידו אין בעיה בהתייצבות לצבא, אלא רק בגיוס, העניק הרבי מסאטמר סקירה מנקודת מבטו על הפוליטיקה החרדית בארץ - והבהיר מדוע בשביל סאטמר, אין הבדל בין הצדדים בסכסוך הליטאי • על הפלג: "כמה שטיקים עשו בשביל לקבל כיסא. אין לנו קשר איתם"
- אלי יעקובי
- ל' ניסן התשע"ו
- 38 תגובות
האדמו"ר מהר"א מסאטמר
האדמו"ר מהר"א מסאטמר יוצא במתקפה רבתי על קהילת 'הפלג הירושלמי' בשיחה שנשא בפני חסידיו במהלך טיש היארצייט לאביו בעל ה'ברך משה' זצ"ל. בין השאר, הוא מסביר מדוע האיסור להתגייס אינו כולל איסור להתייצב, מתאר בפרוטרוט על תולדות הסכסוך הליטאי בתוך יהדות התורה, ומסביר מדוע לדידו אין הבדל של ממש בין הצדדים - "מבחינתנו הם שווים".
"כבר לפני כמעט חמישים שנה", פתח האדמו"ר, "שמעתי מדודי זצ"ל שדיבר בביתו בנוגע לגזירת גיוס בני ישיבות, הוא אמר שיגיע עוד זמן שיהודי חרדי לא יוכל להתגורר בארץ, כי ייקחו את הבחורים לצבא. לדאבוננו יש חשש גדול על זה, שח"ו יגיע הזמן שיהודי חרדי לא יוכל לגור בארץ. כבר כמה שנים שהרשעים כים נגרשים באופן כזה ובאופן אחר, כוונתם ידועה, הם רוצים להכניס בכל אופן שהוא, את כל בחורי הישיבות אל הצבא הטמא כדי שחלילה יוכלו להעביר אותם על דתם.
"זה בין בחורים ובין אברכים, להחריב את כל הישיבות ואת כל הכוללים ה' ירחם. זה כבר הסתובב לכל מיני כיוונים, הסכמים שונים, עשו חוק כזה, וחוק אחר, בא הבג"ץ, בית משפט העליון, ופסל את כל החוקים אם לא מכניסים את כל הבחורים לצבא, הם קוראים לזה שוויון בנטל. היום זה שוב עומד למבחן הבג"ץ, מי שמבין יודע את האמת עם קצת שכל, הבג"ץ הולך לפסול את החוק הנוכחי. מדוע? משלוש סיבות. 1 כי הם שונאי הדת, 2 בגלל שהם שונאי הדת, 3 בגלל שהם שונאי הדת, ממילא יש סכנה גדולה על יושבי ארץ הקודש הנתונים בצרה שהקב"ה ירחם עליהם שיקויים בהם ההבטחה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי".
וכאן המשיך האדמו"ר להבהיר - "כשמדברים על גיוס מתכוונים לגיוס, לשרת בצבא - שזה הסכנה. כדי להבין את גזירת גיוס בני ישיבות בארה"ק, ואת החוקים, החלק הגדול של הציבור לא מבין: יש מה שנקרא ללכת לשרת בצבא, ויש מה שנקרא להתייצב, להתייצב זה לא נקרא גיוס! אלו הם שני עניינים שונים לגמרי. ומה הוא החוק שהיה ומה החוק החדש? אנשים רבים אומרים דעות לכאן ולכאן, ולהבין באמת את החוק, צריך להיות עו"ד. להבין את הלשון, חוק כתוב בשפה של עו"ד, בסעיפים ותתי סעיפים מורכבים. כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה, לא זה יודע ולא זה יודע, לא זה אומר את האמת ולא זה אומר את האמת מה נהיה יותר טוב ומה נהיה יותר גרוע.
מה אני יכול לומר? מאוד קשה להתפלפל ולהתווכח בעניינים הללו, כי צריך להיןת עו"ד כדי להסביר את הדברים, אבל עם מציאות אי אפשר להתווכח - המציאות היא, שבשנים האחרונות התרבו כאלו שהולכים לצבא, לשרת בצבא לא בכפיה, אלא מרצונם הטוב. המציאות היא שמאות אברכים ומאות בחורים, נכנסים ומשרתים בצבא, כי ישנם פיתויים שונים, מבטיחים להם כל מיני דברים טובים למי שישרת. והצבא - כל באיה לא ישובון, מי שנכנס לשם חלילה וחלילה, הוא יוצא קל גמור: קלות בשמירת תורה ומצוות למחצה ולשליש ולרביע, ולפעמים לצערנו אף פריקת עול מוחלטת ל"ע, וזה ידוע".
וכאן עבר האדמו"ר לתקוף את חברי הכנסת החרדים - "כולם בשקט, אף אחד לא עושה מזה רעש. יש מיסיונרים שכירים, והם יודעים את מי למצוא, וכך הם מרבים אנשים לצבא. ואף אחד ממנהיגי הציבור בארה"ק לא אומר על זה כלום, לא מרעישים על זה, ומה שיוצא - החלשים, החלשים בהשקפה, החלשים בכישרונות, החלשים ביראת שמים, אלו מתפתים ללכת לשרת בצבא אבל שקט. היו צריכים להרעיש על זה עולמות, להרעיש מדן ועד באר שבע, באזהרה ובקשה שלא יפלו ברשת הזו, לפני כל אחד היו צועקים ומעוררים, הם היו תופסים מה שהולך כאן. אבל שקט, אף אחד לא אומר כלום.
"מדוע? כי אנשי המפלגות הפוליטיים אומרים שצריכים להיות בשקט. הם מסבירים כי יש חשש שביהמ"ש יפסול את החוק, וזה עלול להיות מסוכן, וזה יכול גם להפיל את הממשלה, ולא יחזיקו את מוסדות התורה, ולכן עדיף לשתוק, וזה כמו גלגל שכל דבר סוחב את השני - צריכים לשתוק כי מפחדים על ההפסד העצמי, וזה מביא לכל כך הרבה בחורים ואברכים שהולכים לשרת בצבא. מאות רבות כל שנה, וזה עוד עולה המספר"."כמה שטיקים הם עשו בשביל לקבל כסא"
כאן החל האדמו"ר מסאטמר לפרט על מבנה המחלוקת בתוך הציבור הליטאי בארץ, ועל מבנה יהדות התורה, כשהוא מתכוון להסביר שבעיניו אין הבדל בין הצדדים השונים במחלוקת, וגם הפלג הירושלמי שתחת הנהגת הגר"ש אוירבך, נחשב "ציוני", כמו השאר.
האדמו"ר - "אני מוכרח להסביר את המורכבות הפוליטית. בא"י יש מסגרת פוליטית שנקראת יהדות התורה, והיא מחולקת לשני חלקים. חלק אחד נקרא אגו"י, החלק השני נקרא דגל התורה. אגודת ישראל זה החסידיים, דגל התורה זה הליטאים. נעשה מחלוקת במפלגת דגל התורה, המחלוקת היא מי בראש, מי המנהיג. בתוך דגל התורה יש שתי מפלגות, אחת ניצחה, ואחת הפסידה, והם עשו מפלגה עצמאית, וקראו לזה בני תורה. המפלגה של בני תורה, הולכת לבחירות בנפרד - יש בחירות לעירייה, מי שמבין על מה מדובר, לבני תורה יש נציגים שלהם ולדגל התורה נציגים משלהם. בני תורה הצליחו להכניס נציג עצמאי לעיריית ירושלים, חבר מועצה. הנציג, כמו שקוראים לזה בא"י, של מפלגת בני תורה, הוא אותו ציוני כמו אלו של דגל התורה. אותו ציוני. כלום לא אחרת".
ואף לגבי התנגדות הפלג הירושלמי להצבעה בבחירות האחרונות, פירט האדמו"ר מסאטמר כי זה לא עניין עקרוני, אלא זמני בלבד - "מה שנוגע לבחירות לכנסת המינים - מפלגת בני תורה גם ניסתה בכמה אופנים והתחכמויות, איני רוצה להיכנס ולפרט ברבים לכל הפרטים ופרטי פרטים, אפשר להתגלגל מצחוק מהסיבובים, השטיקע'ס שהם עשו בשביל לקבל כסא.
"על כל פנים, גם הם ניסו לעשות מה שבידם כדי שיהיה להם חבר כנסת משלהם, עצמאי, והם לא הצליחו, זה לא הצליח להם. מה קרה? הם נעלבו, והוא אמר שלא יילכו לבחירות, אל תלכו לבחירות. בפוליטיקה זה לא מהלך רע, וכתוצאה מזה, יהדות התורה נפלה משבעה לששה, גם לי גם לך לא יהיה, ודגל התורה נפלה משלושה לשניים - ליהדות התורה אין היום שבעה אלא שש. ביום מן הימים הם יעשו שלום ויקבלו נציגות בכנסת כמו כולם".
