בגלל האשה החולה - נדרש לשלם פיצויים של 18 אלף שקל
אדם הוציא דיבה על בעל עסק, ואשתו לקתה במחלה • האשה דרשה מהבעל לפצות את בעל העסק • מה פסק הגר"י זילברשטיין?
הגר"י זילברשטיין בשיעור
כמה אמור לשלם מוציא שם רע? ואיך זה קשור לאיומי גירושין ומחלות? ובכן זה הסיפור המרתק את תלמידי הגאון רבי יצחק זילברשטיין.
בערב שביעי של פסח הגיעה אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שאלה דחופה מרב המכהן באחת
הקהילות החרדיות בארץ. עקב דחיפות השאלה כינס הרב זילברשטיין לאחר תפילת ותיקין כמה מחשובי תלמידי החכמים במנין, כדי להיוועץ בהם כיצד לפסוק.
וכך מגולל גיליון 'קול ברמה' המביא מתורתו, את הסיפור: "אדם, שלצורך הענין נקרא לו ראובן, שהוציא שם רע על בעליה של חנות פלונית, שנקרא לו שמעון. השם-הרע כלל הפרחת שמועות ששמעון הוא נוכל, ועוד ועוד, ולכן אסור לקנות אצלו. הוא הזיק לו מאוד בפרנסתו. עד שהשי"ת החליט לגבות את חובו, ואשתו של ראובן חלתה במחלה קשה. היא הבינה שהמחלה באה עליה כתוצאה ממעלליו של בעלה, ותבעה ממנו לפייס את בעל החנות, אחרת היא תתגרש
ממנו.
"גם ראובן עצמו הבין שהמכה שבאה עליו ועל משפחתו, ניחתה בגין מה שעשה לשמעון, והגיע
להתפייס עם בעל החנות, שאמר שהוא אינו מוכן, ואינו מסוגל, למחול לראובן על
כל מה שעשה לו במשך תקופה כל כך ארוכה".
לפי ההמשך, האיש פנה לאביו של בעל החנות, וביקש שינסה להשפיע על בנו. אך שמעון חזר ואמר, שהפשעים שנעשו נגדו היו כה קשים, שהוא אינו מסוגל למחול. בסופו של דבר התרצה
קמעה, ואמר שאם יפצה אותו בסכום נכבד על הנזק ועוגמת הנפש שעשה לו, הוא יהיה מוכן
למחול.
ובכן: השאלה שהגיעה אל הגר"י זילברשטיין הייתה מה הסכום המתאים לפיצוי במקרה זה?
ההחלטה של הגר"י זילברשטיין היתה שסכום הפיצוי יהיה בגובה 10,000 ₪, ועוד 8,000 ₪ בגין
עוגמת הנפש שנגרמה.
את החלטתו הסביר הרב, שהפיצוי צריך להיות בסכום משוערך של חודש, וכיון שמדובר בעיר שתושביה אינם נחשבים כאנשים אמידים, הרי שמשכורתם מגיעה בערך ל-10,000 ₪. גם יתר הלמידי החכמים הסכימו שמדובר בסכומים הגיוניים.
זו היתה אפוא התשובה ששיגר הגר"י זילברשטיין לרבה של הקהילה.
ומה היה הסוף? - פסק-הדין הגיע אל בעל החנות, אבל כאשר ראובן הגיע אליו עם 18,000
השקלים, על מנת לשלם את הקנס, אמר שמעון שהוא מוחל על הכל, ואינו רוצה לקבל
ולּו אגורה אחת.
גם כאשר אמרו לו, שיש כאן עסק עם אשה חולה, המאיימת להתגרש מבעלה, השיב שמעון ואמר שכל כוונתו היתה לא לקבל את כסף הפיצויים, אלא שהדברים יובאו לדין תורה, ושראובן יידע שיש דין ויש דיין, 'אבל מעולם לא התכוונתי לגבות ממנו כסף', אמר.
כל מי שניסה לשכנעו ליטול את הפיצויים, לא הצליח. השניים התפייסו ועשו שלום ביניהם.
בערב שביעי של פסח הגיעה אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שאלה דחופה מרב המכהן באחת
הקהילות החרדיות בארץ. עקב דחיפות השאלה כינס הרב זילברשטיין לאחר תפילת ותיקין כמה מחשובי תלמידי החכמים במנין, כדי להיוועץ בהם כיצד לפסוק.
וכך מגולל גיליון 'קול ברמה' המביא מתורתו, את הסיפור: "אדם, שלצורך הענין נקרא לו ראובן, שהוציא שם רע על בעליה של חנות פלונית, שנקרא לו שמעון. השם-הרע כלל הפרחת שמועות ששמעון הוא נוכל, ועוד ועוד, ולכן אסור לקנות אצלו. הוא הזיק לו מאוד בפרנסתו. עד שהשי"ת החליט לגבות את חובו, ואשתו של ראובן חלתה במחלה קשה. היא הבינה שהמחלה באה עליה כתוצאה ממעלליו של בעלה, ותבעה ממנו לפייס את בעל החנות, אחרת היא תתגרש
ממנו.
"גם ראובן עצמו הבין שהמכה שבאה עליו ועל משפחתו, ניחתה בגין מה שעשה לשמעון, והגיע
להתפייס עם בעל החנות, שאמר שהוא אינו מוכן, ואינו מסוגל, למחול לראובן על
כל מה שעשה לו במשך תקופה כל כך ארוכה".
לפי ההמשך, האיש פנה לאביו של בעל החנות, וביקש שינסה להשפיע על בנו. אך שמעון חזר ואמר, שהפשעים שנעשו נגדו היו כה קשים, שהוא אינו מסוגל למחול. בסופו של דבר התרצה
קמעה, ואמר שאם יפצה אותו בסכום נכבד על הנזק ועוגמת הנפש שעשה לו, הוא יהיה מוכן
למחול.
ובכן: השאלה שהגיעה אל הגר"י זילברשטיין הייתה מה הסכום המתאים לפיצוי במקרה זה?
ההחלטה של הגר"י זילברשטיין היתה שסכום הפיצוי יהיה בגובה 10,000 ₪, ועוד 8,000 ₪ בגין
עוגמת הנפש שנגרמה.
את החלטתו הסביר הרב, שהפיצוי צריך להיות בסכום משוערך של חודש, וכיון שמדובר בעיר שתושביה אינם נחשבים כאנשים אמידים, הרי שמשכורתם מגיעה בערך ל-10,000 ₪. גם יתר הלמידי החכמים הסכימו שמדובר בסכומים הגיוניים.
זו היתה אפוא התשובה ששיגר הגר"י זילברשטיין לרבה של הקהילה.
ומה היה הסוף? - פסק-הדין הגיע אל בעל החנות, אבל כאשר ראובן הגיע אליו עם 18,000
השקלים, על מנת לשלם את הקנס, אמר שמעון שהוא מוחל על הכל, ואינו רוצה לקבל
ולּו אגורה אחת.
גם כאשר אמרו לו, שיש כאן עסק עם אשה חולה, המאיימת להתגרש מבעלה, השיב שמעון ואמר שכל כוונתו היתה לא לקבל את כסף הפיצויים, אלא שהדברים יובאו לדין תורה, ושראובן יידע שיש דין ויש דיין, 'אבל מעולם לא התכוונתי לגבות ממנו כסף', אמר.
כל מי שניסה לשכנעו ליטול את הפיצויים, לא הצליח. השניים התפייסו ועשו שלום ביניהם.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות