מחקר חדש: קווים לדמותו של המסתבך הישראלי עם ההוצאה לפועל

גבר גרוש, בגילאי 35 עד 64, שכיר העוסק בתחום המסחר הסיטונאי וקמעונאי או בתיקון אופנועים ומתגורר בפריפריה - זוהי דמותו של החייב השכיח ביותר, המסתבך בחובות ונקלע לסבך מערכת ההוצאה לפועל. אל תוך תהום הנשייה של מערכת ההוצל"פ נקלעים יותר גברים חייבים מנשים ביחס לחלקם באוכלוסייה, מרביתם משכבת הגיל העובדת, רבים מהם גרושים ורובם יהודים שגרים בצפון הארץ.

נתונים אלה, המשרטטים את פרופיל החייב במערכת ההוצאה לפועל נכון לסוף 2015, עולים ממצאי מחקר ראשון מסוגו שהגיש לאחרונה מנהל רשות האכיפה והגבייה (מערכת ההוצל"פ), תומר מוסקוביץ, לשרת המשפטים, איילת שקד. המחקר, שבוצע באגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגבייה, בדק לראשונה את המאפיינים הסוציו-דמוגרפים של החייבים במערכת ההוצל"פ. המחקר מבוסס על מדגם החייבים, ולא על כלל אוכלוסיית החייבים, כיוון שהמידע לא נאסף על-ידי מערכת הוצל"פ. אוכלוסיית המחקר היא אוכלוסיית החייבים הפרטיים במערכת הוצל"פ שמזוהים במערכת באמצעות תעודת זהות ודרכון. בנוסף, בוצע ניתוח גם עבור חייבים מוגבלים באמצעים במערכת ההוצל"פ - היינו חייבים שאינם מסוגלים לפרוע את חובם, ומושת עליהם הסדר תשלומים חודשי ומגבלות כלכליות רבות.

מערכת ההוצל"פ מנתה בסוף שנת 2015 642,629 חייבים פרטיים - כלומר חייבים שאינם חברות או עסקים. החייבם הפרטיים מהווים כ-86% מכלל החייבים, שמספרם עומד היום על 748,848. מהנתונים שנאספו עולה כי אוכלוסיית החייבים הפרטיים בהוצל"פ מהווה 11% מכלל האוכלוסייה בישראל מעל גיל 15, כאשר אוכלוסיית החייבים הפרטיים המוגבלים באמצעים מונה 74.4 אלף איש, המהווים 1% מכלל האוכלוסייה מעל גיל 15. מרבית התיקים במלאי התיקים בהוצל"פ - כ-61% - מתנהלים נגד יהודים.

פרופיל החייבים לשנת 2015 כולל את מיפוי החייבים לפי אזורים גאוגרפים, התפלגות גילאי החייבים, מגדר, מצב משפחתי, שיוך לענף כלכלי, תעסוקה, כמות התיקים לחייב, הגבלות לחייב ונתונים נוספים.

גברים מסתבכים יותר מנשים

המחקר בדק את התפלגות החייבים לפי מגדר ומצא כי שיעור הגברים בקרב אוכלוסיית החייבים ואוכלוסיית החייבים המוגבלים עומד על כ-60%, והוא גדול מחלקם היחסי באוכלוסייה, העומד על 49%.שיעור הנשים - בהתאמה - בקרב שתי אוכלוסיות החייבים עומד על כ-40% - נמוך ב-11% מחלקן באוכלוסייה. עוד נמצא, כי הגברים מחזיקים ב-63% מתיקי הוצל"פ במלאי, לעומת 37% אצל הנשים.

באשר למאפייני הגיל של החייבים והחייבות נמצא כי: אחוז החייבים בטווח הגילאים 35-64 עומד על 64% והוא גדול משמעותית מחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה, המהווה 45%; בקרב החייבים המוגבלים באמצעים - שיעור החייבים בטווח הגילאים 35-64 הינו 88%, ואף הוא גדול מחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה (53%).

מהמחקר עולה, כי צעירים בגילאי 15-34 נוטים פחות להסתבך כלכלית. אחוז החייבים בטווח הגילאים הזה נמוך מחלקם היחסי באוכלוסייה. כך נמצא, כי ישנם רק 4% חייבים גברים בגילאי 15-24, ו-5% חייבות; בין גילאי 25-29 שיעור המסתבכים בחובות עולה מעט ל-7% חייבים גברים ו-8% חייבות נשים.

הגילאים "המועדים" ביותר לקרוס תחת הנטל הכלכלי, הם גם הגילאים שבהם ההתחייבויות הכלכליות רבות יותר - וכך נמצא, כי בין הגילאים 35-44 קופץ מספר החייבים הגברים ל-20% והחייבות הנשים ל-22%; בין הגילאים 45-54 כבר עולה מניין החייבים הגברים ל-27%, ואולם מספר החייבות נותר ברמת ה-21%; בטווח הגילאים 55-64 הפער בין מספר החייבים הגברים למספר החייבות הנשים מתחדד עוד יותר - כאשר רק 16% מהחייבות הרשומות במערכת ההוצל"פ נמצאות בטווח הגיל האמור, לעומת 27% מהחייבים הגברים.

באופן מפתיע, בקרב אוכלוסיית המבוגרים, בני 65 ומעלה, היקף המסתבכים בחובות בהוצל"פ יורד משמעותית. עבור הגברים - אחוז החייבים בטווח הגילאים 65-74 (14%) גדול מאשר חלקם היחסי בכלל האוכלוסייה (8%; ומנגד בטווח גילאי 75 ומעלה הוא קטן (2%) מחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה (6%). עבור הנשים - בטווח גילאים זה ניתן לראות כי חלקן היחסי זהה לחלקם באוכלוסייה (9%).

לגרושים קשה יותר - נתוני המחקר המלמדים על פוטנציאל ההסתבכות בגילאי הביניים ולא בגיל צעיר מדי או מבוגר מדי, ועל עלייה במספר החייבים הגברים מגיל מסוים אל מול ירידה במספר החייבות הנשים - מתחזקים נוכח נתונים נוספים העולים מהמחקר באשר למצב המשפחתי של החייבים, מהם עולה כי גרושים מסתבכים יותר. הנתונים הללו רק מחזקים את מה שכולם יודעים: הנטל הכלכלי המוטל על כתפיו של גרוש ואב לילדים, שנדרש לשלם לילדיו מזונות, או על גרושה שקורסת תחת נטל המשכנתא בדירה שנותרה בידיה לאחר הגירושים, אינו אותו נטל כלכלי המוטל למשל על כתפיו של רווק צעיר, שאינו בעלים של דירה.

לפי המחקר, כאשר נמצא כי אחוז החייבים והחייבות במצב משפחתי "רווק" נמוך מחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה: רווקים-חייבים מהווים 17% מאולכוסיית החייבים לעומת שיעור של 35% רווקים באוכלוסייה הכללית; באשר לנשים הרווקות - אלו מהוות 14% מאוכלוסיית החייבים, לועמת שיעור של 28% רווקות מכלל האוכלוסייה.

בקרב הנשואים - אחוז החייבים הגברים גבוה במעט משיעורם בכלל האוכלוסייה - 59% לעומת 57%, בהתאמה); ואילו אחוז חייבות נמוך מעט משיעורם באוכלוסייה - 49% לעומת 55%, בהתאמה.

כצפוי - אוכלוסיית הגרושים והגרושות זוכה בתואר - "מוכת החובות". שיעור החייבים והחייבות שהינם גרושים גבוה משמעותית משיעורם בכלל האוכלוסייה: החייבים הגרושים מהווים 22% מאוכלוסיית החייבים, לעומת 6% גרושים באוכלוסייה הכללית; בקרב אוכלוסיית החייבים שיעור הגרושות עומד על 26%, כאשר חלקן באוכלוסייה הכללית עומד על 9%. עם זאת, כשבודקים את חלקם של הנשואים והרווקים במלאי תיקי הוצל"פ, עולה כי הנשואים/ות מחזיקים ב-57% מהתיקים במלאי, לעומת 43% גרושים/ות

מצפון תיפתח הרעה - ובאיזה אזור בארץ אנשים נוטים להסתבך יותר בחובות? באופן לא מפתיע אזורי הפריפריה, ובמיוחד צפון הארץ, מככבים במחקר שלא בטובתם. מהנתונים עולה כי נפת יזרעאל היא בעלת יחס החייבים הגבוה ביותר בישראל - חייב אחד על כל חמישה אנשים; גם צפת מככבת לשלילה, עם יחס של חייב אחד לכל 6 אנשים. באזורי הפריפריה בדרום הארץ, הנתונים מעט משתפרים, אך גם אזורים אלו מדורגים בתחתית הטבלה: מגלים כי בנפת באר שבע עומד יחס החייבים על 1 לכל 7 תושביםלעומת אזורי הפריפריה, ההתנחלויות בשטחים מחזיקות בשיא הארצי החיובי - לפי המחקר באזור יהודה ושומרון, נמצא יחס החייבים הנמוך ביותר - חייב אחד על כל 43 אנשים באזור. באשר לממצאים בערים הגדולות: במחוז ירושלים רשומים כ-65 אלף חייבים, המצביעים על יחס של חייב לכל 10 תושבים; באזור המרכז מככבות לחיוב נפת פ"ת ונפת רחובות עם יחס של חייב אחד על כל 14 ו-15 תושבים, בהתאמה; במחוז ת" עומד היחס הזה 1:11.