האדמו"ר מדגיש - "אני רוצה לומר הם רחוקים מאיתנו - אין לנו קשר אתם, אנחנו לא מחותנים שלהם. זו לא מחלוקת לשם שמים. יש עסקנים שחשובים שצריך לממן אותם ואת העיתון שלהם - זה עיתון ציוני כמו שאר העיתונים, אנחנו לא רוצים לקחת צד ומבחינתנו הם שווים. לאחרונה הם פתחו תלמוד תורה בבני ברק על טהרת הקודש, אנחנו מקבלים אותם בזרועות פתוחות, מי ייתן והראש של המפלגה שלהם יפסיק לקחת כסף לישיבה שלו מהמדינה".
האדמור מסאטמר נגד הפלג הירושלמי
"כבר לפני כמעט חמישים שנה", פתח האדמו"ר, "שמעתי מדודי זצ"ל שדיבר בביתו בנוגע לגזירת גיוס בני ישיבות, הוא אמר שיגיע עוד זמן שיהודי חרדי לא יוכל להתגורר בארץ, כי ייקחו את הבחורים לצבא. לדאבוננו יש חשש גדול על זה, שח"ו יגיע הזמן שיהודי חרדי לא יוכל לגור בארץ. כבר כמה שנים שהרשעים כים נגרשים באופן כזה ובאופן אחר, כוונתם ידועה, הם רוצים להכניס בכל אופן שהוא, את כל בחורי הישיבות אל הצבא הטמא כדי שחלילה יוכלו להעביר אותם על דתם.
"זה בין בחורים ובין אברכים, להחריב את כל הישיבות ואת כל הכוללים ה' ירחם. זה כבר הסתובב לכל מיני כיוונים, הסכמים שונים, עשו חוק כזה, וחוק אחר, בא הבג"ץ, בית משפט העליון, ופסל את כל החוקים אם לא מכניסים את כל הבחורים לצבא, הם קוראים לזה שוויון בנטל. היום זה שוב עומד למבחן הבג"ץ, מי שמבין יודע את האמת עם קצת שכל, הבג"ץ הולך לפסול את החוק הנוכחי. מדוע? משלוש סיבות. 1 כי הם שונאי הדת, 2 בגלל שהם שונאי הדת, 3 בגלל שהם שונאי הדת, ממילא יש סכנה גדולה על יושבי ארץ הקודש הנתונים בצרה שהקב"ה ירחם עליהם שיקויים בהם ההבטחה לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי".
וכאן המשיך האדמו"ר להבהיר - "כשמדברים על גיוס מתכוונים לגיוס, לשרת בצבא - שזה הסכנה. כדי להבין את גזירת גיוס בני ישיבות בארה"ק, ואת החוקים, החלק הגדול של הציבור לא מבין: יש מה שנקרא ללכת לשרת בצבא, ויש מה שנקרא להתייצב, להתייצב זה לא נקרא גיוס! אלו הם שני עניינים שונים לגמרי. ומה הוא החוק שהיה ומה החוק החדש? אנשים רבים אומרים דעות לכאן ולכאן, ולהבין באמת את החוק, צריך להיות עו"ד. להבין את הלשון, חוק כתוב בשפה של עו"ד, בסעיפים ותתי סעיפים מורכבים. כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה, לא זה יודע ולא זה יודע, לא זה אומר את האמת ולא זה אומר את האמת מה נהיה יותר טוב ומה נהיה יותר גרוע.
מה אני יכול לומר? מאוד קשה להתפלפל ולהתווכח בעניינים הללו, כי צריך להיןת עו"ד כדי להסביר את הדברים, אבל עם מציאות אי אפשר להתווכח - המציאות היא, שבשנים האחרונות התרבו כאלו שהולכים לצבא, לשרת בצבא לא בכפיה, אלא מרצונם הטוב. המציאות היא שמאות אברכים ומאות בחורים, נכנסים ומשרתים בצבא, כי ישנם פיתויים שונים, מבטיחים להם כל מיני דברים טובים למי שישרת. והצבא - כל באיה לא ישובון, מי שנכנס לשם חלילה וחלילה, הוא יוצא קל גמור: קלות בשמירת תורה ומצוות למחצה ולשליש ולרביע, ולפעמים לצערנו אף פריקת עול מוחלטת ל"ע, וזה ידוע".
וכאן עבר האדמו"ר לתקוף את חברי הכנסת החרדים - "כולם בשקט, אף אחד לא עושה מזה רעש. יש מיסיונרים שכירים, והם יודעים את מי למצוא, וכך הם מרבים אנשים לצבא. ואף אחד ממנהיגי הציבור בארה"ק לא אומר על זה כלום, לא מרעישים על זה, ומה שיוצא - החלשים, החלשים בהשקפה, החלשים בכישרונות, החלשים ביראת שמים, אלו מתפתים ללכת לשרת בצבא אבל שקט. היו צריכים להרעיש על זה עולמות, להרעיש מדן ועד באר שבע, באזהרה ובקשה שלא יפלו ברשת הזו, לפני כל אחד היו צועקים ומעוררים, הם היו תופסים מה שהולך כאן. אבל שקט, אף אחד לא אומר כלום.