לפי המחקר, יחס החייבים המוגבלים באמצעים הארצי הינו חייב אחד על כל 79 אנשים באוכלוסייה. נפת עכו היא בעלת יחס החייבים המוגבלים באמצעים הגבוה ביותר (חייב אחד על 35 אנשים); ואילו בנפת הגולן ובאזור יהודה ושומרון אין כלל חייבים מוגבלים באמצעים.

נתונים מעניינים נוספים העולים מהמחקר נוגעים למצבם התעסוקתי של החייבים, ומהם עולה, בין היתר, כי מובטלים ואנשים עובדים נוטים להסתבך כלכלית במידה דומה, וכי שכירים בתחומי עיסוק מסוימים נוטים להסתבך כלכלית יותר מאחרים. הגם שמקובל לחשוב שמובטלים מסתבכים בחובות הרבה יותר מאנשים עובדים, מתברר כי הפער בין מספר המובטלים המסתבכים למספר העובדים אינו כה דרמטי. נמצא, כי 48% מהחייבים עבדו במחצית השנה האחרונה, ואילו 52% אינם עובדים. בגזרת החייבים המוגבלים באמצעים נמצא כי 44% מהם עבדו במחצית השנה האחרונה ואילו 56% אינם עובדים. מתוך החייבים העובדים, 87% מהם הינם שכירים; ובקרב החייבים המוגבלים באמצעים העובדים, 88% הינם שכירים.

המחקר מסמן מספר ענפים כענפים שבהם יש נטייה להסתבך כלכלית יותר, ייתכן שעקב השכר הנמוך המשולם בענף, חוסר היציבות של ענף כזה או אחר, היעדר השכלה אקדמית לעוסקים בענף ועוד. כך נמצא, כי תחומי העיסוק שבהם נמצאו הכי הרבה חייבים הינם תחום המסחר הסיטונאי והקמעונאי וכן תחום תיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים (מעל 20% מהחייבים); הענף הכלכלי שבו נמצאים הכי הרבה חייבים מוגבלים באמצעים הינו שירותי בריאות, רווחה וסעד; בענפי התקשורת, האמנות והבידור, והנדל"ן, התמונה הרבה יותר טובה, ואחוז החייבים הרשומים במערכת ההוצל"פ העוסקים בתחומים אלה נמוך ונע בין אחוז לשניים בלבד.

המחקר בחן גם כמה תיקים פתוחים יש לכל חייב בהוצל"פ, כאשר רבים מהחייבים מסתבכים בצורה משמעותית עד שבזמן נתון יש מעל 11 תיקי הוצל"פ המתנהלים נגדם. במערכת רשומים כ-296 אלף חייבים בעלי תיק פתוח אחד בלבד, המהווים כ-47% מכלל החייבים; עבור כ-90 אלף מתוכם מדובר בתיק היחידי שלהם במערכת, ואילו 206 אלף חייבים מתוכם הם בעלי תיק נוסף אחד לפחות שנסגר בעבר.

כמות החייבים בעלי 11 ומעלה תיקים, שלהם אין אף תיק סגור, עומדת על פחות מ-10,000. המשמעות של רשימת התיקים הארוכה הפתוחה נגדם הינה כי לאורך השנים החייבים הללו לא מגיעים להסדר כלשהו בתיקיהם.

ברשות האכיפה והגבייה מבהירים כי מסקנתם מהמחקר הראשוני היא כי יש צורך בפרסום מידע אודות החייבים מדי שנה, על-מנת לבחון מגמות כלכליות-חברתיות ועל-מנת לאפשר לגורמים הרלוונטיים להפיק ממידע זה את המירב בתחום אחריותם. ברשות גם מתכוונים לשקול את אופן איסוף המידע על החייבים - אם במילוי שאלונים, כמו באוסטרליה; ואם ממאגרי מידע ושאלונים, כמו בניו-זילנד ובקנדה (ראו מסגרת). בנוסף, שוקלים ברשות לבחון אף את הפרופיל של הזוכים - היינו של הנושים.

אחוז גבוה של ישראלים חדלי-פירעון ביחס לעולם
מדינת ישראל תמיד עסוקה בלבחון את מצבה ביחס למדינות אחרות, בעיקר אלה שאליהן היא מעוניינת להידמות. האם ישראל מושכת משקיעים מבחינת היבטי המס?; האם הביורוקרטיה הישראלית מסורבלת יותר מזו של מדינות אחרות?; האם הפשיעה בארץ גבוהה או נמוכה יותר? ואיפה עומדים הישראלים בסקלה העולמית של יוקר המחיה? כל ההשוואות האלה נערכות באופן שכיח ומציבות אותנו במקומות מפרגנים יותר ופחות ביחס לעולם.

גם בתחום ההוצאה לפועל מעניין לראות אם הישראלים נוטים להסתבך יותר עם רשויות גביית החובות. המחקר בחן את השאלה הזאת ביחס לשלוש מדינות נבחרות - ניו זילנד, קנדה ואוסטרליה. המסקנה לא מעודדת: נמצא כי אחוז החייבים חדלי הפירעון בישראל - כאלה שאינם יכולים לשלם את חובם - גבוה ביחס למדינות אחרות. כמות החייבים חדלי פירעון בישראל עומד על 74.4 אלף חייבים, המהווים 1.26% מכלל האוכלוסייה בארץ; זאת לעומת 3.4 אלף חייבים בניו-זילנד (0.1% מכלל האוכלוסייה); 122 אלף בקנדה, שהם 0.35% מכלל האוכלוסייה; וכ-30 אלף חייבים חדלי פירעון באוסטרליה, שהם 0.13% מכלל האוכלוסייה.

ברשות האכיפה והגבייה בחרו לערוך את ההשוואה למדינות אלה, בין היתרף משום שהן מפרסמות מידע אודות החייבים. אוסטרליה, למשל, מפרסמת מידי שנתיים מידע סוציו-אקונומי רחב היקף אודות החייבים שלה; בניו זילנד-המידע אודות חייבים מפורסם מדי שנה; ובקנדה מידע אודות החייבים מפורסם ברמה חודשית, רבעונית ושנתית; גם בארה"ב נהוג לפרסם מידע על חייבים, כאשר הפרסום מוצג כמחקר על חייבים בטווח של שנים מסוימות.

ההגבלות המוטלות על החייבים

בלי אשראי, בלי דרכון ובלי רישיון

לא צריך להכביר במילים ובתיאורים עד כמה זה לא נעים - בלשון המעטה - להיות חייב בהוצאה לפועל. ביום בהיר אחד זוכה אדם למכתב אזהרה בטרם נקיטת הליכי גבייה די דרקוניים נגדו, אם לא ישלם את חובו. לרבים מהחייבים אין את הכסף לשלם, והם מוצאים את עצמם תחת הליכי עיקול נכסיהם, ותחת מגבלות הקושרות את ידיהם מבחינה כלכלית ומצרות את צעדיהם ביומיום.

בין ההגבלות המוטלות על חייבים בעת ניהול ההליכים נגדם בהוצל"פ: ההגבלה לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה; לקבל, להחזיק או לחדש דרכון; לשמש בעל עניין בתאגיד; לצאת מהארץ; הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד בבנק ישראל; והגבלה בשימוש בכרטיסי אשראי. 304 אלף חייבים הרשומים בהוצל"פ - שהם כמעט 50% מהחייבים - נתונים כיום תחת הגבלה אחת לפחות. ההגבלה הנפוצה ביותר היא הגבלת השימוש באשראי, שהוטלה על לא פחות מ-291 אלף חייבים; ואילו ההגבלה "הפחות נפוצה" היא הגבלת הוצאת ושימוש ברישיון הנהיגה. ואולם, גם היא הוטלה על לא פחות מ-234 אלף חייבים; כ-260 אלף חייבים מוגבלים באפשרות להשתמש בדרכון שלהם ללא אישור, ו-250 אלף אינם יכולים כלל לצאת מהארץ. בנוסף, 270 אלף חייבים אינם יכולים לשמש כבעלי משרד בתאגידים ועל מספר זהה של חייבים הוטלו הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד בבנק ישראל.

מהמחקר עולה עוד כי אחוז החייבים שלהם יש לפחות הגבלה אחת עולה ככל שכמות התיקים נגד אותם חייבים גדולה יותר - ככל שלחייב יש יותר תיקים, הסיכוי שלו להיות בעל הגבלה אחת לפחות גדלה. כך, על 22% מקרב החייבים בעלי תיק הוצל"פ אחד הוטלה מגבלה אחת לפחות, לעומת 99% מהחייבים בעלי 11 התיקים, 86% מהחייבים בעלי 6-10 תיקים, ו-68% מהחייבים בעלי 3-5 תיקים. עוד נמצא, כי גברים "מוגבלים" יותר - אחוז החייבים הגברים שלהם יש לפחות הגבלה אחת גבוהה מאחוז הנשים שלהן יש לפחות הגבלה אחת (51% לעומת 44%, בהתאמה).

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!