"מדוע? כי אנשי המפלגות הפוליטיים אומרים שצריכים להיות בשקט. הם מסבירים כי יש חשש שביהמ"ש יפסול את החוק, וזה עלול להיות מסוכן, וזה יכול גם להפיל את הממשלה, ולא יחזיקו את מוסדות התורה, ולכן עדיף לשתוק, וזה כמו גלגל שכל דבר סוחב את השני - צריכים לשתוק כי מפחדים על ההפסד העצמי, וזה מביא לכל כך הרבה בחורים ואברכים שהולכים לשרת בצבא. מאות רבות כל שנה, וזה עוד עולה המספר"."כמה שטיקים הם עשו בשביל לקבל כסא"
כאן החל האדמו"ר מסאטמר לפרט על מבנה המחלוקת בתוך הציבור הליטאי בארץ, ועל מבנה יהדות התורה, כשהוא מתכוון להסביר שבעיניו אין הבדל בין הצדדים השונים במחלוקת, וגם הפלג הירושלמי שתחת הנהגת הגר"ש אוירבך, נחשב "ציוני", כמו השאר.
האדמו"ר - "אני מוכרח להסביר את המורכבות הפוליטית. בא"י יש מסגרת פוליטית שנקראת יהדות התורה, והיא מחולקת לשני חלקים. חלק אחד נקרא אגו"י, החלק השני נקרא דגל התורה. אגודת ישראל זה החסידיים, דגל התורה זה הליטאים. נעשה מחלוקת במפלגת דגל התורה, המחלוקת היא מי בראש, מי המנהיג. בתוך דגל התורה יש שתי מפלגות, אחת ניצחה, ואחת הפסידה, והם עשו מפלגה עצמאית, וקראו לזה בני תורה. המפלגה של בני תורה, הולכת לבחירות בנפרד - יש בחירות לעירייה, מי שמבין על מה מדובר, לבני תורה יש נציגים שלהם ולדגל התורה נציגים משלהם. בני תורה הצליחו להכניס נציג עצמאי לעיריית ירושלים, חבר מועצה. הנציג, כמו שקוראים לזה בא"י, של מפלגת בני תורה, הוא אותו ציוני כמו אלו של דגל התורה. אותו ציוני. כלום לא אחרת".
ואף לגבי התנגדות הפלג הירושלמי להצבעה בבחירות האחרונות, פירט האדמו"ר מסאטמר כי זה לא עניין עקרוני, אלא זמני בלבד - "מה שנוגע לבחירות לכנסת המינים - מפלגת בני תורה גם ניסתה בכמה אופנים והתחכמויות, איני רוצה להיכנס ולפרט ברבים לכל הפרטים ופרטי פרטים, אפשר להתגלגל מצחוק מהסיבובים, השטיקע'ס שהם עשו בשביל לקבל כסא.
"על כל פנים, גם הם ניסו לעשות מה שבידם כדי שיהיה להם חבר כנסת משלהם, עצמאי, והם לא הצליחו, זה לא הצליח להם. מה קרה? הם נעלבו, והוא אמר שלא יילכו לבחירות, אל תלכו לבחירות. בפוליטיקה זה לא מהלך רע, וכתוצאה מזה, יהדות התורה נפלה משבעה לששה, גם לי גם לך לא יהיה, ודגל התורה נפלה משלושה לשניים - ליהדות התורה אין היום שבעה אלא שש. ביום מן הימים הם יעשו שלום ויקבלו נציגות בכנסת כמו כולם".
האדמו"ר מדגיש - "אני רוצה לומר הם רחוקים מאיתנו - אין לנו קשר אתם, אנחנו לא מחותנים שלהם. זו לא מחלוקת לשם שמים. יש עסקנים שחשובים שצריך לממן אותם ואת העיתון שלהם - זה עיתון ציוני כמו שאר העיתונים, אנחנו לא רוצים לקחת צד ומבחינתנו הם שווים. לאחרונה הם פתחו תלמוד תורה בבני ברק על טהרת הקודש, אנחנו מקבלים אותם בזרועות פתוחות, מי ייתן והראש של המפלגה שלהם יפסיק לקחת כסף לישיבה שלו מהמדינה".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 38 תגובות